אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















חתימה על כתב וויתור מפקיעה זכויות

לשון כתב הוויתור ברורה וחד-משמעית, כך שעדות התובע בע"פ לאחר מעשה אינה יכולה לעמוד כנגד הכתוב בו

 

תא (עכו) 4918-12-08‏ ‏ אמיר גאנם נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט: השלום בעכו

 

פסק הדין ניתן ביום: 22/5/2013

 

על ידי כב' השופטת: ג'ני טנוס

 

עניינו של פסק הדין: האם המבוטח זכאי לקבל מחברת הביטוח פיצוי נוסף על הפיצוי שקיבל למרות שחתם על כתב וויתור?

 

רקע: המבוטח טען, כי חברת הביטוח סירבה לשלם לו פיצוי מעבר לסכום שקיבל, ולכן לא היתה ברירה בפניו אלא לחתום על כתב הוויתור ולקבל לידיו את הסכום המוצע, בסברו כי ההתניות הנוגעות לסופיות התשלום הן התניות המתייחסות לסכום הפשרה הנקוב בו בלבד, ובנסיבות אלו חתם עליו תוך מחאה ושמירה על זכותו לתבוע את יתר נזקיו.

 

בית המשפט דחה את התביעה

 

מתוך פסק הדין:

 

" אין ספק כי המכשול הראשון שעל התובע לצלוח לפני בירור טענותיו לגופן באשר לזכויותיו מכוח הפוליסה, הוא המחסום שיוצר כתב הוויתור מפני הגשת תביעה כגון זו. ויודגש, התובע אינו חלוק על חתימתו על כתב הוויתור, ואינו חולק על כך שבעקבות חתימתו עליו שילמה לו הנתבעת את הסכום הנקוב בו.

 

ככלל, כתב  ויתור מהווה חוזה לכל דבר ועניין ובהתאם לכך הוא בעל תוקף מחייב, והחתימה עליו מבטאת קבלת תנאיו, אלא אם כן נתגלה והוכח פגם בכריתתו, ובהעדר הוכחה כאמור יש בכוחו כדי לסיים מחלוקות כספיות בין צדדים מבלי שיש צורך לבחון מחלוקות אלו לגופן (ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב הקואופרטיב המאוחד, פ"ד מ(4), 533; ע"א 627/85 ד. איתן - ע. גושן אדריכלים בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון, פ"ד מג(3), 42).

 

בענייננו, התובע חתם על כתב הוויתור שכאמור כמוהו כחוזה מחייב בינו לבין הנתבעת. לפי לשון כתב הוויתור, חתימת התובע עליו נועדה 'לסילוק סופי ומלא של כל דרישותיו מכל מין וסוג שהוא בגין התאונה' (מתוך ה'הואיל' השני שברישא של כתב הוויתור). כתב הוויתור מנוסח בצורה פשוטה וברורה, ונהיר ממנו כי הוא נועד לסילוק כל דרישה ותביעה של התובע בקשר לתאונה, ולא רק בקשר לסכום שהתובע עתיד היה לקבל על פיו. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בהצהרה דומה שחוזרת על עצמה בסעיף 1 מאותו מסמך, בו מצהיר התובע כי הוא מסכים לקבל מאת הנתבעת סך של 190,000 ש"ח 'לסילוק מלוא נזקיו ודרישותיו עקב התאונה' (הדגשה שלי).

 

אומנם התובע מבקש לתת לכתב הוויתור פרשנות אחרת ומצומצמת יותר, שעולה לגרסתו מתוך סעיף 2 לכתב הוויתור, אשר לפיה סופיות התשלום והצהרתו בדבר העדר דרישות ותביעות עתידיות, הו התניות המתייחסות לתשלום סכום הפשרה בלבד, ולא למכלול הנזקים הקשורים לתאונה. ואולם, אין צורך להרבות במלים כדי לקבוע שפרשנות זו אינה עולה בקנה אחד עם נוסחו של כתב הוויתור, כפי שעמדתי עליו מקודם.

 

אלא שגם התנהגות התובע עובר לחתימת כתב הוויתור וגם אחרי חתימתו עליו אינה מתיישבת עם גרסתו. במה דברים אמורים?

 

התובע בקש להפנות למסמך אחר (נספח ו/6 לתצהירו) וטען כי סירב לחתום עליו בשל ההצהרה הכלולה בו בדבר העדר תביעות עתידיות, כנתון אשר יש בו, לדבריו, כדי לתמוך בגרסתו כי חתימתו על כתב הוויתור היתה 'תחת מחאה' ומבלי לוותר על מלוא זכויותיו לפי הפוליסה. דעתי שונה. הסכמת התובע לחתום על כתב הוויתור לפי הנוסח שהוצג לו, לאחר שקודם לכן סירב לחתום על מסמך אחר שכולל הצהרה בדבר ויתור על כל דרישה או תביעה עתידית הגם שהיא מתייחסת לנושא אחר (לנושא החפצים האישיים שברכב), היא הנותנת מדוע יש לראות בתובע כמי שהתרצה עם הזמן והסכים לפשרה המוצעת לפי הנוסח המפורט בכתב הוויתור. מכל מקום, התובע לא הוכיח שלא עמדה לו חלופה מעשית סבירה שלא 'להיכנע' לפשרה אשר הוצעה לו על ידי הנתבעת, ולכן אין בידי לקבל את טענתו כי חתם על כתב הוויתור מחוסר ברירה.

 

על כל אלה אבקש להוסיף, כי התובע – עורך דין ותיק העוסק בתחום הביטוח והנזיקין – לא מסר כל הסבר, שלא לומר הסבר המניח את הדעת, מדוע לא נקט באמצעי זהירות מינימליים בבואו לחתום על כתב הוויתור ולא יזם כל ניסיון לשנות את נוסחו של כתב הוויתור באופן שיתאים לציפיותיו ויעלה בקנה אחד עם כוונותיו. יתרה מזאת, התובע לא צירף ולא הצביע על כל ראיה אשר יש בה כדי לתמוך בטענתו כי חתם על כתב הוויתור תחת מחאה, ולבטח שלא הציג ראיה כלשהי ממנה יכולה וצריכה היתה הנתבעת לעמוד על עמדתו וכוונותיו האמתיות, על מנת שגם לה תינתן ההזדמנות לכלכל את צעדיה בנדון.

 

לסיום, ועל מנת להסיר שיירי ספקות, אם נותרו עוד כאלה, אבקש להבהיר, כי התובע לא העלה כל טענה באשר לפגם ברצון שנפל בחתימתו על כתב הוויתור. בהקשר זה אבקש לציין, כי התובע אינו טוען באופן מפורש לקיומו של פגם מבין הפגמים המנויים בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 בנוגע לפגם ברצון בעת כריתת החוזה, היינו לפגם כלשהו בעת החתימה על כתב הוויתור, כגון טעות, הטעיה, עושק או כפיה. כל שנטען על ידו היה, כי לא היתה ברירה בידו אלא להסכים לסכום הפשרה המוצע, וזאת כדי להקטין את נזקיו, מבלי להבהיר מדוע. כך או כך, התובע לא יזם כל פניה אל הנתבעת או כל הליך אחר לאחר שחתם כבר על כתב הוויתור על מנת להודיע על ביטולו.

                       

לסיכום, לשון כתב הוויתור ברורה וחד-משמעית, עד כדי כך שעדות התובע בעל-פה הבאה לאחר מעשה אינה יכולה לעמוד כנגד הכתוב בו.

 

על יסוד כל המפורט לעיל אני קובעת, שכתב הוויתור מחייב את התובע, ולפיכך הוא מנוע מלתבוע את הנתבעת בגין כל סכום נוסף מכוח הפוליסה."