חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

פסיקה של העליון: רישום בעלות על כלי רכב במשרד הרישוי הוא בעל ערך דקלרטיבי בלבד

השופטת א' חיות: כפי שנפסק לא אחת "רישום בעלות על כלי רכב במשרד הרישוי הוא בעל ערך דקלרטיבי בלבד "הרישום הוא בעל ערך 'דקלרטיבי' גרידא ... אינו יוצר בעלות והשינוי ברישום אינו משנה בעלות"
1/06/2016

 

 

 

ע"א 6299/15 עו"ד איתן ארז, בתפקידו ככונס נכסים ספציפיים של החייב עדי קדושים נ' עטרת תעשיות ‏‏(1996) בע"מ ( בפירוק)‏

 

בית המשפט: העליון

 

פסק הדין ניתן ביום: 22/5/2016

 

ע"י כב' השופטת: א' חיות ובהסכמת כב' השופטים: י' עמית וד' ברק-ארז

 

עניינו של פסק הדין: האם רישום בעלות על כלי רכב במשרד הרישוי יוצר בעלות על כלי הרכב? כלומר, האם השינוי ברישום משנה בעלות?

 

רקע: מדובר בערעור פסיקת המחוזי אשר דחה את בקשת המערער (עו"ד איתן  ארז, בתפקידו ככונס נכסים ספציפיים) להעביר לידיו את התמורה שהתקבלה אצל כונס הנכסים הרשמי - מחוז תל אביב והמרכז ממכירת משאית בבעלותה של חברה בפירוק.

 

בית המשפט העליון דחה את הערעור על פסיקת המחוזי וקבע, כי רישום בעלות על כלי רכב במשרד הרישוי הוא בעל ערך דקלרטיבי בלבד. חרף הקשיים העשויים להתעורר נוכח הסתמכותו של הציבור על הרישום, במצב הקיים, הרישום אינו יוצר בעלות והשינוי ברישום אינו משנה בעלות.

 

מתוך פסק הדין:

 

"לאחר שבחנו את טענות הצדדים בכתב ובעל-פה, באנו לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

 

כפי שנפסק לא אחת רישום בעלות על כלי רכב במשרד הרישוי הוא בעל ערך דקלרטיבי בלבד "הרישום הוא בעל ערך 'דקלרטיבי' גרידא ... אינו יוצר בעלות והשינוי ברישום אינו משנה בעלות" (רע"א 5379/95‏‏ "סהר" חברה לביטוח בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ‏, פ''ד נא(4) 464, 473-472 (1997) והאסמכתאות שם (להלן: עניין סהר); ע"א 1638/03 לוי נ' ברקול,פ"ד נח(6) 941, 943-948 (2004); רע"א 7161/08 המוסד לביטוח לאומי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (11.2.2014)). בית המשפט ער היה אמנם לקשיים העשויים להתעורר בהקשר זה נוכח הסתמכותו של הציבור הרחב על אותו הרישום, ובעניין סהר אף צוין כי:

 

  "... ראוי שהרשויות המוסמכות תיתנה את הדעת לנושא זה המצריך בדיקה והסדר ... יהי אשר יהי המצב הרצוי, נראה לי כי כיום אין רישום הרכב במשרד הרישוי מהווה אקט קונסטיטוטיבי של העברת הבעלות אף שחשיבותו רבה ..." (עניין סהר, שם).

 

בית המשפט קמא לא התעלם אף הוא מקשיים אלה, אך במקרה דנן ראה להדגיש כי מדובר בנושה מקצועית וכי אותות האזהרה שעלו בנתוניו הקונקרטיים, צריכים היו לגרום לגלובל לחקור ולדרוש באופן יסודי יותר בסוגיית הבעלות המהותית על המשאית. משלא עשתה כן סבר בית המשפט כי אין לגלובל להלין אלא על עצמה. במסקנתו זו נסמך בית המשפט המחוזי, בין היתר, על עדות מנהלה של גלובל, אברהם ביבי, לפיה גלובל עוסקת במתן אשראים לאנשים פרטיים ולתאגידים ומבצעת בדיקות תוך שימוש באנשי מקצוע (עמ' 8 ו-9 לפרוטוקול הדיון מיום 21.6.2015, מע/16). עוד העיד ביבי כי הכיר את קדושים משום שעטרת הייתה ספקית מזון לגן אירועים שבבעלותו, וכי קדושים פנה אליו לקבלת הלוואה כאשר "היה במצוקה כלכלית תזרימית". על רקע היכרותו של ביבי עם עטרת, כמי שעושה שימוש במשאיות לצורך ניהול עסקיה, ובהינתן מודעותו למצוקה הכלכלית בה היה שרוי קדושים, סמיכות הזמנים בין ביצוע עסקאות נכיון השיקים לקריסתם הכלכלית של החברה ושל קדושים, וכן יתר הראיות שהוצגו בפניו כמפורט לעיל, הגיע בית המשפט המחוזי אל המסקנה כי משאית הדאף הייתה בבעלות החברה ולא בבעלותו הפרטית של קדושים, וכי גלובל כנושה מקצועית יכולה היתה לדעת על כך אילו פעלה כמצופה ממנה בנסיבות העניין. 

 

בקביעותיו אלה של בית המשפט קמא לא ראינו מקום להתערב שכן ממצאיו מעוגנים היטב בראיות שנסקרו בפסק הדין. ממצאים אלה תומכים במסקנות המשפטיות שאליהן הגיע ואין לגלות בהן טעות שבחוק.  אנו דוחים, אפוא, את הערעור מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

 

המערער יישא בהוצאות כונסי הנכסים של עטרת ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח ובהוצאות הכונס הרשמי ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח."

 

 

עבור לתוכן העמוד