אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל

















ראיון עם שמואל אבואב מנכ"ל אור-ירוק

שמואל אבואב: "לצערנו הקטל בדרכים מהווה גורם מוות מס. 1 בישראל בפלח האוכלוסייה עד גיל 45"
 

ראיון עם מר שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק

 

מר שמואל אבואב מנכ"ל עמותת אור-ירוקשאלה: האם לדעתך, ניתן להצביע על שינוי שחל בשנים האחרונות בגישה של ציבור הנהגים והממשל בשנים האחרונות בכל הקשור בטיפול ובהתייחסות לנושא המלחמה בתאונות דרכים?

תשובה: בהחלט כן, מודעות הציבור לבעיית הבטיחות בדרכים עלתה מאוד בשנים האחרונות, על פי סקרים שעורכת עמותת אור ירוק אחת לשנה עולה, כי הציבור מייחס חשיבות לסוגיית הבטיחות בדרכים לצד סוגיית הביטחון הלאומי וסוגיות מרכזיות בכלכלה.

 

שאלה: כיצד היית מגדיר את התרומה של עמותת אור ירוק לשינוי זה?

תשובה: גורמים רבים משפעים על עמדות הציבור אולם בהחלט ניתן להניח כי פעילותה של עמותת אור ירוק בעשור האחרון, החתמת עצומת המיליון, תביעתה להקמת ועדת שיינין ומעקב רציף אחר תהליכי הקמתה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תרמו להעלאת הנושא לסדר היום הציבורי.

 

שאלה: אם היית ראש ממשלת ישראל, אלו נושאים הקשורים במאבק בתאונות דרכים, היית קובע בראש סדר העדיפות הלאומי?

תשובה: כדי לקדם את רמת הבטיחות בדרכים בישראל נדרש לטפל בחמשת התחומים הבאים: הגדלת ההשקעה בתשתיות בטוחות, הגברת האכיפה, הטמעה של טכנולוגיות בטיחות ברכב, הסדרה של מערך פינוי מהיר ויעיל והמשך השקעה בחינוך להתנהגות בטוחה של כלל משתמשי הדרך.

 

שאלה: כיצד תוכל להסביר את העובדה שמספר ההרוגים והנפגעים בתאונות דרכים בישראל עולה על מספר נפגעי פעולות האיבה ומלחמות ישראל?

תשובה: לצערנו הקטל בדרכים מהווה גורם מוות מס. 1 בישראל בפלח האוכלוסייה עד גיל 45. העליה בצפיפות האוכלוסין, עליה במספר כלי הרכב, העליה במספר הנהגים ועליה בנסועה בכלל מהווים גורם התורם לעליה מתמדת בסיכונים להתרחשותן של תאונות הדרכים. יחד עם זאת העולם הוכיח כי בתכנון נכון ונקיטת פעולות מתאימות ניתן להפחית את הקטל.

 

שאלה: האם לדעתך הביטוח אמור לתרום למלחמה בתאונות הדרכים או רק לתמחר את עלות הסיכון לפי מאפייני המבוטחים השונים?

תשובה: העיקרון שפרמיה צריכה לשקף את רמות הסיכון הינו עקרון יסוד בביטוח. בתחום הבטיחות בדרכים חשוב עיקרון זה שבעתיים. בידי מערך הביטוח מידע רב-ערך אודות סיכונים בבטיחות בדרכים והיכולת להפחיתם. לחברות הביטוח חובה מוסרית לשתף, להבהיר, להמליץ  למבוטחיהם לנקוט אמצעים מפחיתי סיכון במעמד מכירת הפוליסה. הנחות בפוליסה בגין שימוש באמצעים מפחיתי סיכון הינו כלי עזר חיוני. 

 

שאלה: האם לדעתך יש מקום למינוי שר למלחמה בתאונות דרכים? או לפחות סגן שר במשרד התחבורה האחראי לנושא?

תשובה: אין צורך במינוי שר למלחמה בתאונות הדרכים כי כבר יש כזה. ממשלת ישראל הסמיכה את שר התחבורה להיות השר האחראי למלחמה בתאונות הדרכים ובהחלטת ממשלה אף עודכן שם המשרד והוא כידוע:  משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

 

שאלה: כיצד היית מחלק באחוזים את הסיבות לתאונות דרכים בתוך המשולש: נהג, דרך רכב?

תשובה: אפשר להציל כמעט כל אדם מהרג בתאונה אם מטפלים כנדרש בתשתיות, בבטיחות הרכב, באכיפה ובחינוך למניעת התנהגויות מסכנות. יחד עם זאת חשוב להבין שכמו בחוק הכלים שלובים, נדרש להשקיע במינון נכון בכל שלושת התחומים: נהג, דרך, רכב שכן השקעה רבה באחד מהם תוביל להגדלת חלקו היחסי של תחום אחר מבלי צמצום משמעותי בהיקף תאונות הדרכים עצמם.

 

שאלה: באיזה שיעור, לדעתך, עשוי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לצמצם את מספר התאונות ולהוריד את החומרה של התוצאות, אם בכלל?

תשובה: לטכנולוגיות מתקדמות פוטנציאל תרומה משמעותי לבטיחות בדרכים בהתחשב בתרומה שכבר הושגה בגין שימוש באביזרי בטיחות (ABS, ESP, כריות אויר, חיישני חניה) לא יהיה בלתי סביר להעריך כי ניתן לצפות לתרומה של  30% נוספים ב5 שנים הקרובות. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי מיצוי פוטנציאל התרומה של טכנולוגיות בטיחות תלוי באופן ישיר בשיעור ההטמעה/חדירה של מערכות אלו לצי הרכב בישראל. אני תקווה כי נשכיל כולנו: חברה, גורמי  ממשל והמגזר העסקי לתרום את חלקנו להגדלת שיעור ההטמעה זה.

 

שאלה: האם אתה מסכים לדעתו של הסופר יורם קניוק לפי כתבה המתפרסמת באתר זה "שקלים נגד תאונות דרכים"?

תשובה: יורם קניוק מציע לנקוט בשיטה האמריקנית הכוללת הכפלה ושילוש דמי ביטוח הרכב לעברייניתנועה.גם אצלנו קיימת "ענישה כספית" מסוימת בעת חידוש פוליסת הביטוח וזאת בצורת אובדן השתתפות עצמית במקרה של תאונה וכן אפשרות לסירוב של חברות הביטוח לבטח כלל במקרה של 3 תאונות. חשוב להוסיף למשוואה גם עידוד חיובי בצורת הנחות בפרמיית הביטוח למבוטחים שנקטו פעולה להפחתת הסיכון במערבות בתאונת דרכים. פעולה כגון השתתפות בקורס נהיגה בטוחה, השתתפות בהדרכה לתקופת הלווי , רכישת אביזרי בטיחות וכד'.

 

שאלה: לנוכח ממצאי מפעיל מאגר המידע לפיו נהגי אופנוע צעירים חשופים לסיכון היפגעות בתאונות דרכים בשיעור של 25%, האם לדעתך יש לאסור עפ"י חוק על השימוש ברכב דו גלגלי לנהגים מתחת לגיל המסוכן?

תשובה: האופנוע הוא רכב ידידותי לסביבה, זול ומבוקש. לעומת זאת יש לו מגבלות מסוימות והגדולה שבהם היא רמת הסיכון הגבוהה לרוכב. נדרש לעשות יותר בכדי להוזיל את המכס ומס הקניה על אביזרי בטיחות על מנת לעודד את רוכבי האופנוע להצטייד באביזרים אלו. מומלץ לפעול להגדלת גיל מתן רישיון נהיגה באופנוע לגיל 17. וכמו כן יש לפעול לשיפור מיומנויות הנהיגה של הרוכבים באמצעות שימוש בסימולטור נהיגה למצבי סיכון. חשוב לדעת כי כיום מפותחות טכנולוגיות לשיפור יכולת הזיהוי של רכב דו גלגלי על ידי הנהג שברכב ונדרש לפעול לקדם את תהליך תקינתם והטמעתם בישראל.

 

שאלה: האם אתה צופה, כי בעתיד היותר רחוק תפטרנה בעיות הבטיחות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ומי שינהג ברכב יהיה למעשה רובוט הנשלט ע"י מחשב?

תשובה: המציאות בה ינהג ברכב רובוט הינה רחוקה מרחק מספר עשורים. יחד עם זאת כבר בעשור הקרוב נראה יותר ויותר טכנולוגיות המסייעות לנהג במצבי חירום לעיתים ע"י השתלטות על ההגאים ו/או מעצורי הרכב. יש לזכור כי במדינת ישראל 30% מכלל ההרוגים בתאונות הדרכים הם הולכי רגל ובחלק מהמקרים לא ניתן יהיה לפצות על התנהגותם המסוכנת ע"י טכנולוגיה המותקנת ברכב ולפיכך חשוב להמשיך לפעול בכל דרך להקניית הרגלים והתנהגויות בטוחות ונכונות בדרך.