אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















פסיקה: אמנת וורשה אינה חלה לגבי ממ"ן מסופי מטען

בצדק נדחתה הטענה כי ממ"ן זכאית להנות מהגבלת האחריות שבאמנת ורשה שאומצה בחוק התובלה האווירית...די בכך ששרותיה של ממ"ן נכפו על סויסאייר, כמו גם על יתר החברות התעופה הפועלות בנמל התעופה בן גוריון

 

 

 

עא (ת"א) 21228-10-11‏ ‏ ממ"ן מסופי מטען וניטול בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט: המחוזי בתל אביב - יפו

 

פסק הדין ניתן ביום: 19/4/2015

 

על ידי כב' השופט הבכיר (בדימ') גדעון גינת

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור של המערערת על אי-הכללתה בהגבלת האחריות הקבועה לגבי מוביל אווירי באמנת ורשה?

 

בית המשפט דחה את הערעור

 

מתוך פסק הדין:

 

"מסגרת נורמטיבית

"אמנת ורשה" נחתמה ביום 12.10.1929 ונכנסה לתוקף בישראל ביום ה‑6.1.1950. האמנה תוקנה, במסגרת הפרוטוקול הרביעי אשר נחתם במונטריאול בשנת 1975 והתיקון נכנס לתוקף בישראל החל מ- 20.3.2001. היא אומצה בדין הישראלי בס' 2 לחוק התובלה האווירית תש"ם-1980 (שהחליף את חוק התובלה האווירית תשכ"ב-1962).

 

מספר המדינות שחתומות על האמנה (150 מדינות) מעיד כי הושגה אחידות כמעט מוחלטת בעולם בנוגע למעמדה של אמנה זו. אמנת ורשה היא אמנה חובקת עולם, בעלת הכרה בינלאומית רחבה. ראו: שי שהמי, "דיני התעופה האזרחית" ב‑רובי סיבל, משפט בינלאומי (מהד. 2, ירושלים 2010), פרק 23 סעיף 23.5;  אושרית סיסו ואיתי אפטר "השמיים הם הגבול הנזיקי – 75 שנה לאמנת ורשה" הארת דין ב(1) 61, 70-71 (התשס"ה).

 

חוק התובלה האווירית קובע כלל יחוד עילה, לפיו צד התובע במדינה שהוראות האמנה חלות עליה, בגין אובדן של מטען שהועבר ממדינה אחרת שגם היא צד לאמנה, עילת התביעה תהיה כפופה להוראות האמנה בלבד.  אין מחלוקת בין בעלי-הדין, כאמור, שהמוביל האווירי זכאי בענייננו ליהנות מהוראות הגבלת האחריות הקבועות באמנה.  השאלה הטעונה הכרעה היא האם זכאית המערערת ליהנות מהוראות סעיף 25א(1) לאמנה הקובע כי סוכנו של המוביל האווירי זכאי ליהנות ממגבלות האחריות החלות על המוביל האווירי (על פי סעיף 22 לאמנה), אם פעל תוך כדי ביצוע תפקידו.

 

סעיף 25א לאמנה הוסף במסגרת פרוטוקול האג מ-1955 וזו לשונו (הדגשה הוספה):

 

"Article 25A

 

 1. If an action is brought against a servant or agent of the carrier arising out of damage to which this Convention relates, such servant or agent, if he proves that he acted within the scope of his employment, shall be entitled to avail himself of the limits of liability which that carrier himself is entitled to invoke under Article 22."

 

עקרון הגבלת האחריות, ככלל, מעניק תנאים נוחים שמפחיתים בצורה משמעותית את ההשתתפות של אותו משמש או סוכן (ראו גם: צו התובלה האווירית (זכויות משיכה מיוחדות), התשל"ט-1978). האם  יכולה המערערת להיחשב כ"משמש או סוכן של מוביל" כהגדרת אמנת ורשה (כפי שתוקנה בהאג ובפרוטוקול מונטריאול הרביעי)? במסגרת שאלה זו טוענת המערערת, כי החוזה בינה לבין המוביל האווירי, אל על, מעניק לה מעמד של סוכן של המוביל האווירי במובן סעיף 25(א)(1) הנ"ל.

 

דיון והכרעה

 

האם המערערת יכולה להיחשב כ"משמש או סוכן של מוביל"?

 

ראו החלטתו של סגן הנשיא ד"ר א' וינוגרד בעניין רייס:

 

"לדעתי אין אפשרות ליצור יחסי שליחות או סוכנות באמצעות חקיקה המעניקה זכויות בלעדיות לממ"ן לטיפול במטענים המיועדים לחברת התעופה. עד לשלב בו נמסרת ההשגחה במטען כאמור לחברת התעופה פועלת ממ"ן מכוח עצמה ולמטרות המוגדרות שלשמן היא נוצרה והן: אחסנה, האחדה, פריקה, שילוח, ניטול וטעינה של מטענים, טעינה ופריקה של מטוסים וכן למטרות של פקודת המכס המתבצעות אף הן במחסני ממ"ן." (פיסקה 13 לפסק הדין)

 

ראו גם ע.א מח' ת"א 4480-10-10, 6076.10.10, 41585.10.10  די אייץ' אל (ישראל) בע"מ נ' ארק אקסטרים אלקטרוניקה בע"מ (השופטות אסתר קובו ס"נ, מיכל רובינשטיין ס"נ, עפרה צ'רניאק, פורסם בנבו, 26.07.2012):

 

באשר לממ"ן, גוף זה פועל ע"פ חוק כללי רשות שדות התעופה (פריקת כלי טיס וטעינתם) תשמ"ח -1988) והיא מוגדרת כדלקמן: ""ממ"ן" - מסופי מטען וניטול בע"מ המפעילה את מסוף המטענים בנמל, או כל גוף אחר שייקבע לענין זה על ידי המנהל";

 

תפקיד עיקרי של ממ"ן הוא הקמה ותפעול של מסוף בנמל התעופה על מכלול שירותיו. השירותים כוללים אחסנה, האחדה, פריקה, שילוח, ניטול וטעינה של מטענים, טעינה ופריקה של מטוסים. כל המטענים המגיעים לישראל מעוברים עם פריקתם מכלי התעבורה למחסן העיכובים של הממ"ן, שם עוברים הם תהליך קליטה על ידי חברות הבלדרות. עובדי ממ"ן ממלאים אישורי קליטה של המטענים ומזינים אותם למחשביהם. המטענים משוחררים ממחסני ממ"ן רק לאחר קבלת אישור מרשויות המכס, אז ממ"ן מעבירה לנציג חברת הבלדרות "תעודת מעבר" על פיה ניתן להוציא את המטען מהמחסן ולהפיצו לכתובת המיועדת....

 

אנו סבורות, כי לנוכח תכליתה של אמנת ורשה, מעמדה המונופוליסטי של ממ"ן,  ולאור הלכות בית המשפט העליון, יש לקבוע כי היא איננה בגדר סוכן של מוביל אווירי...

 

בענייננו, עיקר תפקידה של ממ"ן כמפעילת מסוף מטענים, מתמצה בשמירת המטען עד לסיום בדיקות המכס . ממ"ן מאפשרת את פעילות המכס ומשמשת כזרועו הארוכה. בנוסף, ממ"ן איננה צד לחוזה התובלה האווירי, מעמדה מונופוליסטי, ושירותיה נכפים על חברות הבלדרות, אשר מחויבות על פי דין להעביר את המטענים למחסניה עד לקבלת אישור להוציאם.

  

בית המשפט העליון פסק בעבר כי אחריותה של ממ"ן איננה מוגבלת על פי אמנת ורשה (ראו: ע"א 535/84 ממ"ן נ' פיליפ גייבל רייט) [פורסם בנבו]. נקבע כי די בכך ששירותיה של ממ"ן נכפים על חברות התעופה כדי לקבוע שאין תחולה להוראות האמנה בנוגע אליה:

 

"בצדק נדחתה הטענה כי ממ"ן זכאית להנות מהגבלת האחריות שבאמנת ורשה שאומצה בחוק התובלה האווירית...די בכך ששרותיה של ממ"ן נכפו על סויסאייר, כמו גם על יתר החברות התעופה הפועלות בנמל התעופה בן גוריון, ללא שנתנה להן אפשרות הבחירה החפשית באמצעות מי ועל ידי מי לקבל או למסור את המטענים המובילים על ידן.

 

מאז פסק דין זה, ממ"ן הופרטה, וכיום איננה חברה ממשלתית. יחד עם זאת, לפחות במועדים הרלוונטיים, כל המטענים שהגיעו לישראל הועברו למחסני ממ"ן עם נחיתתם, עד לסיום בדיקות המכס. הנימוק אפוא שעמד ביסוד פסיקתו של בית המשפט העליון בפרשת ממ"ן, רלוונטי גם כאן. ממ"ן העניקה את שירותי האחסנה לא מכוח הסכם עם DHLאו DHLישראל, אלא מכח הכרח. כל עוד ממ"ן נהנית ממעמדה המונופוליסטי, וכל עוד שירותיה נכפים על המובילים האוויריים, אין הצדקה להעניק לה את ההגנה הקבועה באמנה (ראו גם: תא"מ 51696/07 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אל על, [פורסם בנבו] (23.8.2011). "

 

המערערת לא מצאה לנכון להביא את הפסיקה  בעניין די אייץ' אל למבחן בפני בית-המשפט העליון.  ההכרעה בפרשה הנ"ל עולה בקנה אחד עם חלק הארי של הפסיקה בנושא כפי שהראתה השופטת גלית ציגלר בפסק-דינה ב-ת.א.  (שלום נתניה) 14998.09.09 Essex Chemeiנ' ממ"ן (31.10.2013, סעיפים 4-5-6 לפסה"ד); וכן ראו: השו' שלהבת קמיר-וייס ב-ת.א. (שלום פתח-תקווה) 46820.08.10 כלל חב' לביטוח נ' סוויספורט (פורסם בנבו 21.08.14, סעיף 10 עמ' 6 שו' 24 עד עמ' 7 שו' 17).

 

גם בערעור הנוכחי טענה המערערת, כי  המציאות בשוק מסופי המטען שונה מזו שהייתה בעת האירועים מושא התקדימים שצוטטו, וזאת מהסיבה שבשנת 2008 הופרטה ממ"ן וכבר אינה מהווה מונופול (פסקה 23 לעיקרי הטיעון מטעם המערערת). אין ביכולתי לקבל טענה זו. לפחות במועדים הרלוונטיים לערעור זה, כל המטענים שהגיעו לישראל הועברו למחסני ממ"ן עם נחיתתם, עד לסיום בדיקות המכס.

 

הנימוק שעמד, אפוא, ביסוד הפסיקות שהוצגו לעיל בפרשת רייס ובפרשת די אייץ' אל רלוונטי גם כאן. המערערת-ממ"ן  העניקה את שירותי האחסנה מכוח הכרח. כל עוד ממ"ן נהנית ממעמדה המונופוליסטי, ובנדון אין חולק כי ממ"ן היוותה מונופול בעת קרות האירוע מושא הערעור, וכל עוד שירותיה נכפים אין הצדקה להעניק לה את ההגנה הקבועה באמנת ורשה לגבי מוביל אווירי, סעיף 5.4(1) לפסק‑דינו של בימ"ש השלום מושא הערעור.

 

אינני סבור, שקיום הסכם בין המערערת לבין המוביל האווירי אל על  יש בו כדי לחרוץ את הדין בענייננו.  השירות שניתן במקרה הנוכחי על-ידי המערערת, אינו שונה מזה הניתן לכל מוביל אווירי אחר שהביא סוגי מטען דומים.  התיאור העובדתי וההנמקה המשפטית שהובאו בעניין די אייץ' אל יפים, לכן גם בענייננו.

 

פעילותה של המערערת והיחסים בינה לבין המוביל האווירי מצד אחד ומקבלי המטען מצד שני, הם, בסופו של דבר, שאלה שבעובדה, שהערכאה הדיונית השיבה עליה, סעיף 5 לפסה"ד, אחרי שגם המערערת הביאה בפניה את ראיותיה.  השופט המלומד, בשים-לב לראיות אלה (בענייננו הערכת תצהירו ועדותו של העד אייל ברוך מטעם המערערת, פט. עמ' 31-32-33) לא מצא לנכון לקבוע, כי מדובר, לצורך פרשנות הדין החל,  במשמש או סוכן של המוביל.  השאלה איננה אם סוכן של מוביל אווירי זכאי להגבלת האחריות לפי האמנה.  השאלה היא האם המערערת, שפעילותה נבחנה בשים-לב לראיות שהובאו, היא בגדר סוכן כאמור. השופט המלומד השיב לשאלה זו בשלילה,  ואינני סבור, שיש עילה להתערבותי, כערכאת ערעור, בקביעות בהקשר זה. 

 

סעד

 

הערעור נדחה..."