אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל







שימוש בסוגי רכב חלופיים ע"י קשישים

פורסם ביום 6/8/2014

בדיקת היתכנות של שימוש בסוגי רכב חלופיים (קלנועיות) לצורכי בטיחות וניידות של אוכלוסיית הקשישים בישראל
 

 

המחקר נערך במימון קרן מחקרים בענייני ביטוח ליד אגוד חברות הביטוח בישראל, ע"י החוקרים מהטכניון: ד"ר ויקטוריה גיטלמן, אינג' רובי כרמל, פאני פיסחוב ופרופ' שלמה בכור

 

המחקר בתמצית

 

המחקרים בעולם מלמדים כי האנשים הקשישים חשופים יותר לטראומה מאשר קבוצות גיל צעירות יותר, עקב מצבם הפיסי, התארכות בזמני התגובה לאירועים, ירידה בכושר הראיה ובחושים האחרים ועוד, מה שמביא אותם למעורבות ובעיקר, להיפגעות גבוהה יותר בתאונות הדרכים. הקשישים מהווים קבוצה בסיכון גבוה הן בהיותם נהגים והן בהיותם הולכי רגל או רוכבי אופניים. במחקרים שנערכו בארץ נמצא שהסיכוי להיהרג בתאונת הולכי רגל גבוה משמעותית בקרב הקשישים לעומת קבוצות הגיל האחרות, כאשר מצב תמותת הקשישים בתאונות הדרכים חמור יותר בישראל בהשוואה למדינות המתקדמות.

 

יחד עם זאת, מחקרים רבים בעולם מציינים כי אורח חיים אקטיבי, לרבות אפשרויות ניידות זמינות, חיוני לאיכות החיים של האנשים הקשישים, כאשר הוא משפיע על מצבם הבריאותי ותוחלת החיים. בהתחשב בירידת היכולת של האנשים הקשישים לשמש כנהגים של כלי רכב רגילים, מחד, ומגבלותיהם הפיסיות לצורכי הליכה ממושכת או רכיבה על אופניים, מאידך, במדינות שונות בעולם נשקלות האפשרויות של שימוש ע"י קשישים בכלי רכב חלופיים. בין היתר, קבוצות עבודה בינלאומיות הכירו ביתרונות של קלנועיות(scooters) לצורכי ניידות הקשישים. עם זאת, עם העלייה בפופולאריות של אמצעי תחבורה אלה, עולות סוגיות בטיחות אשר טרם מצאו מענה הולם ברוב המדינות. בין היתר, מועלות השאלות בנוגע להסדרי תשתית המתאימים לנסיעה בסוגי רכב כאלה, כאשר ניכר שהנוסעים בהם אינם מוגנים בעת התנגשות עם רכב רגיל.

 

מחקר זה בוחן את הידע הקיים בעולם לגבי הצרכים וההשלכות הבטיחותיות מהשימוש בכלי רכב חלופיים ע"י אוכלוסיית הקשישים. על סמך ממצאי הספרות וגם בהתחשב במצב בשטח בתנאי הארץ, סוגי רכב חלופיים שנבחרו לבחינה מעמיקה יותר במחקר הם קלנועיות, אשר עשויות לשמש פתרון לצורכי הניידות של אוכלוסיית הקשישים.

 

מסיכום ממצאי המחקר עולות תובנות מעשיות כלהלן:

בקרב בני 65+, בארץ ובעולם, עולה הצורך בסוגי תחבורה חלופיים, לצורכי הניידות. בין אמצעי תחבורה ממונעים אישיים, קלנועית היא האמצעי המתאים ביותר לצורכי אוכלוסיית הקשישים.

על-פי ממצאי הסקר, אוכלוסיית בני 65+ בישראל מצטיירת במצב בריאותי טוב יחסית, כאשר היא מנהלת אורח חיים פעיל, מצב המעלה את הצורך באמצעי הניידות. מאידך, עד כמחצית מהקשישים טענו לקושי מסוים בביצוע פעולות הקשורות להליכה, מה שמעלה את פוטנציאל השימוש בקלנועית לצורכי הפעילויות היומיומיות.

לפי ממצאי הסקר, קלנועית מוכרת לרוב אוכלוסיית הקשישים בישראל, כאשר מרבית הנשאלים הסכימו כי קלנועית מתאימה למטרות שימוש מגוונות וכי היא יכולה לשפר את תנאי הניידות ואת איכות החיים. עם זאת, חלק לא גבוה יחסית מהקשישים הביעו נכונות להשתמש בקלנועית. בין הסיבות להעדפה הנמוכה יחסית של הקלנועית נמצא, מחד, קיום חלופות נוחות יותר (הרכב הפרטי) ומאידך, היעדר תשתיות מתאימות לנסיעת קלנועית בעיר ומכאן, תפיסתה כאמצעי תחבורה מסוכן.

גם על-פי הממצאים בעולם, שימוש בקלנועיות על-ידי הקשישים עדיין נמוך, אם כי ישנם נתונים המצביעים על מגמת עליה בשימוש בכלי תחבורה זה.

 

מאפייני הקשישים שמשפיעים על פוטנציאל השימוש בקלנועית בישראל

בישראל, פוטנציאל גבוה יותר לשימוש בקלנועית נמצא בקרב בני 70-84.

מבחינת מאפייני המצב הבריאותי והרגלי ההליכה, הקהל המתאים יותר לשימוש בקלנועית כולל אנשים שמודעים לבעיות הבריאות שלהם אך עדיין מקיימים אורח חיים פעיל.

מבחינת הרגלי הניידות, השימוש בקלנועית נדרש יותר עבור אנשים ללא רכב פרטי צמוד הנמצא ברשותם אך, יחד עם זאת, עבור כאלה שאינם זקוקים לנסיעות לעתים קרובות מדיי.

בנוסף, ההסתברות לשימוש בקלנועית עולה כאשר הקשיש מעריך יותר את האפשרויות שמקנה הקלנועית, כאשר הוא עוסק בפעילות גופנית לעיתים קרובות יותר, מתגורר בדירה או בית פרטי לעומת דיור מוגן, וכאשר הוא חי בזוגיות.

מאידך, ההסתברות לשימוש בקלנועית יורדת כאשר הקשיש מבליט יותר את התנאים שמגבילים את השימוש בקלנועית (כגון, הצורך בהסדרת נתיבים נפרדים לנסיעת קלנועית, בעיות של נסיעת קלנועית בשטח לא מישורי, בשעות ערב או במקומות הומי אדם), וכמו כן, כאשר הקשיש עדיין עובד.

 

השלכות בטיחותיות משימוש בקלנועית והצורך בהסדרת תשתיות

בדומה למדינות האחרות, בישראל, קלנועית צריכה לנסוע על מדרכה. בפועל, במקומות רבים, הנסיעה בקלנועית על מדרכה/שביל הולכי רגל אינה אפשרית ולכן, למען רצף הנסיעה, הקלנועית נאלצת לרדת לכביש. הירידה לכביש, לתנועה המעורבת עם כלי הרכב, יוצרת סכנות בטיחות עבור משתמשי הקלנועיות.

המידע על תאונות והיפגעות נוסעי הקלנועיות בעולם מועט יחסית. עד כה, נסיעת הקלנועיות בתנועה המעורבת בכביש לא קיבלה ביטוי כמותי בנתוני תאונות הדרכים. מצב זה עשוי להיות קשור, מחד, להיקף הקטן יחסית של השימוש בקלנועיות, ומאידך, להיעדר הגדרת סוג רכב זה בדיווחי המשטרה.

לצורכי אבטחת בטיחות של משתמשי הקלנועית נדרשת הסדרת תשתיות: הסדרת מדרכות ושבילי נסיעה, פינוי מכשולים, התאמת שיפועים והנמכות ליד מעברי החצייה, כך שניתן יהיה לנסוע בקלנועית בכל העיר.

בין האמצעים הנוספים למניעת היפגעות משתמשי הקלנועיות ניתן למנות: התאמת הקלנועית לצורכי המשתמש בה; תרגול והדרכה של משתמשי הקלנועית; הגברת מודעות של נהג הקלנועית למצבו התפקודי; הקפדת נהג הקלנועית על כללי הזהירות בעת נסיעתו בעיר.

 

מצבים טיפוסיים של תנועת הקלנועיות בעיר

תופעת השימוש בקלנועית אומנם קיימת בערים בארץ אך עדיין מהווה שיעור זניח, עד 0.1% מהיקף התנועה. תנועת הקלנועיות נצפית בכל סוגי הרחובות והצמתים בעיר, אם כי, היא אופיינית יותר למרכזי ערים מישוריות.

בתנועה בעיר, הקלנועית יכולה להתנהג כמו כלי רכב או הולך רגל, בהתאם לסוג ההסדר. בקטע דרך עירונית, ברוב המקרים, הקלנועית תיסע בכביש, בנתיב הימני. במעבר חציה בקטע דרך, הקלנועית מתנהגת, לרוב, כהולך רגל, כאשר היא חוצה במעברי חצייה באופן מלא או חלקי. לעומת זאת, בעת החצייה בצומת, הקלנועית נוטה לחצות יותר כמו כלי רכב, בכביש, ובמיעוט המקרים, לבצע או להשלים את החצייה באמצעות מעברי החצייה להולכי הרגל.

תנועת קלנועית על מדרכה, ככלל, אינה יוצרת קונפליקטים עם תנועת הולכי הרגל, כאשר שני משתמשי המדרכות יכולים לנוע במרחב אחד תוך כדי התחשבות הדדית. ככלל, משתמשי הקלנועיות בוחרים לנסוע על מדרכה, כאשר היא רחבה מספיק ומתאימה לנסיעתם.

משתמשי הקלנועיות בוחרים לנסוע בכביש, לרוב, בתנאים של תנועה מועטה ואיטית של כלי הרכב; ממצא זה מצביע על מודעותם לסכנות הנסיעה בתנועה המעורבת בכביש. עם זאת, בחלק לא מבוטל מהמקרים הקלנועיות נסעו בדרך דו-מסלולית, כאשר בסוג דרך זה נרשמו קונפליקטים (מצבי כמעט תאונה) בין קלנועית וכלי הרכב וכמו כן, הקלנועית הפריעה לתנועת כלי הרכב וגרמה להם לביצוע עקיפות. את האירועים המסוכנים היה ניתן למנוע לו הקלנועית הייתה נוסעת על מדרכה.

חציות הקלנועיות בצומת, ביחד עם יתר כלי הרכב, נצפו בכל סוגי הצמתים, כאשר חציה כזאת מתרחשת, לרוב, בתנאי תנועה מועטה ואיטית. עם זאת, גם במצב תנועה כזה נוצרים קונפליקטים בין קלנועית ויתר כלי הרכב. בנוסף, כאשר הקלנועית חוצה בצומת מרומזר, בתנועה רבה של כלי הרכב אשר נוטים לנסיעה מהירה יותר, הקלנועית גורמת לעקיפות של כלי הרכב בזמן המעבר בצומת ומכאן, להיווצרות מצבים מסוכנים. גם במקרה זה, את האירועים המסוכנים היה ניתן לחסוך לו הקלנועית הייתה נוסעת על מדרכה במקום על הכביש.

חצייה במעברי החצייה, בדומה להולכי הרגל, בטוחה יותר עבור הקלנועית מאשר החצייה בכביש, ביחד עם כלי הרכב. בכל המקרים של חצית כביש במעברי החצייה, לא היו בעיות מיוחדות באינטראקציה בין קלנועיות וכלי הרכב אשר, ככלל, נתנו זכות קדימה לקלנועית.

ממצאי התצפיות במחקר תומכים בהסדר שנקבע בחוק, לפיו הקלנועית צריכה לנסוע על מדרכה ולהמעיט, ככל הניתן, בנסיעה בכביש. על-פי התצפיות מסתמן כי משתמשי הקלנועיות נזהרים בבחירת מסלולי נסיעתם בכבישים בעיר, תוך כדי העדפה אינטואיטיבית לתנאים עם תנועה מועטה ואיטית של כלי הרכב, כאשר מצב זה, ככל הנראה, תורם למניעת תאונות דרכים עם מעורבות קלנועיות. מאידך, משתמשי הקלנועית מתמרנים בנסיעתם בין מדרכות ושטח הכביש, לעתים תוך הפרת חוקי התנועה, כאשר נוכחותם והתנהגותם גורמת להיווצרות קונפליקטים עם כלי הרכב אשר, בנסיבות מסוימות, עשויים להפוך לתאונה.

למרות היעדר הנתונים על היפגעות נוסעי הקלנועיות בדרכים, יש מקום לנקיטת צעדים ואמצעים להסדרת נושא השימוש בקלנועיות ברשת המדרכות והכבישים בעיר. תשומת לב לנושא זה נדרשת לאור המגמה הגוברת של שימוש בקלנועיות ע"י האוכלוסייה המבוגרת במדינות המתקדמות לרבות בישראל, אשר מתרחשת על רקע הגידול בחלקם היחסי של הקשישים במבנה האוכלוסייה והתרומה החיובית של אמצעי הניידות לשיפור איכות החיים של אוכלוסיית הקשישים.

 

 

בדיקת היתכנות של שימוש בסוגי רכב חלופיים (קלנועיות) לצורכי בטיחות וניידות של אוכלוסיית הקשישים בישראל  בדיקת היתכנות של שימוש בסוגי רכב חלופיים (קלנועיות) לצורכי בטיחות וניידות של אוכלוסיית הקשישים בישראל