אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















המבטח אינו חייב לממן טיפול סוכן בתביעה

אם משיקולים של נוחיות מחליט המבוטח שצד שלישי יעשה פעולות פשוטות במקומו כנגד תשלום, הרי שהדבר נוגע לנוחיותו האישית של המבוטח בלבד ונוגד את חובת הקטנת הנזק
 

 

  

תק (טב') 17165-12-14‏ ‏ יצחק אבנעים נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט:  תביעות קטנות בטבריה

 

פסק הדין ניתן ביום: 27/2/2015

 

על ידי כב' הרשם הבכיר: מוהנד חליאלה

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של מבוטח לחייב את חברת הביטוח לשלם לו סך של 2,270 ₪ בגין שכר טרחת הסוכן שהכין בעבורו דרישת תשלום נגד חברת הביטוח אשר ביטחה את רכבו שעבר תאונה?

 

בית המשפט דחה את התביעה

 

מתוך פסק הדין:

 

"נציג המבטחת הצהיר כי לא מצא פסיקה בסוגיה זו מלבד פסק דין אחד שלא מצאתיו רלוונטי.

 

אעיר עוד,  כי לא מכבר נתן בית משפט זה  פסק דין בתביעה דומה בגין שכר טרחת הסוכן מר סדן לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט. בפסק הדין  הנ"ל פסק בית משפט זה סך של 170 ₪ בלבד בגין הוצאות החתימה על תצהיר בפני עורך דין.

 

בתיק זה, התובע , ולאחר התייעצות עם הסוכן, לא הסכים למתן פסק דין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט וביקש פסק דין מנומק.

 

לאחר ששמעתי את עדויות התובע והסוכן ואת טיעוני נציג הנתבעת, החלטתי לדחות את התביעה.

 

להלן הנימוקים:

 

האם התובע הוכיח כי שילם לסוכן סך של 1,770 ₪?

 

מעדות התובע עלה כי לא שאל את הסוכן מדוע עליו לשלם לו סך של 1,770 ₪ וזאת מאחר ש "אני עובד אתו שנים והוא היה נאמן". "הוא אמר לי אני אדאג לך לרבות כל ההוצאות".

 

כזכור, לא הוגשה הוכחת תשלום מלבד החשבונית שבה לא צוין אמצעי התשלום.

 

זאת גם זאת - תאריך החשבונית הוא 12.10.2014, ואילו ההמחאה מטעם חברת הביטוח היא לכל המוקדם מיום 11.11.2014 .( ראה נספחי כתב התביעה). מאידך, בעדותו לפני טען התובע כי שילם לסוכן אחרי שחברת הביטוח שילמה לתובע. מכאן יוצא שהסוכן הוציא את חשבונית שכר הטרחה ,למצער, כחודש בטרם שולם לו סכום החשבונית על ידי התובע.

 

 

 

מכאן מסקנתי היא שהתובע לא הוכיח כי שילם לסוכן סך של 1,770 ₪. ייתכן ששילם וייתכן שלא שילם.

 

די בכך כדי לדחות את התביעה.

 

נניח כי התובע שילם לסוכן סך של 1,770 ₪ האם היה הסוכן רשאי לגבות ממנו סכום זה?

 

האם סוכן ביטוח רשאי לגבות מלקוחו שכר טרחה בגין טיפול בדרישת תשלום מהמבטחת:

 

ת/1 שהוגש על ידי התובע מפרט את הפעולות שעשה הסוכן ואשר בגינן גבה לטענתו מהתובע את הסך של 1,770 ₪.  להלן ציטוט:

 

"טופס תביעה לרבות צילומי רישיון נהיגה + רשיון רכב. מעקב ובדיקת הודעת צד ג' לסוכן ולחברת הביטוח. התקשרות עם השמאי. התקשרות ומעקב טיפול ע"י מוסך. מעקב תשלום למוסך ולשמאי. מעקב קבלת דו"ח שמאי. הכנת תביעת צד ג' ומשלוח להכשרה- חברה לביטוח. מעקב והתכתבות עם הכשרה חברה לביטוח. קבלת המחאה ע"ש המבוטח הפקדה לחשבון בבנק מזרחי טפחות. הגשת תביעה קטנה. תשלום אגרת משפט."

 

הדברים מדברים בעד עצמם מבחינה זו שמדובר ב"פירוק" הפעולות לצורך האדרתן: לא רק קבלת השיק אלא אף הפקדתו,  לא רק הכנת הדרישה  אלא גם משלוח הדרישה, לא רק צילום רישיון הנהיגה אלא גם צילום רישיון הרכב,  ואידך זיל גמור.

 

אך לא בכך בלבד טמונה העילה לדחיית התביעה. התובע והסוכן סומכים את התביעה על ת/2 .

 

ת/2 הוא מכתב שנשלח בדואר אלקטרוני מעו"ד מיכאלה ייגר מהמחלקה המשפטית של לשכת סוכני ביטוח בישראל.

 

במכתב אומרת עו"ד ייגר כי :

 

"לא ברור על סמך מה מתבססת חב' הכשרה בקביעתה כי גביית דמי טיפול ע"י סוכן בגין התביעה הינה בניגוד לכללי לשכת סוכני ביטוח בישראל.

 

על פי החוק אין כל מניעה מסוכן ביטוח לקבל דמי טיפול.

 

לחוות דעת מורחבת בנושא אנא פנה לעו"ד ג'ון גבע יועץ משפטי לחברי הלשכה בטל'  03-6252444"

 

ברם, מסיבות לא ידועות, בחר הסוכן שלא להעמיק את בדיקת הסוגיה ולא פנה לעורך דין ג'ון גבע.

 

 

 

 

 

מי שהגיש את חוות דעתו של עורך דין גבע היה דווקא הנתבעת -ראה נ/1. משעומת במהלך חקירתו עם מסמך זה, טען הסוכן כי המסמך אינו מוכר לו.

 

וכך כתוב בעמוד 46 ל נ/1 :

 

"אוסר על סוכן ביטוח לקבל עמלה או טובת הנאה בקשר לבחירת שמאי עבור הלקוח".

 

"לקוח הנועץ בסוכן ביטוח לגבי זהות נותן שירות כלשהו כגון מוסך, עו"ד שמאי ורופא מצפה לקבל מהסוכן המלצה מקצועית. על כן התקשרות של סוכן ביטוח עם נותן שירות שעניינה הפניה של לקוח בעבור תמורה או טובת הנאה אחרת אינה עולה בקנה אחד עם חובות האמון והזהירות בהן חב סוכן הביטוח ועם ציפיות הלקוח מהסוכן. התקשרות כאמור יוצרת חשש לניגוד עניינים בין האינטרס האישי של הסוכן לאינטרס של הלקוח".

 

"איסור גורף לגבי קבלת תמורה, במישרין או בעקיפין בשל הפניית לקוח לנותן שירות לרבות מהמבטחים"

 

הנה כי כן, עיון ברשימת הפעולות נשוא שכר הטרחה ( ת/1) מלמד כי גביית שכר טרחה בגין אותן פעולות היא בניגוד להנחיות של לשכת סוכני הביטוח עליהן סומך התובע את תביעתו.

 

אוסיף עוד כי חלק מהפעולות נשוא ת/1 כגון הגשת תביעה קטנה מהוות  השגת גבולו של מקצוע עריכת הדין.

 

על מנת למצות את הדיון, נניח כי הסוכן רשאי לגבות מלקוחו שכר טרחה בגין הטיפול בדרישת תשלום למבטחת.

 

בהנחה שהסוכן רשאי לגבות שכר טרחה מהמבוטח, האם זכאי המבוטח לגלגל סכום זה על המבטחת?

 

מיותר לציין, כי משלוח דרישת תשלום לחברת הביטוח וגם פניה למוסך ולשמאי, הן פעולות פשוטות שכל אדם יכול לעשות בכוחות עצמו. אם משיקולים של נוחיות מחליט המבוטח שצד שלישי יעשה פעולות אלו במקומו כנגד תשלום, הרי שהדבר נוגע לנוחיותו האישית של המבוטח בלבד ונוגד את חובת הקטנת הנזק. מכאן, שגם אילו היה הסוכן רשאי  לגבות שכר טרחה מהתובע, אין לתובע זכות לקבל שיפוי מהנתבעת ואחת היא דין התביעה להידחות.

 

הוצאות ממשיות- זוטי דברים:

 

על מנת להשלים את התמונה נעיר כי הטיפול בדרישת התשלום כרוך מטבע הדברים בהוצאות כגון צילום רישיון הנהיגה, צילום רישיון הרכב,  הדואר ,שיחות טלפון או עמלת הפקדת השיק בבנק,  אך דברים אלה הם בגדר זוטי דברים בהם המשפט אינו עוסק.

 

תביעה טורדנית:

 

נסיבות המקרה מלמדות שהתביעה טורדנית. הנתבעת שילמה  לתובע לפי דרישתו את מלוא הנזק שתבע לרבות ירידת ערך ואף לא התווכחה על שכר טרחת השמאי בסך 1,200 ₪ שהוא ברף הגבוה.

 

ברי כי  ביסוד גישתה זו של הנתבעת עומד האינטרס הכלכלי הלגיטימי שלה לחסוך עלויות של התדיינות משפטית. והנה, למרות כל זאת, הנתבעת מצאה עצמה מנהלת משפט שלם סביב  דרישת תשלום חסרת יסוד.

 

בנסיבות אלה אין מנוס מחיוב בהוצאות הולמות.

 

אני דוחה ,אפוא, את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של  2,000  ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל."