חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

זכות השיבוב של המוסד לביטוח לאומי

העליון דחה בקשת ערעור המל"ל והשאיר הקביעה, כי זכות השיבוב אינה מתקיימת אם האירוע אינו מהווה ת.ד.

 

רע"א  8779/08

 

המוסד לביטוח לאומי נגד איילון חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

 

בית משפט: העליון

 

ההחלטה ניתנה ביום: 12.3.2009

 

 על ידי כב' השופט: המשנה לנשיאה א' ריבלין

 

עניינה של ההחלטה: האם קמה למוסד לביטוח לאומי זכות שיבוב כלפי חברות הביטוח מכוח ההסכם שנחתם בינו לבינן לפני שנים רבות? וזאת כאשר במקרה הנדון מדובר באירוע שבגינו משלם המוסד לביטוח לאומי גמלאות אשר  אינו מהווה "תאונת דרכים" לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1977, אך חברות הביטוח נושאות בכל זאת בחבות בגינו כיוון שהן ביטחו את מכבש הדרכים שהיה מעורב בתאונה כך שחלות עליו – מכוח הסכמת הצדדים – הוראות פקודת הביטוח וחוק הפיצויים (ראו ע"א 5757/97 אליהו נ' חמאדה, פ"ד נג(5) 849 (1999)).

 

בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור של המוסד לביטוח לאומי והשאיר על כנה את הקביעה של בית משפט השלום, ובית המשפט המחוזי שדן בערעור, שקבעו כי בנסיבות שכאלה לא קמה למוסד לביטוח לאומי זכות שיבוב.

 

אזכור פסיקה הקשורה להסכם:

דנ"א 10114/03 המוסד לביטוח לאומי נ' "אררט" - חברה לביטוח בע"מ

רע"א 8308/06 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי

הפעם השאלה היא אם זכות השיבוב לפי ההסכם קמה

 

"אמת, ההסדר ההסכמי שבין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח הוא בעל מאפיינים שאינם זהים למאפייניו של הסדר השיפוי הסטטוטורי הקבוע בסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. השוני נוגע בעיקר לסממני הסוברוגציה. אולם ללא ספק, ההסדר ההסכמי בא להסדיר באופן יעיל את הוצאתה לפועל של זכות השיבוב הסטטוטורית (ראו פירוט בדנ"א 10114/03 הנ"ל). הדברים מפורשים בהסכם עצמו והם מתבקשים מהגיונו. ביסוד ההסכם עומד הרצון לפשט את הליך השיפוי, אך לא רצון לפשט את זכות השיפוילמחוזות שמחוץ להוראת החוק. סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי מגביל עצמו למקרים שבהם "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975...". המבקש אינו חולק על כך שסעיף 328 מקים לו זכות שיפוי רק בהתקיים תאונת דרכים שעילתה נעוצה בחוק הפיצויים. זו אפוא גם המסגרת התוחמת את זכות השיפוי לפי ההסכם שבין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח, ומקרה שבו חבותו של "הצד השלישי" כלפי הנפגע נובעת כל-כולה מחוזה הביטוח מצוי מחוץ למסגרת זו. "

 

פסק הדין המלא באתר בית המשפט העליון.

עבור לתוכן העמוד