חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

אחריותו של סוכן הביטוח בשל גניבת משאית

בית המשפט קיבל את הערעור באופן חלקי והגדיל את שיעור אחריותו של הסוכן מ 15% לכדי 25%

 

 

עא: 000179/09

 

הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ וסקוריטס סוכנות ביטוח לחיתום בע"מ נגד נימר נסאר ובניו בע"מ אחמד נסאר

 

בית המשפט: המחוזי בנצרת

 

פסק הדין ניתן  ביום: 7 אפריל 2010

 

על ידי: כב' השופטת נחמה מוניץ

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את ערעורן של המבטחות על פסק דינו של בית משפט השלום אשר חייב אותן בתשלום תגמולי ביטוח בשל גניבת משאית אשר לטענתן לא היתה מבוטחת כנגד סיכון גניבה מאחר והמבוטח חתם על ויתור מכל כיסוי זה וטענו כנגד סוכן הביטוח, כי הוא אישר כיסוי ביטוחי לגניבה ללא היתר ובחריגה מסמכות?  בית משפט השלום חייב את סוכן הביטוח לשלם 15% מהנזק בשל רשלנותו במהלך ההתקשרות בהסכם הביטוח.

 

רקע: המערערות ביקשו לפטור אותן מתשלום הנזק או לחילופין להטיל על סוכן הביטוח אחריות בשיעור גבוה יותר, אשר לטענתן הגיע לכדי 100%.

 

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור באופן חלקי והגדיל את שיעור אחריותו של סוכן הביטוח מ 15% לכדי 25%.

 

אזכור וציטוט פסיקה:

ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר מנשה

 

ברע"א 2281/05 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' קפלנסקי (בעניין חריגת סוכן הביטוח מסמכותו):

"הקושי העלול להיווצר במקרים מעין אלה הוא הותרת המבוטח מול נזק שברבים מהמקרים לא יוכל להיפרע ממנו בשל חוסנו הכלכלי המוגבל של סוכן הביטוח. לפיכך, הנטייה צריכה להיות לפרש בהרחבה את גבולות ההרשאה המוענקים לסוכן הביטוח על ידי המבטח וליתן פרשנות מצמצמת לחריגה מהרשאה וזאת לצורך הגנה על המבוטח. ההצדקה לכך נובעת הן מהיותו של המבטח הצד החזק שבעסקה, הן מהיותו הצד שבידיו הכלים לפקח על פעולותיו של סוכן הביטוח ולבקר אותן, והן מיכולתו להתגונן ולשאת בתוצאות פעולותיו החריגות של סוכן הביטוח. דהיינו, המבטח הינו מונע הנזק הזול ביותר".

 

 

 מחדליו של סוכן הביטוח לפי החלטת בית משפט השלום:

 

א.  "במקרה בו עסקינן, הצד השלישי לא פעל בסבירות ובזהירות הנדרשות ממנו... היה על הצד השלישי להימנע מלהבטיח לתובעת כיסוי ביטוחי [במקרה גניבה-נ.מ.] בטרם קיבל אישור בכתב מהנתבעות" (סעיף 107 לפסה"ד).

 

ב.   "הצד השלישי ציין בכתב הגנתו... כי כל הביטוחים שרכשה התובעת באמצעותו בעבר כללו כיסוי מפני סיכוני גניבה... טענה זו אינה מדוייקת... בעבר המשאית נשוא התביעה לא בוטחה מפני סיכוני גניבה בחברת הפניקס... גם לכך יש להשליך על אמינותו של סוכן הביטוח. לפיכך, אני קובעת שלא הוכח לי שסוכן הביטוח הצד השלישי המציא לנתבעות את אישור המיגון" (סעיף 108 ל'פסה"ד).

 

ג. "משלא המציא הצד השלישי עותק מהפוליסה לידי התובעת, היה עליו לבדוק את הפוליסה בדקדקנות האם הכיסוי הניתן במסגרתה תואם את הכיסוי המבוקש. משלא עשה כן, הרי שהתרשל" (סעיף 111 לפרוטוקול).

 

ד. "בשל התנהגות הצד השלישי נבצר מהנתבעות לשקול את מכלול השיקולים ולהעריך נכונה את הסיכון הכרוך בפוליסה" (סעיף 112 לפסה"ד).

 

ה. "מצאתי, כי הצד השלישי לא פעל במיומנות הנדרשת מסוכן ביטוח סביר. בנסיבות אלו, גרם הצד השלישי נזק לנתבעות שעה שלא ניתנה להן האפשרות לבחון האם מסתפקות במיגון הקיים במשאית... או שדורשת מהתובעת להתקין אמצעי מיגון נוספים שיכול והיו מונעים את התרחשות מקרה הביטוח..." (סעיף 114 לפסה"ד).

 

 

 

פסק הדין באתר הרשות השופטת.

 

עודכן ביום 14/4/2010 שעה 11.32

 

 

עבור לתוכן העמוד