חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

הפסד השתכרות של בעל חברת הסעות

נוכח אי הבהירות לגבי הקשר הסיבתי בין הירידה בהכנסות העסק לבין הפגיעה בתאונה, עשה המחוזי מעין "מיצוע"

 

 

ע"א  5665/12 וע"א  6677/12 עליאן אל שמאלי נגד אריה חברה לביטוח ואבנר אגוד נפגעי רכב

 

בית המשפט: העליון

 

ההחלטה ניתנה ביום: 3/1/2013

 

ע"י כבוד השופט: י' עמית

 

עניינה של ההחלטה: האם יש לקבל את שני הערעורים על פסיקת המחוזי? הנפגע מערער על בסיס השכר על פיו חושבו הפסדי ההשתכרות והוא מבקש להכיר בקשר סיבתי בין התאונה לבין הפגיעה בכליה ומערער על כך שלא נפסקו לטובתו  הפסדי פנסיה. חברות הביטוח מערערות אף הן על בסיס השכר וטוענות שיש לקבוע בסיס נמוך יותר.

 

בית המשפט העליון דחה את שני הערעורים

 

מתוך ההחלטה:

 

"נוכח אי הבהירות לגבי הקשר הסיבתי בין הירידה בהכנסות העסק לבין הפגיעה בתאונה, רשאי היה בית משפט קמא לעשות מעין "מיצוע" או שקלול של השיקולים השונים ושל הנתונים אודות השתכרותו של המערער בשנים שקדמו לתאונה, ולהעמיד את שכרו של המערער על סכום כולל של 15,000 ₪, ואין מקום להתערב בקביעה זו. בדומה, איני רואה להתערב בהערכת בית משפט קמא את נכותו התפקודית של המערער בעקבות התאונה.

 

אף לא מצאתי ממש בנסיון המערער לקשר בין התאונה לבין הפגיעה בכליה. כפי שציין בית משפט קמא, היה זה המערער שהתנגד למינוי המומחה בתחום הנפרולוגי והמערער לא טען מלכתחילה, לא בפני המל"ל ולא בכתב התביעה, לקשר סיבתי כאמור. אכן, המומחה אישר בעדותו כי אין להוציא מכלל אפשרות כי התרופות שקיבל המערער בעקבות התאונה הביאו לעלייה בערכי הקריאטנין ולמחלת הכליות, אולם באותה נשימה מנה המומחה מספר אפשרויות נוספות, וביניהן מחלת הדם בה לקה המערער או התרופות שקיבל המערער בעקבות המחלה, כמו גם מחלת הסוכרת שהמערער לוקה בה.

 

סיכומו של דבר, שאין עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, לא להעלאה ולא להפחתה, ודין שני הערעורים להדחות. "

 

החלטה באתר בית המשפט העליון.

עבור לתוכן העמוד