אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל







מחקר: רמת סיכון מוחלטת ויחסית לתאונות בין הולכי רגל וכלי רכב בערי ישראל

פורסם ביום 26/4/2015

היכולת להעריך רמת סיכון יחסית לתאונות דרכים המתחשבת בהסתברות לפגיעה בהולך הרגל ובנוסע בכלי הרכב בכל מקום גיאוגרפי, עשויה להיות חיונית לענף הביטוח בהערכת גובה פוליסת ביטוח המחושב ברמת הפרט
 

פרופ' יצחק אומר

מחקר: רמת סיכון מוחלטת ויחסית לתאונות בין הולכי רגל וכלי רכב בערי ישראל

 

החוקרים:

פרופ' יצחק אומר, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר יודן רופא, המכונים לחקר המדבר ע"ש י. בלאושטיין, אוניברסיטת בן-גוריון

ד"ר ויקטוריה גיטלמן, המכון לחקר התחבורה, הטכניון

פרופ' שלמה בכור, המכון לחקר התחבורה, הטכניון

מר יואב לרמן, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל-אביב (רכז מחקר)

מר ניר קפלן, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל-אביב (אסיסטנט מחקר)

 

המחקר נערך במימון קרן מחקרים בענייני ביטוח ליד אגוד חברות הביטוח בישראל

 

תקציר

המחקר הנוכחי עוסק בבחינת רמת סיכון לתאונות דרכים המתחשבת לא רק בכמות המוחלטת של תאונות דרכים במקום מסוים אלא גם בכמות הולכי הרגל וכלי רכב הנעים דרכו. 

בחינה כזו, הנערכת לראשונה בישראל, מאפשרת לברר את ההסתברות של הולך רגל או הנוסע בכלי רכב להיקלע לתאונת דרכים. לצורך זה נבנו מודלים לחיזוי נפח תנועה ברחובות העיר על סמך מידע גיאוגרפי על רשת הדרכים, שימושי קרקע, דמוגרפיה ותעסוקה בעיר. בניית מודלים מסוג זה אפשרית כיום בזכות התפתחות טכנולוגיית המידע הגיאוגרפי וזמינות מידע גיאוגרפי מפורט על רשת הדרכים, על שימושי קרקע רלוונטיים להולכי רגל (כולל מיקומם ברחוב), ועל התכונות הדמוגרפיות והחברתיות (ברמת אזור בעיר).

המחקר נערך בשישה אזורים עירוניים עם שימושי קרקע מעורבים הממוקמים בארבע ערים שונות, המייצגים הבדלים בדגם רשת הדרכים ובהתפלגות שימושי הקרקע:  תל אביב – שלושה אזורים: מרכז העסקים ההיסטורי, צפון ישן ופלורנטין; בת-ים – מרכז העיר; כפר-סבא – מרכז העיר; אשדוד – שכונה א'. התוצאות מלמדות שרמת סיכון מוחלטת לתאונות דרכים עולה עם הגידול בנפחי תנועת הולכי רגל וכלי הרכב ובאורכו של מקטע רחוב. תוצאות אלה עולות בקנה אחד עם מחקרים קודמים. ואולם, כאשר רמת הסיכון נבחנת במונחים יחסיים בהתחשב בנפחי התנועה, מתברר שככלל, עלייה בנפחי התנועה אינה מגדילה את רמת הסיכון היחסית להולך רגל או כלי רכב להיקלע לתאונת דרכים. דהיינו, מבחינת הפרט הבוחר מסלול תנועה בעיר, כהולך רגל או כנוסע ברכב, רמת הסיכון לתאונת דרכים אינה תלויה בנפח התנועה במסלול שנבחר. לממצא זה חשיבות לידע הקיים בישראל ובעולם על הסיבות והתנאים להתרחשותן של תאונות דרכים.

השוואה בין מיפוי רמות הסיכון המוחלטת והיחסית – הן של הולכי רגל והן של כלי רכב באזורי המחקר מלמדת שהתחשבות ברמת הסיכון היחסית משנה את מפת הסיכון בהם: מקומות שבהם יש תאונות דרכים רבות יותר אינם בהכרח מסוכנים יותר במונחים יחסיים ממקומות שיש בהם פחות תאונות. ההתייחסות לרמת הסיכון היחסית שופכת אור אם כן על אותם מקומות שבהם רמת הסיכון היחסית גבוהה ושחלקם מהווים אתרי תורפה מבחינה בטיחותית. במחקר זה אנו גם מציעים גישה לאיתורן של אתרי תורפה אלה ברמת פירוט של מקטעי רחוב וזאת על סמך נפחי תנועה חזויים ועל סמך נתוני תאונות דרכים לסוגיהן. בכך משלימה הגישה המוצעת כאן את גישת ההסתכלות המסורתית על רמת סיכון מוחלטת המתרכזת בכמות תאונות דרכים בלבד, וככזאת היא עשויה לסייע למתכנני תנועה ובטיחות בהבנת הסיבות לסכנה לתאונות דרכים לסוגיהן ומציאת דרכים לפתרונה.

היכולת להעריך רמת סיכון יחסית לתאונות דרכים המתחשבת בהסתברות לפגיעה בהולך הרגל ובנוסע בכלי הרכב בכל מקום גיאוגרפי, עשויה להיות חיונית לענף הביטוח בהערכת גובה פוליסת ביטוח המחושב ברמת הפרט.

רמת סיכון מוחלטת ויחסית לתאונות בין הולכי רגל וכלי רכב בערי ישראל  רמת סיכון מוחלטת ויחסית לתאונות בין הולכי רגל וכלי רכב בערי ישראל