עו"ד ריטה בעל טכסא סמנכ"ל בכיר במארש
מאמר שפורסם בגיליון פוליסה לקראת כנס תל-אביב רי 7
אישורי קיום ביטוח הם מסמכים תמימים למראה ואף שמם אינו מרמז על תוכנו ומהותו של המסמך.
במקור, נועד המסמך להוות הוכחה תמציתית לקיומו של ביטוח שערך מבוטח מסוים, עובר צד מעוניין, כגון – משעבד, מזמין עבודה, לקוח וכדומה. ב"ימי התמימות", הכיל מסמך זה נתוני כיסויים עיקריים המופיעים בפוליסה כגון, שם המבוטח, תקופת ביטוח, סכומי ביטוח ו/או גבולות אחריות, ענף הכיסוי ועוד.
בימינו אנו, אישורי קיום ביטוחים, הפכו לתחליפי פוליסה. הם גוברים עליה, משנים אותה מקצה לקצה ומטמיעים בה, בניגוד לכוונת המבטח, נושאים שאינם ברי ביטוח. ייתכן שהנושאים המוטמעים בה אף אינם קשורים למערכת היחסים הביטוחית שבין המבטח לבין מבוטחו המקורי.
כמות האישורים הנדרשת הפכה לבלתי סבירה. מבטחים היום נדרשים לתמחר מראש עסקאות עתירות אישורים באופן שונה. כלומר, לפרמיית הסיכון בגין החבות יש להוסיף גם תימחור מכובד בגין כל אישור צפוי שיידרש המבטח לחתום בתוך תקופת הביטוח. יש שתימחור זה נעשה על פי הצפי מראש, ויש מקרים בהם המבטחים מציינים את עלותו, הלא סמלית, של טיפול בכל אישור והתאמת התשלום בעקבות סך האישורים שטופלו במהלך השנה, מבוצעת בסופה.
הבעיות הנוצרות מכח האישורים הן רבות ומגוונות, כפי שיפורט להלן:
לו"ז: מועד בלתי אפשרי לחתימה (האישור שקול לבדיקה של פוליסה, תהליך שאורך המון זמן בחברות מרגע שרוצים להוציא נוסח חדש ועד שהוא יוצא לאור, בשל הסיכונים הסמויים הטמונים בכל מילה ופסיק ואשר רק מתי מעט מוסמכים לטפל בהן בחברות). הציפייה היא כי כל חתם יהיה בעל היכולות לטפל באישורי קיום ביטוחים בטווח ON LINE.
שלבי טרום כיסוי: אישור לקיום כיסוי בשלב שאינו קיים עדיין (לפעמים אפילו בשלב של מכרז) ואף לא ברור אם מתישהו ישתכלל. כשמספר מתמודדים באותו מכרז, פונים לחתמים שונים עם אותו אישור ומקבלים אישורים עם שינויים שונים או שחלק גם בלי שינויים בכלל, עולה השאלה, מה חבות המבטחת כלפי מי שלא נבחרו ומה מידת ההשפעה של השינויים באישור על אי בחירתם במכרז?!
חיובים שאינם ברי ביטוח: דרישה לאישור התחייבויות חוזיות שנטל על עצמו המבוטח ואין בינם לבין ביטוח כל קשר. תיתכן הכפפת הכיסוי לחוזים בין המבוטח לצד ג', שאינם מובאים בפני המבטחת. כגון, הבטחת כיסוי ביטוחי לתקופות עתידיות, בלתי מוגבלות בתאריך, שאינן תואמות את הפוליסה הקיימת למבוטח בפועל.
הרחבת גדר הכיסוי הביטוחי עבור המזמין: למעשה מוענק למזמין כיסוי למקרים שאינם מכוסים עבור המבוטח המקורי, כגון – הפרת תנאים, פעולות מכוונות, אי הודעה על תביעה וכד'. זהו כלי מסוכן להפיכת הפוליסה לפוליסה המכסה מעשים מכוונים.
מי מבוטח? הרחבת שם המבוטח לחברות קשורות, בנות אמהות, מנהלים, יועצים, מתכננים, קבלני משנה של המבוטח המקורי וגם של המזמין ומעבר להם – "מי מטעמו של המבוטח ו/או המזמין". במקרה של תביעה נדרשת חקירת עומק (עם פוטנציאל למבוי סתום) על מנת לברר אם נתבע מסוים אכן מבוטח תחת פוליסה מסוימת אם לאו. בנוסף, הגדרות רחבות כאמור, מאיינות את כוונות המבטח במקרים בהן קיימת כוונה ברורה שלא לבטח לדוגמה "קבלני משנה" ו/או "ספקי OUT SOURCING". הללו אמורים לחוב בגין פעילותם בעצמם. במקרים אלה, נכון יותר לבצע הרחב שיפוי המעניק כיסוי לאחריות שילוחית בשל מעשי או מחדלי המבוטח המקורי.
ויתור על זכות שיבוב: התערבות בלתי תקינה בזכות בסיסית המוקנית למבטחת על פי חוק להיפרע מאת החייב האמיתי, האחראי לנזק.
הכפפה לנוסח פוליסה אחר: נדרש כיסוי "שלא יפחת מנוסח X", השונה מנוסח הפוליסה המקורי של המבוטח. במקרים של פוליסות מיוחדות, השוואה כאמור דורשת מיומנות גבוהה ושעות עבודה ארוכות וזאת רק על מנת לעמוד על ההבדלים בכיסוי. לאחר מכן, יש לקבל החלטה - האם ניתן לגשר עליהם או לא. במקרים של מספר אישורים לכל פוליסה, לעיתים, קיימים בעצם מספר נוסחי כיסוי מקבילים, המשתנים כתלות בזהות המזמין של כל אישור.
חשיפה פרשנית של החוזה עם המבוטח אל מול החוזה עם מבטחי המשנה: עצם הניסוח של אישור קיום הביטוחים, אשר מבוקש על ידי יועצו של המובטח, השונה מהנוסח בפוליסה, חושף את המבטח בחשיפה בלתי מבוקרת אל מול הכיסוי שרכש ממבטח המשנה וגורם להיעדר כיסוי BACK TO BACK, כנדרש.
השתתפות עצמית: התערבות בתנאי הכיסוי שהמבוטח לקח על עצמו ולפיהם תומחר הכיסוי.
שעבוד: במקרים בהם הוסף סעיף שעבוד עבור בנק, לא ניתן לערוך שינויים בפוליסה ללא הודעה או הסכמה של המשעבד. אישורי קיום ביטוחים המשנים את הכיסוי תחת הפוליסה או כאלה המחייבים תשלום למזמין במקום למבוטח (או המשעבד במקרים של שעבוד) סותרים את תניות השעבוד. כל עוד אישורי קיום ביטוחים אינם תואמים את הכיסוי תחת הפוליסה, אין אפשרות מיכונית לעצור סתירה כאמור והפרה של התחייבויות המבטחת כלפי מישהו אחד הצדדים – מובטחת.
חשיפת SOX: חתמים החותמים על אישורי קיום ביטוחים, אשר משקפים חשיפה רחבה מזו הקיימת באופן ממוכן בפוליסה המקורית, חושפים את המבטחת לחשיפה שאינה ניתנת לכימות ואינה ידועה ברמת התאגיד. מובן, כי הסכמת המבוטח לשפות את המבטחת בגין חשיפה מורחבת כאמור, אינה מספקת, שהרי המבוטחים עצמם אינם יכולים להוות תחליף למבטחי המשנה של המבטחת.
היעדר הידיעה, עלול לגרום לתאגיד לפרסם דוחות שגויים ו/או כאלה שאינם חושפים מידע מספק לבעלי המניות ולמפקח על הביטוח ועלולים ליצור בעיות בתחום דיני החברות, דיני ניירות ערך וכללי הבורסה.
הפתרון, בדומה למקובל בעולם הוא מסמך המפרט את עיקרי הכיסוי הקיים אותו ניתן לשלוף במסמך "אישור קיום ביטוחים סטנדרטי" (כפי שמנסה לקדם לשכת סוכני הביטוח) מתוך מערכת הפקת הפוליסה, באופן פשוט ומהיר הן במשרד הסוכן והן אצל כל חתם של המבטחת. מסמך זה ניזון מנתוני הפוליסה הספציפית ומשקף, למעשה, את הכיסוי הקיים של המבוטח.
במקרה של אישור קיום ביטוחים הרחב מן הפוליסה, ובהנחה שניתן להרחיב את הפוליסה בהתאמה, תותאם הפוליסה, תוך עריכת חיתום הולם ואף תוספת פרמיה מקום שנדרש, וכך האישור שיופק לאחר מכן, ישקף את ההרחבות שנעשו בפוליסה באופן אוטומטי.
עודכן ביום 27/3/2016
