ת"א 1333-07 אגבאריה כמאל ואח' נ' ראובן חסון עבודות בנאיות וקבלניות בע"מ ואח'
בית משפט: השלום בעפולה
פסק הדין ניתן ביום: 13 אפריל 2010
על ידי: כב' השופט סגן הנשיא יוסף בן-חמו
עניינו של פסק הדין: מי האחראי לפיצוי עובד שנפצע בעת פריקה של לוחות ברזל ממשאית ואצבעו נחבלה, אם בכלל? האם חברת הביטוח שביטחה את המשאית ממנה נפרקו לוחות המתכת בביטוח רכב חובה או חברת הביטוח שביטחה את מעבידו בביטוח חברות המעבידים?
בית המשפט דחה את התביעה וקבע, כי העובד שנפגע לא הוכיח כי מדובר בתאונת דרכים ולא עמד בהוכחות הנדרשות על פי דין על מנת להוכיח הפר חובה חקוקה או פגיעה על ידי דבר מסוכן או רשלנות של המעביד. וכל זאת משום שהעובד לא הוכיח את נסבות התאונה.
מתוך פסק הדין:
"על פי ההגדרה הבסיסית של 'תאונת דרכים' נדרשים להתמלא שישה תנאים כדי שמאורע ייחשב לתאונת דרכים והם: [א] מאורע, [ב] נזק גוף, [ג] עקב, [ד] שימוש, [ה] ברכב מנועי, [ו] למטרות תחבורה.
אין חולק כי המשאית נשוא התביעה שבפניי הינה 'רכב מנועי' וכי התאונה היא מאורע ונגרם בגינו נזק גוף לתובע. השאלה היא, האם מדובר בנזק שנגרם עקב שימוש ברכב מנועי לצרכי תחבורה.
'שימוש ברכב מנועי'הוגדר בסעיף 1 של חוק הפיצויים כדלהלן: "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו, או גרירתו, טיפול דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו כשהרכב עומד".
כפי שכבר קבעתי לעיל, התובע לא עמד בנטל להוכיח את גרסתו לנסיבות אירוע התאונה ולא הוכח בפניי כי הוא אכן נפל מהמשאית ועל כן לא הוכחה ירידה ולו מאולצת שלו מהמשאית, המהווה 'שימוש ברכב מנועי' כהגדרת המונח בחוק הפיצויים. כמו כן, לא הוכח בפניי כי מהמשאית נפלה תבנית כלשהי ועל כן, לא מדובר בפעולה של הינתקות או נפילה של מטען מהמשאית כשהיא עומדת או חונה, המהווה אף היא 'שימוש ברכב מנועי' כהגדרת המונח בחוק הפיצויים ודי באלו כדי לדחות את הטענה כי מדובר ב'שימוש ברכב מנועי'."
.....
סוגיית "ניצול הכוח המיכני של הרכב":
על פי הגדרתה של החזקה המרבה, נדרשים חמישה תנאים לשכלולה ואלה הם: [א] מאורע, [ב] שנגרם עקב, [ג] ניצול הכוח המיכני, [ד] של הרכב, [ה] בעת הניצול לא שינה הרכב את ייעודו המקורי.
...אין חולק כי המשאית נשוא התביעה שבפניי הינה רכב מנועי דו תכליתי וכי נעשה בה שימוש בהתאם ליעודה. אף אין חולק כי נעשה שימוש בכוח המיכני של המשאית. השאלה שבמחלוקת היא האם נזקו של התובע נגרם עקב ניצול כוח זה, דהיינו שאלת הקשר הסיבתי.
....אף אילו הוכח בפניי כי אכן נפלה מהמשאית תבנית אשר הביאה לנפילתו של התובע, לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין השימוש במנוף המשאית לבין פגיעתו של התובע."
"כדי להקים עילה המבוססת על עוולת הפרת חובה חקוקה על פי סעיף 63 לפקודה יש להוכיח קיומם של חמישה יסודות: חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; החיקוק נועד לטובתו של הניזוק; המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; ההפרה גרמה לניזוק נזק והנזק שנגרם הוא מסוג הנזק אליו התכוון החיקוק. (ר' ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1)113) (להלן: "פס"ד ועקנין").
התובע לא עמד בנטל להוכיח קיומם של יסודות אלו. ..
לא שוכנעתי כי תבניות הברזל מהוות "דבר מסוכן" כנטען על ידי התובע ואף לא הוכח כי נפילתו של התובע אירעה עקב נפילת תבנית הברזל עליה עמד."
"מהמסקנה האמורה כי התובע לא הוכיח את נסיבות אירוע התאונה, עולה ונובעת גם המסקנה כי לא הוכחה, בנסיבות העניין, התרשלות של הנתבעות, אשר גרמה לאירוע התאונה. בכתב התביעה לא הצביע התובע על שום מעשה רשלנות ספציפי של מי מהנתבעות ואף הודה בחקירתו כי אינו יודע מה קרה. לפיכך, משלא הוכחו נסיבות אירוע התאונה, לא ניתן לדון בשאלה מהו המעשה או המחדל הרשלני, המיוחס לנתבעות, אשר גרם לנזק הנטען...
לא ניתן בעניין זה להסתמך על טענות כלליות באשר לשיטת עבודה לקויה ובלתי בטיחותית, להיעדר פיקוח מספיק ונאות וכן להיעדר הדרכות ושימוש באמצעי הגנה ובטיחות, מה גם שטענות אלו כלל לא הוכחו בפניי ולא הוכח כי עבודתו של התובע כרוכה בסיכוני בטיחות, אשר התרחשו בפועל וגרמו לאירוע התאונה.
אשר על כן, למרות שעל הנתבעת 1 מוטלת חובת זהירות כלפי התובע, אין בכך לסייע לו, מקום בו לא הוכחו נסיבות אירוע התאונה ולא ניתן לדעת, מהו המעשה הרשלני, המיוחס לה ואשר בעטיו, ארעה התאונה."
