חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

פגיעה בעת טיפול במטען כתאונת דרכים

מדובר בת.ד., כי טיפול התרחש במהלכה של הנסיעה גם אם הנהג שנפגע טרם יצא משטחי המפעל

 

 

רע"א  372/10 הראל חברה לביטוח בע"מ נגד רבו ספנייב, קבן מפעלי מתכת בע"מ, מנורה חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט: העליון

 

פסק הדין ניתן ביום: 16/6/2010

 

על ידי: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור של המבטחת בביטוח רכב חובה את המשאית לפיו האירוע שבו נפגע הנהג, אינו מהווה תאונת דרכים?

 

רקע: נהג המשאית עבד אצל חברת קבן והוא נכנס עם משאיתו לחצר מפעלה, על מנת להעמיס את משאיתו בחלקי קונסטרוקציה ממתכת. לאחר ההעמסה הוא החל לנסוע  ותוך כדי נסיעה, הביט במראה הצדדית של המשאית, והבחין כי חלק מהקונסטרוקציה בולט החוצה מארגז המשאית. הנהג ירד מהמשאית וניגש להזיז את החלק שבלט מארגז המשאית. הוא עלה לארגז המשאית, אולם כאשר ניסה לדחוף את חלק הקונסטרוקציה הבולט – נפל מארגז המשאית לאחור, נחת על ישבנו ונחבל בגופו. בית המשפט המחוזי, החליט, כי האירוע מהווה תאונת דרכים.

 

בית המשפט העליון, דחה את התביעה וקבע, כי האירוע מהווה תאונת דרכים לפי הלכת נביל.

 

מתוך פסק הדין

,"בחינת עובדות המקרה שלפנינו על רקע התנאים האמורים מובילה למסקנה כי אין להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי לפיה המשיב נפגע ב"תאונת דרכים". המשיב, כך נקבע, הבחין בחלק מן הקונסטרוקציה שהעמיס, שבולט מארגז משאיתו, לאחר שכבר החל בנסיעה. בכך מתמלא התנאי הראשון, היינו: מדובר בטיפול שהתרחש במהלכה של הנסיעה. לעניין זה אין נפקא מינה כי המשיב נסע כברת דרך קצרה בלבד וכי טרם יצא משטחי המפעל. הדגש הוא על כך שהנסיעה ברכב כבר החלה; הטיפול נדרש עקב אירוע פתאומי, היינו: הבחנתו של המשיב במטען החורג, שסיכן את המשך הנסיעה, וחייב את טיפולו המיידי; הטיפול שנדרש – השבת החלק הבולט של המטען למקומו – לא חייב טיפול על ידי איש מקצוע, כנדרש בתנאי השלישי. "

 

 

 

"הלכת נביל

 

סעיף 1 לחוק הפיצויים מגדיר "תאונת דרכים" כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". המונח "שימוש ברכב מנועי" מוגדר אף הוא בסעיף זה, וכולל, בין השאר "טיפול-דרךאו תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו..." [הדגשה הוספה]. בעניין נביל עמדנו על כך ששאלת האבחנה המדויקת בין "טיפול דרך" לבין "טיפול בית" ובין "תיקון דרך" לבין "תיקון בית" טרם הוכרעה בבית משפט זה ושימשה כר פורה לחילוקי דעות בפסיקה ובספרות (שם, בסעיף 9 לפסק הדין). סקרנו את המבחנים האפשריים השונים שהוצעו בפסיקה במרוצת השנים, בהם "המבחן הגיאוגרפי", "מבחן הזמן" ו"מבחן המהות". לאור אי הבהירות שהיתה קיימת, התוונו בפרשת נביל– בפרק הדן בברירת הדין – את התנאים הראויים לבחינה אם אירוע מסוים הוא בגדר "טיפול דרך", אם לאו (שם, בסעיפים 13-14 לפסק הדין).

 

התנאי הראשון הוא כי מדובר בטיפול שהתרחש בדרך, לאמור: החל מן העלייה אל הרכב בתחילת הנסיעה ועד לירידה ממנו בסיומה. "הכנסת טיפולי הדרך לגדרי 'שימוש ברכב מנועי' – כך הובהר – "נועדה לענות על התחושה כי פעמים, במפתיע, מתרחשות תקלות המחייבות את הנהג לתקן אותן במהלך הנסיעה כדי לאפשר את המשכתה. התיקון לחוק [חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מספר 8), תשנ"א-1990 – א' ר'] מביע את העמדה כי ראוי שהטיפול והתיקון של תקלות אלו ייתפס כחלק מן המהלך השלם של 'הנסיעה ברכב' במובנה הרחב" (סעיף 13 לפסק הדין).

 

התנאי השניעליו עמדנו הוא כי הטיפול נדרש עקב אירוע פתאומי. כבר ברע"א 9084/05 אגד בע"מ נ' ינטל(טרם פורסם, 29.10.2007) צוין כי ייתכן שהמונח "טיפול דרך" מתייחס "לתיקוני פתע או לטיפולים בלתי צפויים שנתעורר הצורך בהם במהלך הנסיעה ולשם המשכתה". ואמנם, בעניין נבילהובהר כי "פתאומיות הטיפול מבטאת גם היא את העמדה כי הטיפול הוא חלק מובנה ומשולב בתוך הנסיעה במובנה הרחב. הטיפול מבטא פעולה הכרחית של הנהג, במהלך הדרך, שנועדה לאפשר את המשך הנסיעה" (שם, בסעיף 14).

 

התנאי השלישיהוא כי אין המדובר בתקלה מורכבת המצריכה טיפול על ידי איש מקצוע. בתקלות מסוג זה, כך הובהר, אין הכרח שהנהג יטפל, והדבר אף אינו רצוי. על כן, אין לראות בטיפול ממושך ומורכב ברכב חלק מהתרחשויות הדרך או מן הנסיעה במובנה הרחב. 

 

על שלושת התנאים האמורים, יש להוסיף תנאי נוסף ולפיו "טיפול הרכב" חייב להתבצע ברכב עצמו או באחד מרכיביו. תנאי זה הוצע בע"א (מחוזי חיפה) 242/08 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' שביט (טרם פורסם, 13.11.2008) על ידי שופטי הרוב (כבוד השופטים י' וילנרוע' גרשון), תוך שנקבע כי "תיקון דרך שלא ברכב(כמו הסרת מכשול בדרך), ושלא קשור לרכב דווקא, אף אם נעשה כפעולה חיונית להמשכת הנסיעה, לא יבוא בגדר 'שימוש ברכב מנועי', שאחרת מדוע נזקק המחוקק לציין כי התיקון המוכר חייב להיות ברכבדווקא" (ראו הדיון בעניין נבילבפסקה 12). ואכן, המדובר הוא בתיקון הרכב או טיפול ברכב, כשפעולה זו האחרונה רחבה יותר מאשר תיקון הרכב עצמו, ועשויה לחרוג מעבר לתיקונים מכניים של הרכב ושל חלקיו. "

 

פסק הדין באתר בית המשפט העליון.

 

עודכן ביום 20/6/2010 שעה 11.30

עבור לתוכן העמוד