אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל







כאב כרוני לאחר חבלות במערכת העצבים

פורסם ביום 3/5/2014

בשלב הראשון, שנערך על 30 נפגעי חוט שדרה נמצא, שהנבדקים שפיתחו כאב מרכזי פרופיל תחושתי שונה מאלו שלא
 

 

 

שם המחקר: ניבוי הסיכון לפתח כאב כרוני באנשים שעברו חבלות במערכת העצבים

שם החוקרת: פרופ' רות דפרין, אוניברסיטת תלביב

 דו"ח סיכום- לסיום שנה ג' של המחקר

 

המחקר נערך במימון קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח ובשיתוף פעולה עם דר' גבי זייליג, מנהל מחלקת שקום נוירולוגי, מרכז רפואי שיבא, תל השומר. שותפים נוספים: שביט אנוש ויובל לויתן

 

המחקר בתמצית

כאב הוא חוויה סובייקטיבית מורכבת ונכון להיום אין כל דרך להעריך באופן אובייקטיבי או באופן ישיר את עוצמת הכאב של האדם ו\או את תכונות הכאב שלו. גם טכנולוגיות משוכללות במיוחד כגון תהודה מגנטית פונקציונאלית  (functional MRI) ורישום האותות שהמח מייצר (ectroencephalographia) אינן יכולות לספק מדידה אובייקטיבית לחוויית הכאב של האדם. בהיעדר היכולת למדוד את הכאב באופן אובייקטיבי, קשה מאד לדעת אם כאשר אדם מדווח על כאב הוא אכן סובל ממנו וכן קשה לדעת אם כאשר האדם מדווח על עוצמת כאב מסוימת או על רגישות מסוימת לגירוי מכאיב, אם אכן אלו קיימות ותואמות לדיווחו או שמא אלו אינן תואמות. לכך השלכות גם לגבי הטיפול המותאם לאדם ע"פ כאבו וגם למידת פיצוי זה או אחר בגין הכאב.

נכון להיום, הערכות כאב מתבצעות הן ע"י ראיון ושאילת שאלות ישירות (כואב לך? כן\לא, כמה כואב לך?) והן ע"י שיטות פסיכופיזיות. פסיכופיזיקה הינו מדע החוקר את הקשר בין גירויים פיזיקאליים ובין התחושות שהם מעוררים, ובמקרה הנוכחי בין גירוי מכאיב או פציעה ובין חווית הכאב. על בסיס המידע שהצטבר במדע פסיכופיזיקה, התפתחו שיטות שונות להערכת כאב, כולן מבוססות על דיווח אישי ועל שתוף פעולה בין הבודק לנבדק. מטרתנו הייתה לשכלל את המדידות הפסיכופיזיות ע"מ לקבל מהן מידע לגבי אמינות הדיווח על כאב.

מטרת המחקר הינה לבנות פרוטוקולים של בדיקה אשר יאפשרו זיהוי אמינות דיווח של כאב. במחקר זה זוהו מספר מדדים אשר שילוב ביניהם יכול לסייע בזיהוי זה. התוצאות מראות כי קל יחסית לביים מדידת רגישות לכאב וקל יחסית לשחזר נקודות אקראיות של תחושה  בטווח עד סף הכאב. יחד עם זאת, הפרעה קוגניטיבית בזמן מדידה בשיטת הגבולות מאפשרת הבדלה בין דיווח אמיתי וכוזב. יש להמשיך לחקור ולבדוק מהו טווח הקיצון שמעבר אליו ניתן יהיה לקבוע את אמינות הדיווח בוודאות של 95%. כמו כן ניתן לזהות שחזור טווח על ספי על פי המרחק בין הטמפרטורה הרצויה לטמפרטורה המשוחזרת. בדיקת DNIC עשויה להוות, יחד עם שאר המדדים שהוזכרו למעלה, מדד טוב לזיהוי מצב אמיתי של כאב.

מסקנה נוספת נוגעת למדידות פיזיולוגיות, אשר מחד אינן תלויות בדיווח ויכולות להיחשב מדידות אובייקטיביות אולם מאידך הן אינן בהתאמה לתחושת הכאב של הנבדק, מושפעות מתחושות נוספות ולא רק תחושות כאב ואף אינן יציבות. מאחר ומדידות אלו אינן הדירות ואינן תקפות, ניתן להסיק, כי מדידת לחץ דם ודופק אינן מתאימות ע"מ לזהות אמינות דיווחי כאב של נבדקים.

תוצאות המחקר הן צעד ראשון לכיוון בדיקת היכולת לזהות אמינות דיווח, הן לטובת הצוותים המטפלים והן לטובת המערכות הרפואיות. למחקר השלכות מעשיות אשר עשויות להועיל לא רק בהתאמת טיפול נכון לדורשים אלא גם בהקטנת העלויות הכרוכות בהשקעת משאבים שלא לצורך.

 

 

ניבוי הסיכון לפתח כאב כרוני באנשים שעברו חבלות במערכת העצבים  ניבוי הסיכון לפתח כאב כרוני באנשים שעברו חבלות במערכת העצבים