חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

מהו הדין החל על ביטוח אווירי בישראל?

בהעדר הסכמה אודות כללי ברירת הדין לגבי ביטוח אווירי, יחולו עקרונות חוק חוזה הביטוח מכוח היקש

 

 

ת"א 26907-03

 

אביב ואח' נ' מדינת ישראל - משרד התחבורה, אריה חברה לביטוח ונתבעים נוספים

 

בית משפט: השלום בתל אביב - יפו

 

פסק הדין ניתן ביום: 16 אוגוסט 2009

 

על ידי כב' השופט: אליהו בכר

 

עניינו הביטוחי של פסק הדין: מהו הדין החל על ביטוח אווירי? האם יש לחייב מבטח בפיצויים בשל נזקי גוף בשל תאונה שאירעה בעקבות רשלנותו של הטייס אשר חייו וחיי נוסע המטוס קופחו בתאונה בעקבות פגיעה בקווי חשמל?

 

רקע: לפי תנאי הפוליסה (שלא הובלטו כנדרש על פי חוק חוזה הביטוח) האירוע אינו מבוטח הואיל ולפי תנאי הפוליסה היה על הטייס לעמוד בהוראות ודרישות הרשות במהלך ביצוע הטיסה, כאשר סיבת התאונה לפי החוקר היתה "ירידה לטיסה בגובה נמוך משמעותית מהגובה המזערי המותר לטיסה"

 

בית המשפט קיבל את התביעה נגד חברת הביטוח בלבד וחייב אותה בתשלום תגמולי הביטוח.

 

בית המשפט בחן בין היתר את סוגיית הדין החל על ביטוח אווירי.

חברת הביטוח טענה, בין היתר כי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 אינו חל לגבי הביטוח הנדון שהוא ביטוח אווירי.

 

התובעים מצדם טענו, כי הפוליסה עצמה כוללת הוראה לפיה אין לראותה כפוליסה לביטוח ימי ואווירי כאשר הפוליסה כללה סעיף לפיו אין לראות את הביטוח כביטוח ימי.

 

בית המשפט לא קיבל את הטענה לפיה ביטוח ימי כמוהו כביטוח אווירי הואיל ושני הביטוחים אינם בהכרח זהים.

 

השופט התייחס לאמור בנושא ביטוח אווירי בספריהם של ירון אליאס "דיני ביטוח" ובספר ששון "דיני ביטוח" וכן בספרו של ש' ולר "ביטוח" המציין במפורש כי בהעדר הסכמה אודות כללי ברירת הדין בכל הקשור עם ביטוח אווירי "יהיה מקום להחיל את עקרונותיו של חוק חוזה הביטוח מכוח היקש".

 

"סברתי כי על דרך ההיקש יש לבחון פרשנות הפוליסה על בסיס הדין הנוהג במדינת ישראל בדומה לחזקת שוויון הדינים. זאת אעשה בין במפורש תוך הפניה לסעיפי חוק חוזה הביטוח, ובין תוך הפניה לסבירות הרעיונית העולה ממערכת היחסים הצרכנית שבין מבטח ומבוטח, חוסר השוויוניות ביניהם והצורך להגן על המבוטח החלש יותר באופן מובהק"

 

ונמצא, כי חברת הביטוח לא הדגישה בפוליסה את הסייג לחבותה כנדרש לפי הוראות סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח.

 

עוד קבע השופט, כי "קשה שבעתיים תהא מלאכתה של חברת הביטוח המבקשת לפטור עצמה מחבות כשעסקינן בנזקי גוף, כאשר נגדע מטה לחמם של יתומים ואלמנות/ידועות בציבור. לפיכך גם מטעם זה לא מצאתי לפטור חברת הביטוח כאמור."

 

נושאים נוספים שנבחנו על ידי בית המשפט:

  1. כללי הטיסה הנוהגים בישראל
  2. סיבות התאונה
  3. אחריות חברת החשמל
  4. אחריות רשות התעופה האזרחית ורשות שדות התעופה
  5. חיובי חברת הביטוח וסוכנות הביטוח פלתורס שנתבעה אף היא כמבטחי המסוק ונוסעיו- השופט קבע, כי לא היה מקום להגיש התביעה נגד סוכנות פלתורס שאינה חברת ביטוח ועל כן דחה את התביעה נגדה
  6. נזקי התובעים – בסיס השכר לחישוב הנזק
  7. הפסדי פנסיה
  8. אבדן שירותי אב ובן זוג
  9. כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים
  10. ניכויים : קצבת השאירים ובית המשפט לא הסכים לניכוי בגין האצת ירושה

 

בנושא האצת ירושה:

 

"כשלעצמי סברתי כי בנושא האצת הירושה טרם אמר ביהמ"ש העליון את דברו באופן סופי. יש טעם בדברי ב"כ הנתבעת 7 כי בעצם מתן פיצוי בגין השנים האבודות יש כדי להצדיק עתה ניכוי האצת שווי העיזבון כפי שסברה כב' הש' שטמרבת"א (רחובות) 2196/04 לזרוק נ' אריה (לא פורסם), אך ההלכה נכון להיום הינה, כי יש להתייחס לניכוי זה רק מקום ומדובר על הורים קשישים התלויים בבנם המנוח וזכו בעיזבונו.

 

נדמה כי התייחסות בית המשפט העליון בע"א 4431/05 המגן ואח' נ' אורנית צרור ואח' (10/8/06 – הש' ריבלין) וכן פסיקת ביהמ"ש המחוזי בחיפה בעניין ע"א (חיפה) 2032/05 עמאש ואח' נ' בורבינדר (27/2/07) ובת"א (חי') 439/00 רווה ואח' נ' מגדל (9.8.07) וכן לאור ההלכה בפס"ד ע"א 5/84 יחזקאל נ' אליהו חברה לביטוח פ"ד מה (3) 374 ולפיה קובע הש' ברק (כתוארו אז) שלא ימהרו לערוך חשבונאות בעניין האצת העיזבון, אלא במקרים מיוחדים כמו הורים קשישים התלויים בבנם ועם מותו זוכים בירושתו כשאז ניתן לראות בכך "טובת הנאה" שצמחה להם כיורשים בשל פטירת המנוח וניתן לנכותה, כי אז לא ינכו האצת העיזבון."

 

פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.

עבור לתוכן העמוד