אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















חריג השבה בביטוח אחריות המוצר

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי המקרה שבנדון אינו מהווה השבת מוצרים על פי החריג בפוליסה

 

 

ת"א 1056-06 One Path Networks Ltd נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ

 

בבית המשפט: המחוזי חיפה

 

פסק הדין ניתן ביום: 16 מרץ 2010

 

על ידי כב' כב' השופט: א' קיסרי

 

עניינו של פסק הדין: האם הפיצוי הכספי אותו שילמה החברה המבוטחת לפי הסכם ללקוח בחו"ל בשל מוצר פגום שהיה צורך להחליפו במוצר של יצרן אחר נופל בתוך הגדרת המונח "השבת מוצרים" שאינו מבוטח לפי הפוליסה לביטוח אחריות המוצר?

 

רקע: החברה המבוטחת פועלת בתחום הטכנולוגיה העילית וסיפקה מספר מערכות לחברה בארה"ב.  במערכות שהותקנו בפרויקט מסוים התגלו ליקויים, אשר כל הניסיונות לתקנם לא צלחו, והחברה המבוטחת נאלצה לשלם ללקוחה במסגרת הסכם פשרה סכום של 680,000 דולר, וכן ויתרה על יתרת חוב של NWSכלפיה בסכום של 70,000 דולר ועל יתרת חוב בסכום נוסף של 194,472 דולר. חברת הביטוח שביטחה את החברה לפי פוליסה לביטוח אחריות המוצר ואחריות מקצועית טענה להיעדר כיסוי ביטוחי בשל קיומו של חריג   ה- Product recall.

 

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי המקרה שבנדון אינו מהווה השבת מוצרים על פי החריג בפוליסה.

 

מתוך פסק הדין

" אם כן, המאפיין את הפעולה של החזרת מוצרים הוא שהיא נעשית על פי החלטה של היצרן, בין אם מרצונו ועל רקע של ניסיון למנוע פגיעה  במוניטין, ובין אם בעקבות הוראה של רשות מוסמכת, וכל ההוצאות והעלויות הכרוכות בה הן הוצאות ועלויות עצמיות שבהן נושא היצרן ולא מכוח חבות – חוזית או נזיקית – כלפי צד שלישי. משום כך כיסוי ביטוחי של העלויות וההוצאות הכרוכות בהחזרת מוצרים איננו  ביטוח אחריות – שעל פיו מבוטחת אחריותו של היצרן כלפי צדדים שלישיים – כי אם סוג מיוחד של ביטוח רכוש המכסה את עלויותיו העצמיות של היצרן.

 

על רקע זה ניתן להבין את הגיונו של סעיף ההחזרה בפוליסה, המחריג כיסוי לעלויות ההחזרה  והוא שמטבע הדברים כרוכות בפעולת ההחזרה עלויות עצמיות של היצרן, אשר יש קושי רב בכימותן, ואשר על מנת להקנות למבוטח כיסוי בגינן  יש צורך בעריכת ביטוח נוסף ונפרד, כפי שאכן התכוונה התובעת לעשות, אולם חזרה בה מטעמים כאלה או אחרים.

 

אלא שעובדה זו כלל אינה תומכת בטענת הנתבעת שבנסיבות העניין חל החריג שבסעיף ההחזרה, ודומני שהנתבעת נתפסה לטעות בעניין זה. על רקע הסיכון והעלויות הכרוכים בפעולות החזרה יכולה הייתה התובעת לשקול אפשרות של  ביטוח מפני סיכון זה, ואם בחרה שלא לעשות כן, אין בכך ולא כלום לעניין טענתה שבמקרה שלפנינו כלל אין תחולה לחריג שבסעיף ההחזרה ...התשלום מכוחו של הסכם הפשרה שהושג בין התובעת לבין NWSהוא תוצאה של חבות של התובעת כלפי צד שלישי, וחבות זו מבוטחת על פי הפוליסה."

 

אזכור וציטוט פסיקה וספרות משפטית ביטוחית ואתרי אינטרנט

 

עא 1845/90  רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

 

אגרון מאת איתן אבניאון: השבת מוצרים: פעולה הנובעת "בשל חשש שהמוצר עלול לגרום נזק בשל פגם, או חשש לפגם. השבת מוצרים יכול שתהיה ביוזמת היצרן או המשווק, או על פי דרישת השלטונות (ביטוח אחריות המוצר בדרך כלל אינו כולל מתן כיסוי להוצאות או הפסדים הכרוכים בהחזר מוצרים; אולם ניתן לעשות הרחבה לפוליסה כך שתכלול גם סיכון זה). עם זאת, אין ההרחבה כוללת הפסק הנאה או נזק תוצאתי למי שהחזירו את המוצרים." (www.maot.co.il).

 

המהדורה האנגלית של האנציקלופדיה האינטרנטית ויקיפדיה }

A product recall is a request to return to the maker a batch or an entire production run of a product, usually due to the discovery of safety issues. The recall is an effort to limit liability for corporate negligence (which can cause costly legal penalties) and to improve or avoid damage to publicity. Recalls are costly to a company because they often entail replacing the recalled product or paying for damages caused in use, albeit possibly less costly than indirect cost following damages to brand name and reduced trust in the manufacturer.

 

המאמר  "can you risk a recall?" שפורסם באתר האינטרנט של לשכת עורכי הדין האמריקאית (ראו: www.abanet.org/buslaw/blt/9-1recall.html) סוקרים המחברים את מהותה של החזרת מוצרים, הנסיבות שבהן עלול להיווצר צורך בה, והסיכונים וההוצאות הכרוכים בה. בין אלה הם מונים את עלויות התקשורת התכתובת והפרסום שבהן על היצרן לשאת על מנת להביא לידיעת הציבור את דבר הצורך בהחזרה, ואת עלויות השכר שבהן ישא היצרן בקשר עם העובדים שיעסקו בפעולות הקשורות בהחזרת המוצר. בנוסף, מציינים המחברים גם את העלויות הכרוכות בהחלפת המוצרים לרבות אחסנתם והפצתם מחדש (וראו גם אירוע של החזרת מוצר שנדון – בהקשר אחר - בפסק הדין שניתן בפרשה הידועה כפרשת "הסיליקון בחלב" ,  ע"א 1338/97תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ .

 

 

Comercial Union Assurance Company v. Glass Lined Pipe Company 1979 Ala. Lexis 3034   והאחר בעניין Aetna Insurance Company v. Pete Wilson Roofing 1972 Ala. Lexis 1137.

ספרו של עו"ד  ירון אליאס, דיני ביטוח, כרך א'  658 (2009): "הלכה פסוקה היא כי תנאי לתחולתה של תנית פטור הוא קיומו של קשר סיבתי בין התגבשות העובדות שביסוד התניה לבין התממשות הסיכון המבוטח. מבטח החפץ להשתחרר מחבותו על פי הפוליסה אינו יוצא ידי חובתו בהצביעו על התגבשות סייג לכיסוי. פטירת המבטח מאחריות מותנית בהוכחת קשר סיבתי בין התקיימות הסייג לבין מקרה הביטוח, חבות המבטח או היקפה".

 

לפסק הדין באתר הרשות השופטת