פסיקה: פגיעה ממכסה מנוע ליד ביתו של המבוטח הוכרה כתאונה בעת ביצוע תיקון דרך

תא (כ"ס) 62416-01-14  יוסף אביטבול נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט: השלום בכפר סבא

פסק הדין ניתן ביום: 8/7/2016

ע"י כב' השופטת: סגנית הנשיאה, רחל קרלינסקי

עניינו של פסק הדין: האם האירוע במהלכו נפגע המבוטח מהווה תאונת דרכים לפי הגדרתה בחוק הפלת"ד?

רקע: המבוטח נפגע מפגיעת מכסה המנוע של רכבו. המבוטח יצא מביתו עם רכבו ולאחר נסיעה קצרה של כ-200 מטר, שמע רעש מוזר מהמנוע והבחין בעליית החום. במקום להיכנס לכביש הסואן החליט לבצע סיבוב פרסה ברמזור ולשוב לחנייה ברחוב ליד ביתו ע"מ לבדוק את הבעיה ולהמשיך בנסיעה. לאחר שעצר את הרכב, הרים את מכסה המנוע ואדי מים רותחים השתחררו בלחץ ועפו לכיוונו. מכסה המנוע נפל ונסגר בחבטה על שורש כף ידו והוא עצמו הועף לאחור ונפל על הרצפה.

חברת הביטוח טענה, בין היתר, כי שהאירוע הנדון אינו מהווה תאונת דרכים לפי הגדרתה בחוק הפלת"ד מהסיבה שהתיקון שנעשה בקרבת מקום מגוריו של המבוטח אינו מהווה תיקון דרך לפי הגדרתו בחוק הפלת"ד.

בית המשפט קיבל את התביעה

מתוך פסק הדין:

"סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע, כי תאונת דרכים היא מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.

השימוש הנ"ל הוגדר כ:

"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול – דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות.....או הינתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ....." .

פסק הדין המנחה בשאלת סיווגו של אירוע כטיפול דרך בפרשת נביל חסן [רע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (4.2.09)] קבע מספר מבחנים מצטברים כדלקמן:

א.  מבחן  גיאוגרפי – הטיפול נעשה בדרך במובנה הגיאוגרפי ולא בבית או בחצרים.

ב. מבחן הזמן- הטיפול נעשה לאחר תחילת הנסיעה או במהלכה.

ג.  מבחן המהות -סוג הטיפול שבוצע ברכב מעיד כי מדובר בתקלה שאינה מורכבת ואינה מצריכה טיפול ע"י איש מקצוע.

ד. הטיפול הנדרש אירע עקב אירוע פתאומי.

הוטעם ע"י ביהמ"ש בזו הלשון :

"התיקון לחוק מביע את העמדה כי ראוי שהטיפול והתיקון של תקלות אלו ייתפס כחלק מן המהלך השלם של "הנסיעה ברכב" במובנה הרחב."

 משכך, יש לבחון את נסיבות האירוע שהוכחו בפריזמת המבחנים הנ"ל.

לטענת ב"כ התובע הנסיעה החלה ברגע שעלה התובע על הרכב והיתה אמורה להסתיים בהגיעו לחנות בה היה אמור לקנות את המצרכים למימונה. הנתבעת חלקה על הגדרת האירוע בגדרה של "נסיעה" ולטענתה, הואיל והפעולות שבוצעו ע"י התובע לא נעשו אגב נסיעה ולצורך המשכתה המידית. כך נטען כי מששב על עקבותיו וחנה את הרכב בחניה, הסתיימה הנסיעה בה החל קודם לכן והוא חדל להיות "משתמש" ברכב. מרגע זה ואילך עסקינן לטענתה, בתיקון בית לכל דבר ועניין.

ב"כ התובע הפנתה לרע"א 3014/15 הפניקס חברה לביטוח נ' פלוני (10.11.15). בנסיבות המקרה שם, לאחר שנהג הרכב הבחין שמנוע הרכב התחמם, המשיך בנסיעה מספר מטרים עד שהגיע למקלט אותו היה אמור לבדוק, ירד מהרכב, פתח את מכסה המנוע והסיר את מכסה מערכת הקירור ,אלא שאז קיבל מכה חזקה ביד מחגורת המנוע.

בית המשפט העליון שם סקר את הפסיקה הענפה בשאלה, מהן הפעולות הנכנסות בגדר תיקון דרך או טיפול דרך. ביהמ"ש מצביע על חוסר הבהירות שהופג בפסה"ד המנחה בעניין נביל, בקביעת התנאים להכרה בתיקון כתיקון שהתרחש בדרך ומגיע למסקנה, כי הואיל והנסיעה טרם הסתיימה כאשר אירעה התאונה, יש לראות בתיקון שבוצע כתיקון דרך, וכך אומר:

"כאשר נהג או נוסע מגיע ליעדו ברכב שניכר היה במהלך נסיעה שיש בו תקלה, ובטרם הוא פונה לשאר עיסוקיו הוא עורך בדיקה או תיקון שנועדו לברר לאלתר מהי אותה התקלה, ולהעריך את ההשפעה של אותה תקלה על האפשרות להמשיך ולנסוע ברכב (בין אם הנסיעה תבוצע מיד לאחר העצירה ובין זמן מה לאחר מכן), יש לראות באותו תיקון "כתיקון דרך שבוצע במסגרת אותה נסיעה". זאת, כמובן, בתנאי שהתיקון הוא מסוג התיקונים העונה על שאר התנאים שהוגדרו – תיקון עקב אירוע פתאומי, שאינו מחייב מעורבות של איש מקצוע, שנעשה ברכב עצמו או באחד מחלקיו."

ב"כ הנתבעת מנגד הפנה לשורה ארוכה של פסקי דין וביקש ללמוד תנא דמסייע למסקנה כי אין המדובר בתאונת דרכים.

בחינת פסקי הדין הנ"ל מלמדת אמנם על דחיית התביעות בגין נזקי גוף שאירעו במסגרת ניסיונות לתיקון תקלות שונות בכלי רכב. דא עקא, שבחלקם הגדול של פסה"ד מדובר היה בטרום נסיעה או בסיומה המלא ובהעדר הוכחת הזיקה להמשך הנסיעה, שלא כבמקרה דכאן.

הנתבעת תלתה יהבה בנקודה הגיאוגרפית של אירוע התאונה. התקלה ברכב, כפי שתיאר התובע התגלתה לו לאחר מרחק נסיעה של כ-200 מטר מביתו. לטענת ב"כ התובע הוא בחר בִמקום לבדוק את התקלה באמצע הכביש תוך סיכון חיים, לחזור למקום בטוח ליד ביתו אך לא בחצריו, ולנסות לראות כיצד יכול לתקן את הרכב. 

אני סבורה כי נסיבות המקרה מיוחדות, שכן העצירה נועדה ע"מ לבדוק את התקלה ברכב במקום שאפשר קיומה של הבדיקה ,ולכן אין העצירה במרחק של  200 מ' ממקום שהתגלו לו רעשי המנוע, כדי לפגוע ברצף הנסיעה ולנתק את הטיפול "מהדרך" היות שהוכחה גם כוונה ברורה להמשכה.

ראינו, כי מהותה של הפעולה אותה נדרש התובע לבצע אינה צריכה להיות מורכבת המצריכה טיפול ע"י איש מקצוע.

ב"כ התובע טענה כי פעולת תוספת מים לרדיאטור אינה פעולה שמצריכה איש מקצוע. יתר על כן, די בעובדה שהנזק נגרם כתוצאה מסגירת מכסה המנוע על ידו של התובע במהלך בדיקת מים, כדי לקבע כי רכיב מרכיבי הרכב ניתק ממנו ולכן באה התאונה בגדר תאונת דרכים.

לעומתה טען ב"כ הנתבעת, כי פתיחת מכסה רדיאטור אינו חלק מהפעולות הטבעיות שנעשות בד"כ ע"י הנוהג ברכב לצורך הגעה לשלב בו הרכב נמצא בתנועה או בנסיעה.

אכן, פעולת הוספת מים לרדיאטור או בדיקת שיעור מידתם כמתואר היא פעולה פשוטה ובוודאי שאינה מחייבת מקצועיות מכנית .למרות ניסיון הנתבעת לטעון כי התובע בקיא בהליכי מכונאות, לא הוכח כי התקלה מצריכה מעורבותו של איש מקצוע או כי התובע נדרש לכישורים כנ"ל לצורך ביצוע הבדיקה. ספק בעיני באם מקצועיותו הנחתה אותו, כפי שפעל לפתיחת מכסה הרדיאטור לאחר נסיעה, שתוצאתה של פתיחה זו הביאה לפריצת אדי המים.

אין ספק שהטיפול נדרש עקב אירוע פתאומי, וחייב את התובע במהלך הדרך לבדוק את התקלה ע"מ לאפשר המשך הנסיעה. כאמור, הפתאומיות אופינה בפסיקה כתיקון פתע בלתי צפוי שהתעורר במהלך הנסיעה.

[ ראה גם רע"א 372/10 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' רבו ספנייב ( 16.6.10) ] 

פתאומיות הטיפול מבטאת את המסקנה כי הטיפול היה משולב בתוך הנסיעה במובנה הרחב.

לפיכך, בהעדר הפרכת הגרסה העובדתית שפורטה לעיל, ניתן לקבע כי הצורך הפתאומי בבדיקת התקלה התעורר במהלך הנסיעה וע"מ לאפשר את התכנות המשכתה.        

לאור כל האמור, בהינתן העובדה שהתובע עמד בעול הוכחת הנסיבות עפ"י מאזן ההסתברויות, יש מקום להגיע למסקנה לאור המבחנים הנ"ל, כי המדובר בטיפול דרך וכי התאונה היא תאונת דרכים עפ"י חוק הפלת"ד."