אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל

















חיסול חשבונות ושלילת פיצוי מחפים מפשע

בית המשפט המחוזי בחיפה: שימוש ברכב לחיסול חשבונות בין עבריינים, עלול לשלול פיצויים מקורבנות חפים מפשע
 

 

ביום 20.10.14 ניתן ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת יעל וילנר) פסק דין תא (חי') 8791-05-10‏ ‏ג'לאל סילאוי נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ, שבו נדונה פעם נוספת השאלה אם תאונה ברכב, המכוונת לחיסול חשבונות בין עבריינים, שבה נפגע אדם חף פשע, עשויה להקנות לו עילת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975.

במקרה זה התובע נכנס לרכבו, התניע אותו, ולאחר שהחל בנסיעה אירע פיצוץ, שמקורו במטען חבלה שהוטמן מתחת לרצפת הרכב, אשר הופעל בשלט רחוק ע"י עבריין.

אין חולק כי העבריין טעה בזיהוי הקורבן, וכי התובע חף מכל מעורבות בפרשה כלשהי עם אותו עבריין. לעובדה זו חשיבות רבה שכן הגדרת "תאונת דרכים" לפי החוק מחריגה תאונה במתכוון שבאה לפגוע באדם מסוים, רק בתנאי שנפגע "אותו אדם" (כלשון החוק) שהתכוונו לפגוע בו, מה שאין כן כאן.

לכאורה אפוא  זכאי היה התובע הזה לפיצויים על פי החוק, אם יוכיח כי נגרם לו נזק עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. אלא שבפסק הדין הזה, לאחר שבדקה השופטת את המקרה, דחתה את התביעה.

הכיצד ?

ראשית, ניתחה השופטת את ההגדרה בחוק למונח "תאונת דרכים", בצורת תרשים זרימה, והגיעה למסקנה שהאירוע חייב למלא קודם כל אחר יסודות "ההגדרה הבסיסית". (כל זה, עוד לפני בדיקת  "החזקות המרבות" ו"החזקות הממעטות" שבהגדרה, המוסיפות וגורעות מן ההגדרה הבסיסית). אחד היסודות שבהגדרה הבסיסית  הוא כידוע יסוד הקשר הסיבתי שבין האירוע לבין הנזק  (הבא לידי ביטוי בתיבה "עקב" שבהגדרה).

כאן  מצאה השופטת  שבעוד יסוד הקשר הסיבתי  ה ע ו ב ד ת י  שבין האירוע לבין הנזק התקיים, בעצם הימצאותו של התובע ברכב , הקשר הסיבתי  ה מ ש פ ט י  לא התקיים. קשר סיבתי משפטי זה נבחן כידוע במבחן הסיכון ובמבחן השכל הישר.

מבחנים אלה הובילו אותה למסקנה כי "...נזק הגוף אשר הוסב לתובע אינו תוצאה של סיכון תחבורתי...או תוצאה של סיכון אופייני הטמון ברכב מעצם טיבו וטבעו " (סעיף 17 לפסה"ד).

כעת היה עליה לבדוק על פי תרשים הזרימה של הגדרת תאונת דרכים  אם האירוע אינו "התפוצצות או התלקחות של הרכב ", המהוה חזקה מרבה, שגוברת על ההגדרה הבסיסית.  אלא שגם כאן הגיעה למסקנה שלילית -  תנאי לחזקה הזו הוא שההתפוצצות או ההתלקחות נגרמו "... בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו " – כלשון ההגדרה - וזאת לא הוכח כאן.

התוצאה הייתה אפוא דחיית התביעה - לא לפני שהשופטת הזהירה עצמה בגוף פסה"ד, כי היא ערה לכך בחוק עם אופי סוציאלי עסקינן, ולמרות זאת זוהי מסקנתה.