אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל







תיעוד פניות ילדים למלר"ד בשל בתאונות דרכים - המרכז הרפואי לגליל

פורסם ביום 14/4/2015

העשרת נתוני ההיפגעות שנאספים בבית החולים בנתוני רקע סוציו-דמוגרפיים של הילדים הנפגעים בתאונות, עשויה להיות אפיק מחקרי נוסף בעל ערך רב
 

 

ד

 

המחקר: תיעוד פניות של ילדים למלר"ד בשל היפגעות בתאונות דרכים בשנים 2012-2014  - המרכז הרפואי לגליל

 

החוקרים: ד"ר ג'ק סטולרו, אושרי וייס ונטלי ניר

 

המחקר נערך בשיתוף עם עמותת "בטרם" ובחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח

 

מסקנות והמלצות

 

ישימות התהליך

נתוני ה- MDS אשר התווספו לרישום השגרתי של 'תאונות הדרכים' מהווים תוספת מידע ייחודית אודות מאפייני ההיפגעות והנפגעים בתאונות דרכים ומאפשרים הבנה עמוקה ומקיפה יותר של התופעה.

 

במהלך שנת 2013 התבסס תהליך תיעוד הפניות למיון לפי סטנדרט ה- MDS וניכר שיפור משמעותי לאורך זמן באחוזי הכיסוי של טפסי ה- MDS-ED ביחס לנתוני ה- ATD. אחוזי המילוי הגבוהים של רוב המשתנים בטופס ה- MDS-ED מעידים על הטמעת תהליך התיעוד במלר"ד ועל מסירותו ומחויבותו של הצוות הסיעודי של מלר"ד בית החולים.

 

המשך  המחקר

העמקת ההבנה לגבי מעורבותם של ילדים מהיישובים שגור, ג'דיידה-מכר וכפר יאסיף בתאונות דרכים: שיעור הפניות למרכז הרפואי לגליל עקב תאונות דרכים מיישובים אלה היה הגבוה ביותר מבין כל היישובים. בנוסף, נמצא כי אחוז כיסוי הפניות של מלר"ד גליל את סך כל הפניות למלר"דים ברחבי הארץ הינו בין 85% ל-100% במרבית היישובים. לפיכך, ניתן להצביע על סיכון גבוה יותר של ילדים תושבי שגור, ג'דיידה-מכר וכפר יאסיף להיפגעות בתאונות דרכים בהשוואה לסיכון ביישובים האחרים שנבחנו. יחד עם זאת, כיוון שייתכנו סטיות באחוז הכיסוי שצויין לעיל (בשל הצלבת נתוני המחקר הנוכחי, לשנים 2012-2014, עם נתוני פניות למיון של משרד הבריאות לשנים קודמות, 2009-2012), ראוי שמחקר המשך יצליב בין שיעור הילדים הנפגעים מכל יישוב שפנו למלר"ד כלשהו לבין שיעור הילדים הנפגעים שפנו ספציפית למלר"ד גליל, באותו טווח שנים. הצלבה כזו תאפשר הסקת מסקנות מהימנה יותר ותעמיק את ההבנה לגבי היפגעויות מיישובים ספציפיים, כמו שגור, ג'דיידה-מכר וכפר יאסיף.

 

העמקת ההבנה של תאונות כנוסעים ברכב פרטי או משפחתי: תועדו 1,280 מקרים של פניות ילדים למלר"ד המרכז הרפואי לגליל בגין תאונת דרכים בעת נסיעה ברכב פרטי או משפחתי. תאונות אלה מהוות כ- 70% מכלל תאונות הדרכים שבגינן פנו ילדים למלר"ד המרכז הרפואי לגליל, כאשר חלקן של תאונות הדרכים בעת נסיעה ברכב פרטי או משפחתי עומד על כ- 54% בממוצע בבתי חולים אחרים שנבחנו (וולפסון, סורוקה, רמב"ם, שניידר ולניאדו). יהיה מעניין לבחון במחקר המשך האם בולטותו של המרכז הרפואי לגליל בפניות בגין תאונת דרכים בעת נסיעה ברכב פרטי או משפחתי מאפיינת אותו באופן ייחודי או מאפיינת את כלל בתי החולים בצפון הארץ, או את כלל בתי החולים המתאפיינים באחוז פונים גבוה מהאוכלוסייה הערבית, כפי שקיים במלר"ד גליל, בהתאם לידוע לנו ממחקרים אחרים[1]. כמו גם, בהמשך לבחינה שלעיל, לנסות ולעמוד על הסיבות לבולטות זו (בין אם היא ייחודית למרכז הרפואי לגליל ובין אם היא גורפת לכלל בתי החולים בצפון / כלל בתי החולים עם ריבוי פונים מקרב האוכלוסייה הערבית), ע"י בחינה מעמיקה יותר של מאפייני יישוב ההיפגעות (שיעור כלי רכב מנועיים לכל 1,000 ילדים, צפיפות יישוב וכו'), כמו גם ניסיון להבין את מאפייני הנסיעות הללו (מטרה, אורך, שעה ביום וכו') לעומת מאפייני הנסיעות במקומות בהן אחוז נפגעי תאונות דרכים בעת נסיעה ברכב פרטי או משפחתי נמוך משמעותית.

 

העמקת ההבנה של תאונות כרוכבי אופניים או גלגלים קטנים: אחוז הפונים למלר"ד המרכז הרפואי לגליל בגין תאונת דרכים בעת רכיבה על אופניים או גלגלים קטנים עומד אמנם על כ- 7%, אולם חלקם של נפגעי תאונות מסוג זה באוכלוסיית המאושפזים במלר"ד מגיע ל- 22%, בדומה לחלקם של נפגעי תאונות דרכים בעת נסיעה ברכב פרטי או משפחתי (שחלקם בפונים למיון גבוה פי 10 מחלקם של נפגעי תאונות דרכים כרוכבי אופניים או גלגלים קטנים). בשל היותם ברמת סיכון גבוהה לאשפוז, (גם ביחס לרמה הסיכון לאשפוז המקבילה של קבוצה זו בבתי חולים אחרים - כ-17%), ראוי יהיה לנסות להבין במחקר המשך את נסיבות היפגעותם ומאפייני היפגעותם (מה קדם לפגיעה, מה גרם לפציעה, מאפיינים ייחודים אחרים וכו'), במטרה לגבש דפוסי היפגעות אופייניים לסוג פגיעה זה ולהתאים המלצות בטיחות ותוכניות התערבות יעילות יותר, ואם יימצא לנכון - ייעודיות לילדים רוכבי האופניים ביישובים הפונים למלר"ד המרכז הרפואי לגליל.

 

העשרת נתוני ההיפגעות שנאספים בבית החולים בנתוני רקע סוציו-דמוגרפיים של הילדים הנפגעים בתאונות, עשויה להיות אפיק מחקרי נוסף בעל ערך רב - נתוני הרקע הסוציו-דמוגרפיים יכולים להתקבל באמצעות הוספה של משתנה האזור סטטיסטי שבו מתגורר הילד למשתנים הקיימים. אזורים סטטיסטיים הם יחידות גיאוגרפיות קטנות והומוגניות ככל האפשר בתוך היישוב, שלהן מאפיינים ייחודיים. העשרת נתוני ההיפגעות מאפשרת להרחיב את המידע הייחודי שניתן להפיק אודות היפגעות ילדים בתאונות. כך למשל, ניתן יהיה לבחון ברמת היישוב:

 

האם ילדים משכונות מסוימות נפגעים יותר מילדים אחרים?

 

האם שכונות מסוימות מאופיינות בסוגי תאונות מסוימים?

 

האם קיים הבדל במאפייני ההיפגעות של ילדים המתגוררים באזורים בעלי שונות:

א. סוציו-אקונומית

ב. דמוגרפית (ערבים מול יהודים)

ג. תנאי סביבה (צפיפות בנייה מול שטחים פתוחים)

 

דוגמאות לנושאי מחקר אפשריים נוספים, המשלבים נתוני רקע סוציו-דמוגרפיים:

בחינת הקשר בין מאפייני ונסיבות ההיפגעות למועד ההגעה למיון (שעת הפנייה, יום הפנייה, חגים ומועדים).

בדיקה של פניות עקב 'היפגעות חוזרת' באותה משפחה (של הילד הפונה או של אחיו), תוך בחינת מאפייני הילד, המשפחה והסביבה.

 

המשך תהליך האיסוף של משתני ה- MDS והשימוש במידע שמופק מהם יתרום להרחבת בסיס הנתונים ויאפשר העמקת המחקר, בחינת מגמות לאורך זמן וגיבוש של תוכניות התערבות ומניעה ממוקדות.

 

 


 


 [1] וייס א., ברעם א., כסלו ש., שימוש במערכת הרישום MDS-ED להבנת דפוסי ההיפגעות של ילדים ובני נוער מתאונות דרכים. פתח תקווה: 'בטרם' - המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, מספר פרסום 1092, אוגוסט 2014.

 

תיעוד פניות של ילדים למלר"ד בשל היפגעות בתאונות דרכים בשנים 2012-2014  - המרכז הרפואי לגליל  תיעוד פניות של ילדים למלר"ד בשל היפגעות בתאונות דרכים בשנים 2012-2014 - המרכז הרפואי לגליל