חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

פסיקה: האם חבלה בשל נפילה בעת ירידה מאוטובוס היא תוצאה של תאונת דרכים?

השופט יהושע רטנר: אירוע זה קשור בטבורו ביציאה מהאוטובוס ומהווה מכלול אחד. תחילת אירוע הנפילה היה ביציאה מהאוטובוס למרות שנפלה במרחק מסוים ממנו. סיכון נפילה זה נובע מהשימוש בכלי התחבורה – האוטובוס
4/07/2016

 

 

 

תא (חי') 46350-01-15  אלכסנדרה ברקמן פניבילוב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט: השלום בחיפה

 

פסק הדין ניתן ביום: 30/6/2016

 

ע"י כב' השופט: יהושע רטנר

 

עניינו של פסק הדין: האם האירוע במהלכו נפגעה התובעת מהווה תאונת דרכים לפי הגדרתה בחוק הפלת"ד?

 

רקע: התובעת טענה, כי כאשר ביקשה לרדת בתחנה, נהג האוטובוס עצר במרחק של כמטר מהמדרכה. התובעת ניסתה להגיע עם רגלה עד למדרכה, אולם היא לא הצליחה ואיבדה שיווי משקל ונפלה. חברת הביטוח טענה, בין היתר, כי התובעת ירדה מהאוטובוס ורק לאחר מכן איבדה את שיווי משקלה ונפלה. יש ניתוק קשר סיבתי בין הירידה מהאוטובוס לנפילה. לכן התאונה לא צריכה להיות מוכרת כתאונת דרכים בהתאם לחוק. המוסד לביטוח לאומי ביקש לקבל בתביעת שיבוב מחברת הביטוח את הסכומים אותם שילם לתובעת בשל הפגיעה.

 

בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את חברת הביטוח לפצות את התובעת ואת המוסד לביטוח לאומי.

 

מתוך פסק הדין:

 

"אני מוצא שעדות התובעת מהימנה וקוהרנטית. התובעת העידה שמיד לאחר שהגיעה לתחנת "מרכזית לב המפרץ" היא הודיעה על התאונה לסדרן התחנה. נהג האוטובוס (להלן: "הנהג"), העיד שהסדרן פנה אליו בעניין זה. עובדה זו מחזקת את טענת התובעת שהודיעה בהזדמנות הראשונה על התאונה שאירעה לה.

 

...

 

אני לא מוצא בפגמים שנפלו בעדות התובעת, לעניין מיקום הנפילה המדויק, צבע האוטובוס וכד', בכדי לקעקע את עדותה. התובעת זכרה את הפרטים העיקריים מהאירוע, לרבות מספר הקו שבו נסעה ומיקום התאונה. אי-דיוק בפרטים אחרים ושוליים, לא מוריד מעדותה שהייתה עקבית ואמינה על פניה.

 

האוטובוס חנה במרחק רב מהמדרכה. התובעת נאלצה לרדת מגובה מדרגת האוטובוס עד לכביש, במקום עד לגובה המדרכה. הפרש גובה זה הינו גורם סיכון מיוחד. גם אם הנפילה לא אירעה באותו שבריר שניה של היציאה מהאוטובוס, אלא לאחר צעד אחד ואפילו שניים, מדובר באירוע של איבוד שיווי משקל כתוצאה מהירידה מהאוטובוס. אירוע זה קשור בטבורו ביציאה מהאוטובוס ומהווה מכלול אחד. תחילת אירוע הנפילה היה ביציאה מהאוטובוס למרות שנפלה במרחק מסוים ממנו. סיכון נפילה זה נובע מהשימוש בכלי התחבורה – האוטובוס.

 

הנהג היה טרוד בהשגחה על התנועה בכביש שכן לא חנה בצמוד למדרכה, ובהשגחה על מספר האנשים היורדים מהדלת האחורית של אוטובוס, ולכן לא שם לב בהכרח לכל המתרחש באזור הדלת הקדמית. העובדה שמדובר בתחנה בה יורדים הרבה אנשים, מחזקת את המסקנה שהנהג היה טרוד בדברים רבים. במצב זה הנהג לא הבחין בכך שהתובעת נפלה. עדות הנהג, שאחרי התובעת ירדו עוד שניים-שלושה אנשים, מחזקת את המסקנה שהוא לא יכל לראות את התובעת נופלת, מאחר ויתכן ונוסעים אחרים הסתירו לו את שדה הראיה. אני דוחה את טענת הנתבעת, שנפילת התובעת הייתה מונעת משאר האנשים לרדת מהאוטובוס, מאחר והיא נפלה לאחר שצעדה צעד אחד או שניים.

 

בנסיבות הנ"ל אני מוצא שיש מקום לתת לעדות נהג האוטובוס משקל מופחת. אין מחלוקת שהאוטובוס עצר במרחק גדול מהמדרכה. עצירת האוטובוס להורדת נוסעים במרחק מהמדרכה, מגבירה את הסיכון בירידה ממנו.

 

התובעת טוענת שהנתבעת הייתה צריכה להציג את דו"ח התאונה שהכין הסדרן. הנתבעת טוענת שהסדרן לא הכין דו"ח תאונה על תלונתה. ניתן לצפות מחברת האוטובוסים שתכין דו"ח מסודר כגון דו"ח תאונה, במקרה של פניה לסדרן כפי שאירע. העדר הגשת דו"ח תאונה ע"י הנתבעת נזקפת לחובתה ומחלישה את גרסתה.

 

 אני קובע שהתאונה היא תאונת דרכים בהתאם לחוק.

 

...

 

לאור העובדה שהתאונה הוכרה כתאונת דרכים, הנתבעת צריכה לשפות את התובע בגין התגמולים ששילם לתובעת."

 

עבור לתוכן העמוד