נדחתה עתירה בנושא החזקה הממעטת

דנ"א  8144/09

יעקב בלבן ורונית בלבן נגד קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

בית משפט: העליון

ההחלטה ניתנה ביום: 28.3.10

על ידי: כב' נשיאת בית המשפט העליון, השופטת: דורית בייניש

עניינו של פסק הדין: האם יש לקיים דיון נוסף בבית המשפט העליון לאחר שכבר ניתן על ידו פסק דין בתיק הנדון?

רקע: מדובר במקרה שבו נפגע אדם כאשר ניסה למנוע את גניבת רכבו ונתלה על גבי הרכב שנהג בו הגנב. בית המשפט העליון החליט בתיק שבנדון, כי האירוע בו נפגע העותר 1 נופל לגדרי החזקה הממעטת הקבועה בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. החזקה הממעטת: "ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על-ידי המעשה עצמו ולא על-ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי"

נשיאת בית המשפט העליון החליטה לדחות את העתירה.

מתוך ההחלטה

"דין העתירה לדיון נוסף להדחות. עיון בפסק הדין נשוא העתירה מעלה כי בעיקרם של דברים,  פוסע פסק הדין במתווה שנסלל על-ידי הלכות קודמות של בית משפט זה בעניין הפרשנות הראויה לחזקה הממעטת שבסעיף 1 לחוק הפיצויים, הן בנוגע לתכליתה של החזקה והן בנוגע לנטל ההוכחה הנדרש לצורך הוכחת יסוד הכוונה הכלול בה. פסק הדין מיישם בעיקרו את ההלכות הקודמות שנפסקו לעניין "החזקה הממעטת" על נסיבות עניינו הפרטניות של העותר 1 (לעניין אותן הלכות ראו: ע"א 2199/99 עיזבון לזר נ' רשות הנמלים והרכבות, פ"ד נו(1) 938, 952 (2001) (להלן: עניין לזר); ע"א 2976/00 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' לידאווי, פ"ד נו(6) 874, 877 (2002) (להלן: עניין הפניקס); רע"א 9384/05 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' דניאל עסאם(טרם פורסם, 29.3.2009)). אף לקביעתו של בית המשפט באשר להתקיימות דרישת הכוונה גם כאשר הפגיעה המכוונת הינה אמצעי להשגת מטרה אחרת וקביעתו לפיה ככלל אין להידרש לשאלת המניע העומד מאחורי גרימת התאונה המכוונת ניתן למצוא תימוכין בפסיקה קודמת של בית משפט זה (וראו עניין לזר, בעמ' 948). מכל מקום, ואף אם אניח כי בהיבט אחרון זה מדובר בחידוש הלכתי מסוים, הרי שמדובר לכל היותר בפיתוח של הלכות קודמות שנקבעו בעניין פרשנות יסודותיה של "החזקה הממעטת" המתיישב עם תכליתה ועם מגמת הפסיקה בעניין זה (וראו למשל: רע"א 9706/08 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' יהודית כהן נח(טרם פורסם, 2.2.2009); ע"א 8313/06 ג' א' נ' מגדל חברה לביטוח(טרם פורסם, 29.3.2009); עניין לזר; ענייןהפניקס), גם כפיתוח של ההלכה הקיימת אין פסק הדין מצדיק את קיום ההליך הנדיר והמיוחד של דיון נוסף. מעבר לכך אדגיש, וגם אם למעלה מן הצורך, כי טענת העותרים לפיה אימץ בית המשפט את המבחן שנקבע בדין הפלילי לצורך הוכחת יסוד הכוונה שבחוק הפיצויים אינה ברורה כל עיקר, עת עמד בית המשפט מפורשות על הקושי הנובע מאימוץ מבחן כאמור, וישם הלכה למעשה את מבחן הכוונה בהתאם לעקרונות שפורטו לעיל. יצוין, כי חלק ניכר מן העתירה מוקדש הלכה למעשה לטענות ערעוריות המבקשות לתקוף את האופן בו יישם בית המשפט את עקרונות ההלכה על נסיבות עניינו הפרטניות של העותר 1 בשים לב למכלול הראיות הרלוונטיות, וברי כי אלו אינן מקימות עילה לקיום דיון נוסף בפסק הדין. "

פסק הדין באתר הרשות השופטת.

עודכן ביום 7/4/2010 שעה: 23.00