(ת"א) 38145/08 תא (ת"א) 38145-08 בלאל סרסור נ' אליהו אלחנטי וכלל חברה לביטוח
בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 3/9/2015
ע"י כב' השופט: יובל גזית
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של עובד כנגד מעבידו וחברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אחריות מעבידים בשל נזקי גוף אשר הוגשה בגין תאונת עבודה שאירעה לעובד בעת עבודתו אצל המעביד?
בית המשפט דחה את התביעה מאחר שהעובד לא הוכיח את רשלנותו של המעביד.
מתוך פסק הדין:
" בכתב התביעה ובתחשיב הנזק שהגיש התובע, מסר התובע גרסה עובדתית תמציתית ולא מפורטת אודות נסיבות התאונה וההתרשלות שהוא מייחס לנתבע.
הנתבעים טענו בכתב ההגנה ובתחשיב הנזק לרשלנותו של התובע ואשמו בכך שביצע את העבודה בניגוד גמור להנחיות שניתנו לו ע"י הנתבע 1.
בהתחשב בטענות הצדדים הרי שלעניין סוגיית האחריות, אם יתברר כי התובע לא קיבל הוראות ברורות באשר לחיתוך רגלי המתקן מהנתבע 1 או לחילופין ממר סאמר סרסור שעבד יחד עימו בשטח והיה וותיק ובכיר ממנו, אזי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של הנתבע 1.
ברם; אם יתברר כי הנתבע 1 הורה לתובע ולמר סאמר לחתוך תחילה את הרגליים התחתונות של המתקן בעוד המתקן מקובע באמצעות טרקטור ה JCBאזי (ובהינתן שהתובע פעל בניגוד לכך, עפ"י גרסתו שלו) האשם רובץ לפתחו של התובע.
דיון ומסקנות
בפני ביהמ"ש שתי גרסאות נוגדות. זו של התובע וזו של הנתבע 1, כאשר הצדדים חלוקים בדעתם לגבי השתלשלות העניינים ביום קרות התאונה מושא תיק זה.
גרסה ראשונית מפורטת מסר התובע בסעיפים 4-5 לתצהירו עליו נחקר בבית המשפט במהלך חקירתו הנגדית. השוואת אמרותיו השונות של התובע בכתב תביעתו, בתצהירו במהלך חקירתו הנגדית ובתשובות לשאלון אשר נשלח אליו ע"י הנתבע 1 מעלה גרסה לא אחידה, לא עקבית ומעורפלת כבר מהחל מהרגע בו נתבקש לבצע את החיתוך במהלכו נפל, ובעדותו נבקעו די בקיעים על מנת שלא לקבלה על כל מרכיביה...
...
עוד אציין בהקשר זה כי חלק מהסבר ממזג זה אשר ניתן בחקירה הנגדית של התובע, לפיו סאמר, הוא שסיפק הוראות כיצד לבצע החיתוך אף אינו עולה בקנה אחד עם הנאמר בתשובות לשאלות שם ענה התובע כי הוא עצמו קבע כיצד לחתוך תוך שבוחר להתחיל ברגליים העליונות ועשה כן כי כך נראה לו נכון (ראה תשובה לשאלה 75).
מעבר לסתירה מהותית זו בסוגיה האם נאמר לתובע מה לחתוך הרי דבריו אף לא היו עקביים בנוגע לעצם פירוט ההוראות שקיבל בהקשר לאופן ביצוע החיתוך: מתצהירו עולה כי הנתבע 1 הורה על הוראות עבודה מפורטות, קרי לבצע עבודת חיתוך בעזרת מכשיר ברנר תוך קשירתו כאמור לטרקטור, אולם בתצהיר התשובות טען כי לא ניתנה לו שום הוראה בנוגע לביצוע העבודה (ראה תשובה לשאלה 71).
כשעומת עם שוני זה בין דבריו בתצהיר לבין דבריו בשאלון חזר בביהמ"ש על דבריו בשאלון לפיהם לא קיבל כל הוראות מדויקות מבלי להסביר מדוע בתצהירו טען טענות שונות לחלוטין.
לא בכך סגי, התובע אף לא היה עקבי לעניין אופן ביצוע העבודה...
....
כשעומת עם שוני זה בין דבריו הציג באופן תמוה ובאופן מנוגד לחלוטין לדבריו הקודמים גרסה שלישית, לפיה למעשה ביצע את החיתוך בהיותו במצב של שפיפה ולא ממש ישיבה (עמ' 12 ש' 22-26).
נוסף על כך, בכתב תביעתו בתארו את התאונה (ראה ס' 3) סיפר התובע כי תוך כדי עבודה ובעטיו של החיתוך, המכשיר החל לרעוד ולהתנדנד, מה שהביא לאיבוד שיווי משקל ונפילתו. לעומת זאת בתצהירו ובגרסתו בביהמ"ש נוסף פרט חדש ומהותי לגרסה זו, לפיו כתוצאה מאיבוד שיווי המשקל ספג התובע מכה בידו, ואז נפל מן המתקן (ראה תצהירו ס' 5 , פרוטוקול הדיון עמ' 13 ש' 15-18). בביהמ"ש תאר התובע את המכה שקיבל כמכה חזקה ביותר עד כדי שקשה לתארה (עמ' 13 ש' 21, 16-17). בהחלט מצופה כי לתיאור מכה כה קשה יהיה זכר בכתב התביעה, והעדר פרט זה אומר דרשני.
זאת ועוד, לעניין תיאור מהלך התאונה הרי שבתשובות לשאלות טען כי חלפו כמה דקות מהרגע בו החל המתקן לרעוד ולהתנדנד ועד הרגע בו נפל עקב אובדן שיווי משקל (ראה שאלה 68ב). לעומת זאת בשונה לחלוטין מדבריו אלו בביהמ"ש סיפר התובע עת נשאל כמה זמן עבר מהרגע בו החל המתקן להתנדנד ועד נפילתו, כי בין הזמן שעבר בין התחלת התנדנדות המכשיר ובין נפילתו היה מהיר (עמ' 13 ש' 30-31) ביותר, ולמעשה :"...זה היה הדבר הכי מהר שעבר עלי בחיים. אי אפשר לחשב זמן...".
כשעומת עם דבריו אלו ובין דבריו בשאלון שלל ללא כל הסבר את דבריו בשאלון וטען לפתע כי לא יתכן כי חלפו כמה דקות בין תחילת התנדנדות המכשיר לנפילתו (עמ' 14 ש' 7).
בהקשר זה אציין כי עותק חלקי מן השאלות והתשובות שניתנו עליו צורפו כהודעה שהוגשה במסגרת בקשה 42. התובע אינו טוען דבר לעניין השאלון, אך טוען כי אין לקבל את התשובות שכן לא ניתנו בתצהיר. בתחילה ובזמן המענה על השאלון היה מיוצג התובע ע"י עורך דין אחר. התשובות נשלחו ע"י אותו עורך דין. ככלל, יש ליתן את התשובות בתצהיר ערוך ומאושר כדין. במקרה דנן, התשובות ניתנו במסגרת של תצהיר אשר לא נחתם ע"י התובע ולא אומת ע"י עוה"ד. עם זאת, היות והתשובות נשלחו ע"י עורך הדין המייצג את התובע, אני מקבל את התשובות ומתיר הגשתן כראיה.
התובע אמנם זימן לעדות שני עובדים נוספים, אולם עדים אלו לא התייחסו בדבריהם לנסיבות התאונה ולא היו עדים לה כך שלא היה בהם לחזק את גרסת התובע לעניין אופן התרחשות התאונה ורשלנותו הנטענת של הנתבע 1. מנגד העד היחיד אשר היה יכול לשפוך אור על נסיבות התאונה שכן שהה לצד התובע בעת התאונה וזומן ע"י הנתבעים (כפי שיפורט בהמשך), מר סאמר סרסור, לא התייצב לדיון תוך שהתובע בדומה לנתבעים לא דרש את התייצבותו.
באשר לגרסת הנתבע 1 הרי שגם בעדותו נפערו אי אילו סדקים, והיא אינה חפה מאי דיוקים.
מחד גיסא היה בעדות סאמר סרסור לתמוך בגרסת התובע שכן העד מסר כי הנתבע 1 נתן הוראות מדויקות בדבר חיתוך הרגליים, לרבות חיתוך הרגליים התחתונות תחילה (שורות 9-14 להודעה), כשנפילת הרגל השניה על הרגליים התחתונות היא זו שזעזעה את הקונסטרוקציה (בשורות 22-24 להודעה).
מאידך גיסא, טען כי התובע היה הבכיר מבין שני העובדים (שורה 15 להודעה), זאת למול דברי הנתבע 1 עצמו, לפיהם סאמר סרסור היה בכיר ומנוסה יותר (עמ' 24 ש' 30-32, עמ' 25 ש' 2-3).
עדותו של מר סאמר היתה חיונית ומהותית לשם בירור המחלוקת, וייתכן שעדותו היתה מביאה לבירור מלא ומדויק של נסיבות התאונה וההוראות שניתנו, אם ניתנו, עובר לתאונה.
הימנעות מהעדת העד פועלת אף לרעת הנתבע 1 כמו גם כאמור לעיל לרעת התובע.
אולם נטל ההוכחה מוטל על התובע עפ"י הכלל הבסיסי בהלכה לפיו "המוציא על חברו עליו הראייה". כלומר התובע הוא שחייב להוכיח את העובדה השנויה במחלוקת, ואשר הוכחתה מהווה תנאי לזכייתו במשפט, כך שאם לא ישכיל להוכיחה תיפול ההכרעה בגינה לרעתו.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אי הדיוקים והסתירות בגרסת התובע, אי התייצבותו של מר סאמר סרסור ותוכן הודעתו, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו, ועל כן אני מורה על דחיית התביעה.
נכון אמנם כפי שפורט בהרחבה לעיל כי גם גרסת הנתבע 1 לוקה בחסר ומתאפיינת בתמיהות לא מעטות אך, במשפט האזרחי עסקינן, ומידת ההוכחה הקבועה במישור האזרחי היא הטיית מאזן ההסתברות לזכותו של הנושא בנטל השכנוע, כאשר השקילות ברמת הוודאות של שתי גירסאות נוגדות פועלת לחובתו של הנושא בנטל השכנוע, שהוא התובע."
