אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















תביעת תחלוף של מבטח נגד מוקד שמירה

חברת המוקד הנתבעת, הפרה הפרה כפולה של ההסכם עם המבוטחת, בכך שלא טלפנה לבעלי תפקידים במבוטחת ולא שלחה סייר

 

 

תא (ק"ג) 1722-11-10‏ ‏ הראל חברה לבטוח בע"מ נ' מוקד גת בע"מ

 

בית המשפט: השלום בקריית גת

 

פסק הדין ניתן ביום: 22/9/2014

 

על ידי כב' השופט: ישראל פבלו אקסלרד

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעת התחלוף של חברת הביטוח הטוענת לכשל במתן שירותי המוקד מצד הנתבעת, להפרת חוזה ולרשלנות מצדה?

 

בית המשפט קיבל את התביעה כמעט במלואה

 

 

מתוך פסק הדין:

 

"לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים ואת טענותיהם, מצאתי שדין התביעה להתקבל, כמעט במלואה.

 

אין מחלוקת על כך שארעה פריצה בעסקה של המבוטחת. הנתבעת טוענת לקיומו של חשד לשיתוף פעולה של הבעלים של המבוטחת עם הפורצים, יחד עם השומר או בלעדיו, אך המדובר הוא בטענות בעלמא, בהשערות אשר אינן מבוססות, אפילו לא על בדל ראיה. היה מקום להימנע מלהשחית מילים לריק בעניין זה.

 

...

 

סיכומו של דבר: הנתבעת הפרה את הוראות החוזה שבינה לבין המבוטחת בשניים: היא לא התקשרה למי מבעלי אפשרות הגישה לחנות, למרות שבליל הפריצה היו מספר אזעקות, ממספר אזורים, דבר שהיה בו כדי להקים חשש של ממש לקיומה של פריצה במקום (ראה חוות הדעת של השמאי מטעם התובעת). בנוסף, הנתבעת הפרה את החוזה האמור בכך שלא שלחה סייר למקום, למרות ההתראות החוזרות והנשנות מאזורים שונים בחנות של המבוטחת. עוד אני מקבל את טענת התובעת, כי במחדלים אלה, התרשלה הנתבעת כלפי המבוטחת. הנתבעת לא פעלה כפי שמצופה היה ממוקד שמירה סביר, שיפעל, בנסיבות העניין כפי שעולות מן הראיות שבפניי. לא יכולה להיות מחלוקת בדבר אחריותה המושגית של הנתבעת באשר השירותים אשר שכרה המבוטחת ממנה, מטרתם הייתה למנוע התפרצות לבית עסקה של המבוטחת. גם אחריות קונקרטית קיימת במקרה הזה, שהרי המבוטחת, במשך שנים רבות, המשיכה ושכרה את שירותי המוקד, אשר כללו התקשרות טלפונית ומשלוח סייר למקום והיה על הנתבעת לצפות כי הימנעות מלנקוט בפעולות במסגרת תפקידיה כאמור, עלולה להביא לגרימת נזק למבוטחת, במקרה של פריצה. הנתבעת הפרה את חובת הזהירות אשר קיימת הייתה עליה כלפי המבוטחת והיא לא פעלה כפי שמצופה היה שיפעל מוקד התראה וסיור סביר, בנסיבות העניין.

 

...

 

הגבלת האחריות על פי החוזה שבין המבוטחת לנתבעת

 

ציינתי לעיל את טענתה של הנתבעת, לפיה, גם אם היא הפרה את החוזה שנכרת בינה לבין המבוטחת וגם אם התרשלה כלפי המבוטחת, הרי בכל מקרה, תהא אחריותה מוגבלת לסכום השווה לדמי המנוי השנתיים ששילמה המבוטחת.

 

בעניין זה, היפנו הצדדים לפסקי דין שונים, הן של בית הדין לחוזים אחידים והן לפסיקה של בתי המשפט השונים. גם בעניין זה, הדין עם התובעת.

 

ראשית, אני מקבל את טענת התובעת, כי עסקינן בחוזה אחיד. החוזה עליו חתמה הנתבעת הוא טופס של חוזה עליו חותמים לקוחותיה של הנתבעת ולא יכולה להיות כל מחלוקת בעניין זה. גם אם הנתבעת היא חברה עסקית ויכולה היא להתמקח על תנאי החוזה, אין פירוש הדבר כי אין זה חוזה אחיד. הואיל והמדובר הוא בתנאי אשר יש בו כדי לפטור את אחריות הספק באופן חלקי, הרי תקום החזקה שבסעיף 4 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ד-1982, לפיה תנאי מסוג זה הינו תנאי מקפח. לא נטענה על ידי הנתבעת טענה ממשית אשר יש בה כדי לסתור את החזקה האמורה. על כן, יש לומר שעסקינן בחוזה אחיד אשר קיים בו תנאי מקפח ובית המשפט מוסמך לבטלו או להגבילו.

 

לא הופניתי על ידי הנתבעת לפסק דין שמצויה בו קביעה כי הגבלת האחריות של חברה המספקת שירותי מוקד לסכום השווה לתשלום עבור 12 חודשי מנוי, הינה הגבלת אחריות סבירה. מהחלטות בית הדין לחוזים אחידים ב-ח"א 7/86 גילמור בע"מ נ. היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו) (החלטה מיום 8.9.1989) יחד עם החלטת בית הדין לחוזים אחידים ב-חח"א 7+8/86 גילמור בע"מ נ. היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו) (החלטה מיום 20.10.1991), עולה כי קיים טעם סביר בהגבלת אחריות של חברת שירותי מוקד וכי הגבלת האחריות לסכום השווה ל-60 תשלומים של דמי מנוי, תהא הגבלה סבירה, בהתייחס לחוזה אשר נדון שם.  בית המשפט העליון אימץ למעשה את חוות דעתו של בית הדין לחוזים אחידים ב-ע"א 11629/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נגד מאגר ציוד למשרד ולמחשב בע"מ (פסק דין מיום 27.12.07- פורסם בנבו). על כן, טענתה של הנתבעת כי בית הדין לחוזים אחידים אישר הגבלה מסוג זו אשר נטענת לפניי, אין לה על מה שתסמוך.

 

גם אם הייתי מקבל את טענתה של הנתבעת בדבר תוקפה וסבירותה של הגבלה כאמור, לא היה מקום להחיל אותה בנסיבות המקרה שבפניי. אין המדובר הוא במקרה בו ביצעה חברת השמירה את שירותי השמירה אשר נשכרו ממנה אך הם בוצעו ברשלנות, ברמה כזאת או אחרת. כפי שקבעתי לעיל מהבחינה העובדתית, הנתבעת כלל לא ביצעה את שירותי האבטחה אותם שכרה המבוטחת: היא לא התקשרה לבעלי תפקידים, מחזיקי מפתחות כניסה לאתר המאובטח ועיקר העיקרים, היא לא שלחה למקום סייר, למרות אזעקות חוזרות ונשנות, מאזורי כיסוי שונים, במהלך הלילה. ניתן לומר, כי התרשלותה של הנתבעת הייתה בבחינת התרשלות רבתי ובמקרה כזה, אין מקום, לטעמי, להחיל את מגבלת האחריות לפי מכפלה כזו או אחרת של דמי המנוי. בכל הכבוד, אני מקבל את אשר נקבע בע"א (מרכז) 4525-08-07 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. השמירה טכנולוגיות מיגון (1971) בע"מ (פסק דין מיום 24.2.08 – פורסם בנבו) שם נקבע, כי הגבלת האחריות למכפלת 60 חודשי שירות, יש לפרשה על דרך הצמצום, גם אם אושר החוזה האחיד בבית הדין לחוזים אחידים. נקבע, שהתניית הפטור יכולה לחול רק כאשר חברת המוקד מקיימת את ההסכם והנזק אירע למרות ביצועו. מקום שחברת המוקד מפרה את ההסכם באופן יסודי, היא עצמה מונעת את קיום ההסכם ולכן, אין מקום לתניית הפטור. במקרה דנן, חברת המוקד הנתבעת, הפרה הפרה כפולה של ההסכם עם המבוטחת, בכך שלא טלפנה לבעלי תפקידים במבוטחת ולא שלחה סייר. על כן, לא תקום לה, להגנתה, תניית הפטור, אפילו סבירה הייתה.

 

סוף דבר

 

אני מקבל את התביעה, כמעט במלואה, במובן זה שלא אחייב את הנתבעת בריבית ביחס לתקופה שמיום ביצוע התשלומים למבוטחת ועד ליום הגשת התביעה שכן, התובענה הוגשה כארבע שנים ומחצה לאחר האירוע ולא הוצג על ידי התובעת כל מכתב דרישה מן הנתבעת, במהלך תקופה זו."