חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

אירוע בעת נהיגה בשכרות אינו תאונה

יש וחייב להיות לביה"מ תפקיד בעיצוב המדיניות המשפטית שאינה יכולה להתעלם ממידת הפורענות והזלזול

 

תאמ (ת"א) 8511-09-09‏ ‏ יבגני קובלנקו נ' איי די איי חברה לביטוח בע"מ

  

בית המשפט: בתל אביב - יפו

 

פסק הדין ניתן ביום: 24/12/2010

 

על ידי כבוד השופט: חאג' יחיא

 

עניינו של פסק הדין: האם העובדה שהמבוטח נהג במצב של שכרות ו/או תחת השפעת אלכוהול בעת אירוע תאונת דרכים משפיעה על זכותו לקבלת פיצויים מחברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח מקיף לרכב?

 

בית המשפט דחה את התביעה וקבע, כי אירוע תאונת דרכים בעת נהיגה תחת אלכוהול הוא דבר צפוי ועל כן אין בו את מרכיב התאונה (אירוע פתאומי מגורם חיצוני ובלתי צפוי מראש) הנדרש על מנת להפעיל את פוליסת הביטוח.

 

מתוך פסק הדין:

 

"אין ספק כי התובע היה במצב של שכרות עמוקה כאשר בדמו כמות כוהל פי ארבעה מהמותר על פי החוק. ונשאלת השאלה האם למרות כל זאת תידרש הנתבעת כמבטחת של הרכב לפצותו  על הנזקים על פי הפוליסה, או שמצבו של התובע בזמן התאונה מוציא את האירוע מאירוע תאונתי של תאונת דרכים רגילה.

....

אירוע תאונתי הוגדר כ"אירוע בלתי צפוי, חיצוני, בלתי מתוכנן, הגורם פגיעה או נזק " (ראה "מעות" מלון מונחים בנושאי ביטוח וניהול סיכונים)."

 

"לא יכול נהג לטעון לאירוע פתאומי ובלתי צפוי שעה שהוא – לדוגמא – עולה על רכב, ונוהג בו במהירות של 100 קמ"ש בנתיבי איילון בשעת בוקר בכניסה לתל אביב, כשהוא יודע ומודע לכך כי אין ברכבו בלמים כלל."

"ניתן לסכם ולומר כי קימת סקאלה של מצב נפשי במדרג שבצד אחד שלו קיימת הכוונה תחילה והתכנון והרצייה להביא לתוצאה מסוימת, לבין הצד השני בו הדבר נופל על האדם כנאמר," כרעם ביום בהיר " ללא צפייה, או סיכוי מחושב, או ידיעה של היתכנות אירועו של המקרה."

 

"ההתרחשות בה נגרם הנזק לרכבו של התובע אינו אירוע תאונתי במובן הקלאסי של המילה , ואינו אירוע בלתי צפוי וחיצוני . התובע כאדם סביר ידע או היה עליו לדעת כי בנסיבות בהן הוא עלה על הרכב והחל לנסוע בו , התרחשותה של תאונה היא דבר וודאי אם לא במאה אחוזי, הרי קרוב לכך ."

 

"אין מחלוקת שלא נכללה בסעיף של בפוליסה החרגה מכיסוי במקרה והנוהג ברכב היה תחת השפעת אלכוהול או שכרות..

 

...

 

אין מחלוקת כי סעיף 18 הנ"ל לא כלל את הנהיגה במצב של שכרות במנין המקרים המוחרגים מהכיסוי הביטוחי , וקריאה שטחית ופשוטה של הנוסח , מביאה לכאורה למסקנה כי מותר לחברת ביטוח לטעון לשחרור מחובת תשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכב המבוטח או רכב הזולת בשעה שהמבוטח נהג תחת השפעת סמים, כי הדבר מוזכר מפורשות בסעיף .

 גם אין מחלוקת כי נהיגה במצב של שכרות אינה כלולה בסעיף זה.

אלא במה דברים אמורים?.

...

 

כמות האנשים באוכלוסיה שנוהגים ברכבים אחרי אירועם משמחים ומסיבות, הוא בשיעור כזה גבוה שלא ניתן להסיר כיסוי ביטוחי מכל נהג הנוהג ברכבו לאחר אירוע או מסיבה ובתנאי שהשתייה הייתה "בגבול מסוים"

 

ראה בענין זה את דבריו המאלפים כשל כב' השופט טננבוים בת"ת (תעבורה יר') 16231/08 מדינת ישראל ע"י לשכת תביעות את"ן י-ם נ' שויש השאש, "

 

"אין ספק כי אילו עמד התובע בסטנדרד המקובל על פי החוק, והוכיח כי נהג ברכב שעה שבדמו כמות יותר נמוכה של אלכוהול, כפי שקבוע בחוק, לא ניתן היה לטעון, כי אין בידו כיסוי ביטוחי . עמדתה של הנתבעת היא לא שהתובע אינו מבוטח כי נהג לאחר שתייה, אלא שהתובע יצר מצב , והכניס  את עצמו לתוכו, שהפך את אירוע התאונה לדבר צפוי וידוע, הנוטל מן האירוע את ההגדרה " אירוע תאונתי " "

 

"יש וחייב להיות לבית המשפט תפקיד בעיצוב המדיניות המשפטית שאינה יכולה להתעלם ממידת הפורענות , הזלזול, וחוסר האכפתיות כלפי התוצאות של מעשיו של התובע שעה שנטל את ההגה ויצא לדרך במצב הנפשי והגופני בו היו שרוי, במודע ומתוך כוונה . אם אין באלה סיבה מספיקה היא לבד  כדי להגיע לתוצאה של דחיית התביעה , הרי שלפחות נסיבות אלו מוסיפות  שיקול נוסף לשיקולי בית המשפט לדחיית התביעה. לא כדרך להעניש את התובע ( שכן מדובר בהליך אזרחי ) אלא להביע סלידה מהתנהגותו ומעשהו . יד האלוהים היא בכך שהפעם הדבר הסתיים בנזק לרכושו בלבד של התובע. אין בטחון שבמקרה אחר לא יקופחו חיי אדם .

 

 לפיכך מצאתי לקבל את טענות הנתבעת, ולקבוע כי האירוע בו נפגע רכבו של התובע , איננו אירוע תאונתי כפי שהוגדר בחוק ( תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח ) ונהיגתו של התובע בשעת התאונה אינה חוסה תחת הכיסוי הביטוחי , לא בגלל שהתובע שתה מעט יין, אלא בגלל, כאמור, שבנסיבות שהתובע יצר במו ידיו, והכניס את עצמו אליו, הפך מקרה אירוע כפי שאירע , לצפוי וידוע מראש והדבר מוציא אותו מהגדרת "אירוע תאונתי ""

עבור לתוכן העמוד