חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

הצפות בשל עליית מפלס הים עשויות להתרחש מוקדם יותר מהצפוי

בחודש אפריל 2016, פורסמו ממצאי חוקרים לפיהם, הצפות נרחבות של חופים ואזורים הסמוכים להם צפויות להתרחש מוקדם יותר מהצפוי
14/04/2016

חוף ים - צילום אילוסטרציה של ק.ש C 

במהלך 100 השנים האחרונות, עולה גובה פני הים הרבה יותר מהר מאשר בהלך אלף השנים הקודמות. הסיבה העיקרית לכך אינה שינוי טבעי של אקלים כדור הארץ אלא מעשה ידי אדם, בעיקר פליטה של גזי חממה.

לפי מודל שהוכן על ידי מדענים ופורסם בכתב העת Natureההשפעה על האטמוספירה של גזי חממה, אירוסולים והשפעת נוספת של הגורם האנושי, כמו שריפת דלקים ומאובנים היה קטן בתחילת המאה ה -20, ועמד רק על כ 15%. כך לפי דבריו של ד"ר ג'ון צ'רץ, מומחה לעליית מפלס הים ממחלקת המחקר הפדרלית של אוסטרליה CSIRO.

השינוי המשמעותי, כך לפי דבריו החל משנת 1970 עד ימינו וההשפעה עומדת על כ 70%.

להשפעה של שינוי האקלים על מפלס הים בתקופות קצרות יש השפעה מועטה ביותר על המגמה במהלך המאה ה -20.

הממצאים ממחישים את המידה שבה בני האדם השפיעו עליית מפלס הים במהלך 115 השנים האחרונות, ומעלים חששות לגבי תרחישים אפשריים של שינוי האקלים ועליית מפלס הים בעתיד.

ככל שהאקלים של כדור הארץ ממשיך להתחמם, כך עולה שיעור עליית מפלס הים המעלה את הצפי לסיכון הצפה של חופים.

ד"ר צרץ' אמר, כי חציית גבולות בשימוש בגזי חממה במהלך המאה ה -21, תוביל לעלייה של פני ים בגובה של מספר מטרים, אלא אם כן תהיה הקלה דחופה ומשמעותית.

אם נוכל להישאר במצב שבו העליה בטמפרטורה הגלובלית היא מתחת ל 2 מעלות צלזיוס, קצב עליית פני הים יכול להתייצב, ואפילו לקטון עד סוף המאה ה -21.

כך או כך, לדברי צ'רץ, הכרחי כי ממשלות יתחילו בתכנון העליה של פני המים לצורך התאמת קוי החוף, בין אם בדרך של הגנה על תשתיות וקהילות ואם בדרך של נסיגה מקווי החוף וזאת בעיקר, לאור העובדה שעלייה מסוימת של מפלס הים היא בלתי נמנעת.

במקביל, פורסמו נתונים חדשים שנאספו על ידי מדענים שחקרו את המסת מעטה הקרח באנטארקטיקה המערבית ואתרו תהליך המסה של מצבור קרח מסיבי בגודל של מקסיקו.

הגילוי נעשה על ידי בכיר במנהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי בכנס השנתי לאנשי מקצוע בתחום ניהול סיכונים ואנשי ביטוח שנערך בסן דייגו, קליפורניה על ידי אגודת ניהול סיכונים, RIMS.

אחד המושבים בוועידה יוחד לנושא: "מודיעין סביבתי, כימות סיכוני שינוי אקלים". המושב נוהל על ידי מרגרט דוידסון, יועצת בכירה של מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA) בנושאי מדע הצפה ועמידות חופים ומתן שירותים ועל ידי מיכאל אנג'לינה, מנכ"ל האקדמיה לניהול סיכונים וביטוח.

לפי דוידסון, לאור הנתונים האחרונים שנאספו אך טרם אושרו רשמית, עשוי מפלס הים לעלות בכ 3 מטרים עד השנים 2050-2060. עליה בשיעור העולה על ההערכות הקיימות המזהירות מפני עליית גובה פני הים עד 4 מטרים עד שנת 2100.

הממצאים החדשים אמורים להיות מאושרים בפרסומי הדיווחים על אודות שינוי האקלים הצפויים לראות אור במהלך השנים הקרובות.

דוידסון הציעה לבדוק מול NOAA את אופן השיתוף במידע של מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי עם חברות הביטוח והציבור ולהסביר כיצד נאסף המידע אודות שינוי האקלים.

היא הבהירה כיצד עשויים להשתנות הדוחות המגיעים מהפנל הבין ממשלתי בנושא שינויי אקלים וההערכה הלאומית לגבי שינויי האקלים. הדוחות רואים אור בערך מדי חמש שנים ולא פעם מתבססים על מידע ישן.

בשל הזמן הרב הנדרש לצורך איסוף הנתונים חולפות להן בערך כשנתיים. לאחר מכן חולף זמן נוסף המושקע לצורך  עיבוד הנתונים וחיבור הדוחות. כך יוצא שמידע מתיישן עד למועד שבו המדענים משלימים את הדוחות. לדבריה, במועד פרסום הדוחות הם מבוססים על מידע ונתונים שעיבודם החל  לפני כעשור בטרם פרסומם.

אנג'לינה הציג את נושא הפיתוח המתמשך של מדד האקלים האקטוארי ומדד סיכון אקלים האקטוארי.

המטרות של הפרויקטים הן ליצור מדדי שינוי האקלים אשר ישקפו מבחינה אקטוארית את השינויים באקלים ויאפשרו לכמת שינויים קיצוניים באקלים, בעזרת שימוש במדדים על מנת ליידע את תעשיית הביטוח ואת הציבור, ולקדם את הסיוע של המקצוע האקטוארי באמצעות שימוש בנתונים סטטיסטיים למטרות הדיון בנושא שינוי האקלים.

 

עבור לתוכן העמוד