אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















פסיקה: בתביעת צד ג' צריך להוכיח את רשלנות הנתבע

השופטת שרון צנציפר הלפמן: לא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו. התובע מסר מספר גרסאות באשר לנסיבות התאונה, אשר לא עלה בידיו ליישב ביניהן. בנוסף, נתגלו סתירות בכל הנוגע לגרסת התביעה
 

 

 

 

תא"מ 24241-06-12 יפרח נ' זריף זכאי וכלל חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט: השלום ברמלה

 

פסק הדין ניתן ביום: 6/9/2015

 

ע"י כב' השופטת: שרון צנציפר הלפמן

 

עניינו של פסק הדין: האם נזקיו של התובע נגרמו כתוצאה מפגיעת רכבו של המבוטח או שמא נגרמו נזקים אלה כתוצאה מתאונה עצמית, כפי שטוענת חברת הביטוח של המבוטח שצורפה לתביעה?

 

בית המשפט דחה את התביעה

 

מתוך פסק הדין:

 

" לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים שהוגשו לי, שמעתי את העדויות ושקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו במידה הדרושה במשפט אזרחי. כפי שיובהר להלן, נתגלו בגרסאות הנהגים המעורבים בתאונה – הן התובע והן הנתבע – סתירות מהותיות,  אשר אינן מאפשרות לקבל את גרסת התובע. אבאר, אפוא, את מכלול טעמַי לדחיית התביעה. 

 

נסיבות התאונה ושאלת מעורבותו של ה"כלב"

 

השאלה כיצד ארעה התאונה עומדת, כאמור, בלב המחלוקת בין הצדדים. מחד, טוען התובע כי נזקיו נגרמו בשל פגיעתו על ידי רכב הנתבע, המבוטח על ידי הנתבעת. מאידך, טוענת הנתבעת כי התובע נפגע בתאונה עצמית.

 

גרסתו של התובע בדבר נסיבות התאונה התפתחה במרוצת הזמן: הגרסה הראשונה, נמסרה מיד לאחר התאונה ונרשמה בדו"ח סיכום האשפוז; בחודשים הסמוכים לאחר התאונה, מסר התובע את גרסתו במספר הזדמנויות – בהודעה במשטרה, שנמסרה חודש ומחצה לאחר התאונה (צורפה כנספח לנ/2; להלן: ההודעה במשטרה), בהודעה למבטחת על התאונה (נספח ג' לתצהיר התובע) ובשיחתו עם החוקר מטעם הנתבעת ביום 5.8.07; גלגולה האחרון של הגרסה נמצא בהליך זה – בכתב התביעה, בתצהיר ובעדותו של התובע, במסגרתם טוען התובע כי התאונה ארעה כפועל יוצא מהתפרצותו של הנתבע לנתיב נסיעתו.

 

מן התיעוד שנערך בסמוך לאחר התאונה עולה תיאור שונה לחלוטין באשר לנסיבות התאונה.  בדו"ח סיכום אשפוז של התובע מיום 31.5.07 (צורף כנספח לנ/2) נרשם בתיאור האירוע כי התובע "התקבל לאחר תאונת דרכים... הוא נהג ברכב, נתקל בכלב שחצה את הכביש והתהפך". עוד סווַג האירוע באותו מסמך כ: "car road accident – dog collision" (ׁהדגשות הוספו – ש.צ.ה).

 

בתיעוד שנערך בחודשים שלאחר התאונה, מציין התובע את מעורבותו של רכב נוסף בתאונה, אך זאת, תוך התייחסות לכלב הנזכר לעיל. כך, בהודעת התובע במשטרה, נרשם מפי התובע כי "רכב מסוג פיאט פונטו יצא והתחבר לכביש הפתיע אותי שפשף אותי חתך אותי וכתוצאה מכך איבדתי שליטה ונזרקתי לתעלה וזאת לאחר שפגעתי בכלב מת שהיה על הכביש..." (הדגשות הוספו – ש.צ.ה).

 

 

 

בהודעתו של התובע למבטחת מסר התובע: "עליי לציין שהיה כלב על הכביש ובזמן הסטייה פגעתי בו..." (נספח ג' לתצהיר התובע. הדגשות הוספו – ש.צ.ה).

 

...

 

בסיכומיו, מלין בא-כוח התובע על כך שהנתבעת שמה את יהבה על "אותו כלב". סבורני כי במקרה דנן, כבודו של הכלב במקומו מונח.

 

הכלב נזכר כגורם יחיד לתאונה בדו"ח סיכום האשפוז של התובע. כידוע, "משקלה הראייתי של גרסתו הראשונית של הנפגע בתאונה... נלמד... מן העובדה כי המדובר בגרסה אותנטית, שנמסרה בזמן אמת, בקשר עם קבלת טיפול רפואי, בטרם היה לנפגע סיפק לשקול אם גרסה זו גם תיטיב עימו" (ע"א (י-ם) 11078/07 סבג נ' וקסלר (26.5.08). מדובר ברישום שנערך על-ידי הצוות הרפואי, שהינו גורם אובייקטיבי. אכן, רישום זה אינו חזות הכל. ברי, כי עלולה להיות טעות ברישום שנערך בסמוך לאחר התאונה על-ידי הצוות הרפואי. עם זאת, לא מצאתי כל דרך ליישב בין הסבריו השונים של התובע בהקשר זה: הֵַהיה כלב? שמא בחר התובע לכנות כך את הנתבע? ואם היה כלב – האם נפגע מרכבו של התובע שעה שחצה את הכביש? שמא היתה גופתו מוטלת על הכביש? או בשוליו? מדובר בסתירות הנוגעות ללב ליבה של המחלוקת בין הצדדים, אשר לא ניתן להן הסבר מניח את הדעת.

 

על זאת יש להוסיף כי התובע נמנע מלהגיש לבית המשפט תיעוד רלבנטי משמעותי, שאמור היה להימצא בחזקתו ואשר יכול היה לשפוך אור נוסף באשר לנסיבות התאונה. בפרט כוונתי לדו"ח הפינוי של מגן דוד אדום ולתעודת חדר המיון. לא למותר לציין כי המסמכים שהוגשו – סיכום האשפוז והודעת התובע במשטרה – אותרו על ידי חוקר הנתבעת והוגשו מטעמה. אי הגשת מסמכים אלה פועלת לחובת התובע, שהרי "כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראייה, היתה פועלת נגדו" (ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, 602 (1990).

 

...

 

בדיון בפני העיד הנתבע כי עצר בשולי הדרך על מנת להטיל את מימיו (עמוד 11, שורה 13; עמוד 13, שורות 21-20), אך בתצהיר שצירף לכתב ההגנה, ציין הנתבע כי נאלץ לעצור בשל תקלה ברכבו (סעיף 3 לתצהיר הנתבע). בחקירתו לא סיפק הנתבע הסבר להבדל בגרסאות ואף לא מצא ליחס חשיבות לסיבת העצירה ("זה לא קשור. מה זה משנה למה עמדתי" (עמוד 13 לפרוטוקול, שורה 24)).

 

האם היה מגע בין רכב התובע לבין רכב הנתבע:

 

התובע תיאר כי רכבו של הנתבע "פגע בחלקו הקדמי של הרכב -  טמבון ימין" (סעיף 4 לתצהירו). הנתבע מצדו הצהיר בתצהירו ואף העיד בפני כי אינו זוכר שפגע ברכב התובע (סעיף 6 לתצהיר הנתבע; עמוד 11 לפרוטוקול, שורות 8-7). לבית המשפט לא הוגשו תמונות נזק של רכבו של הנתבע, שיכולות היו לתרום לבירור סוגיה זו.

 

...

 

באופן דומה, מסר הנתבע בתצהירו כי לאחר התאונה "נתתי את [כך במקור – ש.צ.ה] לתובע ולאבא שלו את מספר ת"ז שלי והטל' שלי ומספר הרכב שלי אך מאחר ולא היו בידי הרישיונות והביטוח הבטחתי לתובע ולאביו למסור למחרת את הפרטים. בהסכמת התובע נסעתי לאור יהודה" (סעיפים 7 ו-8 לתצהיר הנתבע).

 

ואולם, בשיחתו עם החוקר, מסר התובע כי הנתבע עזב את מקום התאונה וחזר רק לאחר מכן

...

 

יוסף לעניין זה כי בהודעת התובע למשטרה נרשם כי בתאונה היה מעורב רכב פיאט פונטו, אך התובע לא מסר את פרטי רכבו של הנתבע בפרטי כלי הרכב המעורבים. 

 

תשלום השתתפות עצמית על ידי הנתבע:

 

הנתבע טען כי שילם השתתפות עצמית במזומן לסוכן הביטוח שלו. התובע מבקש להיבנות מטענה זו ומפנה לרישום על גבי הודעת הנתבע למבטחת, לפיו "שולם ע"ח 960 ₪". אין בידי לקבל את הפרשנות המוצעת על ידי התובע. לא עלה בידי הנתבע להציג כל אישור על התשלום ואף לא לנקוב בשמו של הסוכן הנטען. זאת ועוד. הטענה בדבר תשלום במזומן עומדת, לכאורה, בסתירה לתנאי הפוליסה (נ/1), הכוללת סעיף "ביטול השתתפות עצמית צד שלישי" לפיו אם בעקבות מקרה הביטוח יעלה סכום הנזק על סכום ההשתתפות העצמית, לא ינוכה מתגמולי הביטוח סך ההשתתפות הנקוב בפוליסה. בנוסף, אין הטענה מתיישבת עם הפרקטיקה הנהוגה, בדבר תשלום השתתפות עצמית רק לאחר אישור התביעה על ידי המבטחת. 

 

סוף דבר

 

מן המקובץ עולה כי לא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו. התובע מסר מספר גרסאות באשר לנסיבות התאונה, אשר לא עלה בידיו ליישב ביניהן. בנוסף, נתגלו סתירות בכל הנוגע לגרסת התביעה, לרבות בנוגע לנסיבות עצירת הנתבע בשולי הדרך; שאלת המגע בין הרכבים; התנהלותו של הנתבע לאחר התאונה וטענת הנתבע כי שילם השתתפות עצמית בגין תאונה זו. התובע אף נמנע מלהגיש לבית המשפט ראיות רלבנטיות.

 

אשר על כן, התביעה נדחית."