חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

הדין החל לגבי תאונת דרכים בחו"ל

במקרה הנדון חל דין מקום ביצוע העוולה, הדין הניו-זילנדי, שאינו מקנה לנפגע זכות תביעה כנגד העותרת

 

 

דנ"א 4655/09 נטע לי סקאלר נגד רוני יובינר, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, רביב שומרון

 

בית המשפט: העליון

 

פסק הדין ניתן ביום: 25/10/2011

 

על ידי כבוד השופטים: המשנה לנשיאה א' ריבלין, א' גרוניס, מ' נאור, ע' ארבל, ס' ג'ובראן, א' חיות, י' עמית

 

מייצגים: העותרת: עו"ד עמיקם חרל"פ; עו"ד אלי לוי, המשיב 1:  עו"ד רענן בר-און; עו"ד ורד כהן, המשיבה 2: עו"ד אלון ג' בלגה: המשיב 3: עו"ד אלי לוטן; עו"ד נעמי ארגמן

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את העתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דין של בית-המשפט העליון בע"א 3299/06 שניתן על-ידי כבוד השופטות מ' נאור, ע' ארבל וא' חיות?

 

רקע: מדובר בדיון נוסף בפסק-דינו של בית משפט העליון בע"א 3299/06 יובינר נ' סקאלר.  

 

השאלות שהועמדו לדיון נוסף. כפי שנוסחו בהחלטת כבוד הנשיאה ד' ביניש, הן כדלקמן:

 

  1. מהו הדין החל בתביעת נזיקין, כאשר מקום ביצוע העוולה הנטענת הוא מחוץ לישראל, אך מקום המושב המשותף של הצדדים הוא בישראל?

  2. אם יימצא כי הדין שחל הוא הדין הישראלי ומדובר באירוע של תאונת דרכים, האם יש להחיל את פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין); או שמא חל חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים)?

 

בעת שהותם בניו-זילנד במסגרת "טיול שאחרי צבא", רכשו המשיבים 1 ו-3, שהינם אזרחים ישראלים, רכב על-מנת שישמש אותם במקום. במהלך נסיעתם צירפו השניים לנסיעתם את העותרת, גם היא אזרחית ישראלית, והשלושה נהגו ברכב לסירוגין. רכבם היה מעורב בתאונת דרכים, והמשיב 1 נפגע פגיעות גוף קשות. המשיב 1 הגיש תביעה בישראל בגין פגיעותיו כנגד המערערת. על-פי הנטען בכתב התביעה, בהגיע תורה של העותרת לנהוג ברכב היא ניסתה ברשלנות לעקוף משאית וכתוצאה מכך אירעה תאונת הדרכים. העותרת הגישה מצידה הודעת צד ג' כנגד הנוסע השלישי ברכב, הוא המשיב 3.

 

 

בית המשפט העליון קיבל בדיון הנוסף את העתירה בדעת רוב כאמור בפסק דינו של משנה לנשיאה, א' ריבלין כאשר בדעת מיעוט היו השופטים א' חיות וע' ארבל ודחה את תביעתו של משיב מספר 1.

 

 

מתוך פסק הדין

 

"בשיטת המשפט שלנו, לא כל הפרה של כלל מכללי המשפט הבינלאומי הפומבי תביא לפסילתו של דין זר מכוח תקנת הציבור. תפקידו של בית המשפט הוא לזהות את "תקנת הציבור החיצונית" הישראלית, שאינה בהכרח חופפת באופן מלא את כללי המשפט הבינלאומי הפומבי. עם זאת, ייתכן שניתן יהיה להיעזר בכללים אלה במקרים המתאימים.

 

סופו של דבר, עמדתי היא כי אין מקום לקבוע חריג של "מקום מושב משותף" וכי אין מקום להחיל, במקרה זה, חריג של "תקנת ציבור חיצונית". לפיכך יחול הדין הניו-זילנדי – הוא דין מקום ביצוע העוולה – שאינו מקנה למשיב 1 זכות תביעה כנגד העותרת. אם תתקבל עמדתי, דין העתירה להתקבל, כך שתביעת המשיב 1 כנגד העותרת תידחה."

 

לפסק הדין המלא באתר הרשות השופטת

 

          

 

עבור לתוכן העמוד