אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















פסיקה: האם המבטחת צדקה בהפחתה של תגמולי ביטוח בשל אי גילוי ניסיון נזקים

הרשמת הבכירה ענת דבי: הנטל המוטל לפתחה של הנתבעת, עת טוענת היא טענת מרמה מטעם התובעת, הינו נטל כבד יותר מנטל המוטל על בעל דין בהליך אזרחי (מאזן ההסתברויות)
 

 

 

 

 

תאמ (הרצ') 29531-05-12  אלינה רוזנבאום נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט: השלום בהרצליה

 

פסק הדין ניתן ביום: 14/8/2015

 

ע"י כב' הרשמת הבכירה: ענת דבי

 

עניינו של פסק הדין: מבוטחת פוצתה על ידי חברת הביטוח באופן חלקי בשל נזק שנגרם לרכבה. האם יש לקבל את תביעתה של המבוטחת לחייב את חברת הביטוח לשלם לה בנוסף לסכום תגמולי הביטוח שקיבלה מחברת הביטוח את הסכומים שחברת הביטוח ניכתה מסכום תביעתה? האם יש לחייב את חברת הביטוח לשלם למבוטחת גם את הוצאותיה של המבוטחת בגין הפסד ימי עבודה וטלפון?

 

בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי וחייב את חברת הביטוח לפצות את המבוטחת בגין ההפרש בין שווי הרכב לפי קביעת השמאי לבין סכום תגמולי הביטוח ששולם לה על ידי חברת הביטוח. בית המשפט דחה את תביעתה של המבוטחת לקבל פיצוי בגין אובדן ימי עבודה.

 

מתוך פסק הדין:

 

"התובעת טענה מאידך, כי לא קיבלה כל הנחה בפוליסת הביטוח וכי מעולם לא נשאלה דבר באשר לעברה הביטוחי.

 

על הנתבעת הנטל להוכיח שתי טענות:

 

האחת - כי עובר לרכישת הפוליסה הטעתה התובעת את הנתבעת בכך שהצהירה כי הייתה מבוטחת בביטוח מקיף בשלוש השנים שעברו, ללא תביעות.

 

השניה - כי נוכח הצהרתה כאמור, ניתנה לתובעת הנחה בשיעור 22% מסכום הפרמיות.

 

אציין כבר עתה, כי הנטל המוטל לפתחה של הנתבעת, עת טוענת היא טענת מרמה מטעם התובעת, הינו נטל כבד יותר מנטל המוטל על בעל דין בהליך אזרחי (מאזן ההסתברויות). על הנתבעת מוטל נטל של רמת הוכחה מוגברת, זאת בשל מהותה של הטענה, המטילה על התובעת סטיגמה שיש עימה קלון.

 

(ראה לעניין זה: ע"א 39697-05-14 איי די איי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' בוכריס ואח' (פורסם בנבו) וכן ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח, פד"י מ(1) 589).

 

...

 

מעדויות שתי העדות עולה, כי שתי העדות לא היו מעולם בקשר עם התובעת, לא שוחחו עימה, לא ערכו את הפוליסה עבורה ולא ידוע להם כמה פרמיה שילמה בפועל. לא הובאה לעדות סוכנת הביטוח אשר ערכה את הפוליסה עבור התובעת וכן לא הובא לעדות האדם אשר קיבל את הרכב מידי התובעת לאחר התאונה. מאידך, התובעת העידה כי לא נשאלה על העבר הביטוחי שלה וכי לא נאמר לה דבר באשר להנחה כלשהי ועדותה הייתה אמינה עליי.

 

על כן, אני קובעת, כי הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי התובעת הטעתה את הנתבעת עובר לכריתת הפוליסה כאמור וכי עקב כך ניתנה הנחה בפרמיות.

 

ב"כ הנתבעת הסתמך בסיומיו על תשובת התובעת בעמ' 12 ש' 20 כי "לא ידעתי שעבר ביטוחי מדובר רק על מקיף, נראה לי הגיוני שמדובר על חובה, כי אני תובעת את החובה שלי ולא את המקיף" וטען, כי יש בתשובה זו כדי להוות הודאה מטעם התובעת כי התקיימה שיחה באשר לעברה הביטוחי עובר לרכישת הפוליסה.

 

אינני מקבלת את הטענה. תשובה זו אינה מהווה שינוי בגרסתה של התובעת או הודאה בכך כי התנהלה שיחה בנושא העבר הביטוחי שלה בעת רכישת הפוליסה. תשובה זו התייחסה לשאלתו של ב"כ הנתבעת בקשר למסמך שהוצג על ידי ב"כ התובעת במהלך הדיון בדבר עברה הביטוחי של התובעת בביטוח החובה ובאשר להבנתה של התובעת את המסמך שהוצג.

 

 חוב פרמיה:

 

הנתבעת קיזזה מן הסכום ששולם לתובעת סך 1,014 ₪ בגין הפרש פרמיה נטען. התובעת בעדותה בביהמ"ש העידה כי שילמה את הפרמיה באשראי בשלושה תשלומים שנפרעו ואינה יודעת מדוע קוזז הסכום הנ"ל (עמ' 13 ש' 20-27).

 

כאמור לעיל, העדות מטעם הנתבעת לא ידעו לומר דבר באשר לגובה הפרמיה בה חויבה התובעת בהתאם לפוליסת הביטוח, מה שולם והאם נותר חוב פרמיה כלשהו. על כן, הנתבעת לא הרימה את הנטל להראות כי הסכום נוכה כדין.

 

באשר לסכום שהופחת בגין חוסר מפתח:

 

הנתבעת קיזזה מסכום הפיצוי סך 500 ₪ בגין מפתח נוסף, אשר לפי הנטען לא נמסר לנתבעת. הנתבעת לא הוכיחה טענה זו, לא הביאה לעדות את מי שקיבל לידיו את הרכב מן התובעת, על מנת שיעיד כי נמסר מפתח אחד בלבד. העדות שהעידו מטעם הנתבעת לא קיבלו אישית את הרכב מידי התובעת ולא הבהירו כלל על סמך טענו בתצהיריהן כי היה חוסר במפתח.

 

מאידך, בעדותה בבית המשפט נשאלה התובעת אם היא יכולה לאשר כי בעת השבתת הרכב מסרה למוסך או לשמאי מפתח אחד בלבד וענתה כי נמסרו שני מפתחות בוודאות (עמוד 13 שורה 13).

 

סוף דבר:

 

נוכח כל האמור, אני מקבלת את התביעה חלקית ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הסכומים כדלקמן:

 

סך 6,979 ₪ בגין הפחתת 22% מסכום הפיצוי, סך 1,014 ₪ בגין הפחתת חוב פרמיה, סך 500 ₪ בגין הפחתה עבור מפתח נוסף.

 

לא פסקתי לתובעת דבר בגין הפסדי הכנסה או עלות שיחות טלפון, שכן רכיבים אלו לא הוכחו."