אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















תקופת ההתיישנות בביטוח תלמידים

ביה"מ דחה את התביעה לאחר בחינת סוגיית ההתיישנות בתביעות ביטוח ובכלל זה בתביעה של קטין

 

 

ת"א 17203-05 רודבסקי תומר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א

 

בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו

 

פסק הדין ניתן ביום: 14 מרץ 2010

 

על ידי כב' השופטת: בלהה טולקובסקי

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לדחות על הסף מחמת התיישנות תביעה שהוגשה כנגד חברת הביטוח לפי פוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים למרות שחלפו יותר משלוש שנים ממועד קרות מקרה הביטוח ומהמועד שבו הגיע התלמיד לגיל 18 שנה?

 

רקע: מדובר במקרה שבו נפגע התלמיד המבוטח במהלך משחק כדורסלוסבל מחבלה בברך שמאל. בית המשפט החליט במהלך הדיונים בתיק זה, כי מן הראוי לדחות ההכרעה בשאלת ההתיישנות עד למתן פסק דין ברע"א 4384/03 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אמיתי דוד.

 

בית המשפט דחה את התביעה לאחר בחינת סוגיית ההתיישנות בתביעות ביטוח ובכלל זה בתביעות ביטוח של קטין.

 

"שאלת ההתיישנות

סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן:" חוק חוזה ביטוח" או "החוק") קובע: "תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח".

 

כפי שנפסק בע"א 3812/91 ברבארה ג'רייס נ' אריה חב' ישראלית לביטוח בע"מ פ"ד מח (3) 441, 454, סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, מקצר את תקופת ההתיישנות בכל הנוגע לתביעה על פי פוליסת ביטוח, לשלוש שנים.  בית המשפט דן בפרשנות המונח "תביעה לתגמולי ביטוח" שבסעיף 31 לחוק וקבע כי: "מירוץ ההתיישנות מתחיל עם קרות מקרה הביטוח ומסתיים עם הגשת התביעה לבית המשפט". 

 

בפסק הדין ב"פרשת אמיתי" הוכרעה מחלוקת פוסקים בשאלת מועד תחילת מרוץ ההתיישנות בתביעות על פי פוליסה לביטוח בגין נכות מתאונה ונפסק כי מניין תקופת ההתיישנות מתחיל ביום ארוע התאונה באופן שאין רלבנטיות למועד התגבשות הנכות. מכאן שתקופת ההתיישנות, בת שלוש השנים, הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, נמנית מיום ארוע התאונה, כדברי כב' השופט רובינשטיין: "דומה כי אין להקל ראש בחשיבותה של וודאות הן למבטח והן למבוטח, באופן שמועד תחילת תקופת ההתיישנות יהא נהיר ובלתי מותנה בגורמים משתנים שאין לצדדים שליטה עליהם... מטעם זה ועל פי העקרונות שנקבעו בפסיקה, יש לבחון את תקופת ההתיישנות ממועד ארוע התאונה...".

 

עוד ראוי להפנות לדברי כב' השופטת פרוקצ'יה: "בענייננו, קבע חוק חוזה ביטוח בסעיף 31 כי "תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח". בהוראה זו, קבע חוק חוזה ביטוח הסדר מיוחד לתחום הביטוח בשני מובנים: האחד - הוא קיצר את תקופת ההתיישנות הכללית משבע שנים לשלוש שנים; והשני - הוא קבע כי עילת התובענה לצורך הענין, שממנה ואילך מתחיל מירוץ ההתיישנות, היא "מקרה הביטוח". בסעיף 53 לחוק הוגדר המושג "מקרה ביטוח" בשים לב לאופי הביטוח בו מדובר. בביטוח תאונה - מקרה הביטוח הוא ארוע התאונה שקרתה; בביטוח מחלה - מקרה הביטוח הוא המחלה שחלה בה המבוטח; ובביטוח נכות - מקרה הביטוח הוא הנכות שלקה בה המבוטח" (פסקה 7 לפסה"ד).

 

כן ראה לעניין זה, רע"א 1395/00 צפריר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 28.3.00).

בית המשפט העליון שב וחזר לאחרונה על ההלכה שנפסקה ב"פרשת אמיתי" בפסה"ד ברע"א 7551/09 בן אבי נ' הראל חברה לביטוח (טרם פורסם, 31.12.09). כן ראה פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א (מחוזי חיפה) 603/08 גודס גיא נ' כלל חב' לביטוח בע"מ (לא פורסם, 10.1.10).

 

ומן הכלל אל הפרט - בעת אירוע התאונה התובע היה התובע כבן 17. 

 

לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה - עשרה שנה".מכאן שתקופת ההתיישנות סעיף 10  לחוק ההתיישנות התשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות")... לפיכך משהתביעה הוגשה בחלוף למעלה משלוש שנים מיום הגיעו של התובע לגיל 18, דינה להדחות מחמת התיישנות."  

 

לפסק הדין באתר הרשות השופטת

 

עודכן ביום 18/3/2010 שעה 12.20