אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















פסיקה: קיזוז הנחת היעדר תביעות מתגמולי ביטוח

השופטת ג'ני טנוס: הנתבעת רשאית לבטל את ההנחה המדוברת בכל עת אם יתברר כי האשור שהומצא לה בגין העדר תביעות אינו מזכה את המבוטח בהנחה זו
 

 

תאמ (עכו) 44972-07-13  מוניר חלב נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט: השלום בעכו

 

פסק הדין ניתן ביום: 16/9/2015

 

ע"י כב' השופטת: ג'ני טנוס

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את חברת הביטוח לשלם למבוטח שכבר קיבל תגמולי ביטוח בסך של 242,954 ₪ בגין נזק לרכב בעקבות תאונת דרכים גם בעבור אביזרים שהותקנו ברכב ובגינם לא שולם לו פיצוי" והאם יש לחייב את חברת הביטוח לשלם למבוטח את הסכום שנוכה על ידי החברה מתגמולי הביטוח בגין 'העדר תביעות' הואיל והמבוטח לא המציא לחברת הביטוח אישור על היעדר תביעות כנדרש לפי תנאי הפוליסה?

 

בית המשפט דחה את תביעתו של המבוטח בעניין קיזוז שווי הנחת היעדר התביעות בסך של כ 10,000 ₪ מתגמולי הביטוח, אך קיבל את תביעתו של המבוטח לקבלת פיצוי בשל אביזרים שהותקנו ברכב בשל ניסוח התנאי בפוליסה שניתן לפרשנות לטובת המבוטח.

 

 

מתוך פסק הדין:

 

"הנחת העדר תביעות:

 

המבוטחים על פי הפוליסה שהונפקה על ידי הנתבעת הם התובע ובנו, ואין מחלוקת כי בעת רכישת הפוליסה נמסר לנתבעת אשור העדר תביעות עבור הבן בלבד והנתבעת זיכתה את התובע ובנו בהנחה בפרמיה בסך של 10,692 ₪ בגין העדר תביעות.

 

אלא שבמסגרת הפיצויים ששולמו לתובע עקב התאונה, הנתבעת ניכתה את שווי ההנחה הנ"ל (סך של 10,692 ₪) בטענה כי התובע לא המציא לה אשור העדר תביעות המתייחס אליו.

 

...

 

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, שוכנעתי כי הדין הוא עם הנתבעת.

 

ברשימת הפוליסה הובאה התייחסות מפורשת לגבי סמכותה של הנתבעת לבחון בכל שלב את סוגיית ההנחה בפרמיה שניתנה למבוטח בגין העדר תביעות, ואף לבטלה. התייחסות כאמור נמצאת בעמ' 3 לרשימת הפוליסה תחת הכותרת "התאמת דמי ביטוח בעקבות דו"ח תביעות", שם נכתב כדלקמן: "בחישוב דמי הביטוח בפוליסה זו נכללת הנחת העדר תביעות....חובה על המבוטח להעביר לידי המבטח את דו"חות תביעות העבר הביטוחי שלו מטעם המבטחים הקודמים המעידים על זכאותו להנחה. אם לאחר העברת דו"חות התביעות למבטח יתברר כי הנחת העדר התביעות על פי המידע שנמסר כנ"ל, איננה תואמת את כללי הנחת העדר התביעות הנהוגים אצל המבטח, יהא המבטח רשאי לבטל את ההנחה כולה או חלק ממנה ....והמבטח יגבה את דמי הביטוח הנוספים בהתאם לאופן הסדר התשלום שנקבע בפוליסה".

 

 

 

יוצא אפוא, כי הנתבעת רשאית לבטל את ההנחה המדוברת בכל עת אם יתברר כי האשור שהומצא לה בגין העדר תביעות אינו מזכה את המבוטח בהנחה זו. ואם כך הוא המצב לגבי האשור, אזי מקל וחומר שבסמכות הנתבעת לבטל את ההנחה אם אשור בנדון כלל לא הומצא. במקרה דנן, התובע לא המציא אשור העדר תביעות המתייחס אליו, לא בעת רכישת הפוליסה ולא במועד מאוחר יותר.

 

ויודגש, גם לאחר הגשת התביעה לבית המשפט התובע לא צירף אשור כאמור, אף שהיה מודע לטענותיה של הנתבעת בנדון.

 

זה המקום לציין, כי עת גילתה הנתבעת בזמן בדיקת הדרישה לתשלום תגמולי הביטוח כי התובע לא המציא אשור העדר תביעות עבורו (אלא עבור הבן בלבד), היא יידעה את סוכן הביטוח והלה אישר כי הועבר אשור העדר תביעות רק עבור הבן ובנסיבות אלו אישר כי יש לבטל את ההנחה אותה קיבל התובע.

 

על יסוד אלה, אני קובעת כי קיזוז סכום ההנחה מתגמולי הביטוח נעשה על ידי הנתבעת כדין.

 

פיצוי בגין תוספות ואביזרים שהותקנו ברכב:

 

לטענת התובע, הנתבעת לא פיצתה אותו בגין מתקנים ואביזרים שונים שהיו מותקנים ברכב, ואלה הם: מכשיר איתוראן, מערכת איתוראן 'רדום', מצלמת רוורס, מרים שמשות, חיישני חנייה מסוג קוברה, וו גרירה, וריפוד עור למושבים.

 

התובע הוסיף, כי הנתבעת היא זו שדרשה ממנו להתקין את אביזרי המיגון של מערכת איתוראן כתנאי לביטוח, ולכן סירובה לפצותו בגין מערכות אלו הוא מקומם. כמו כן טען התובע, כי ריפוד העור במושבי הרכב היה חלק אינטגרלי מרמת הגימור של הרכב בעת רכישתו מהיצרן, ולכן גם בגין כך היה על הנתבעת לפצות אותו מכוח אחריותה על פי הפוליסה.

 

לעומת זאת טוענת הנתבעת, כי בפוליסה נכתב בצורה מפורשת כי הביטוח אינו מכסה תוספות מיוחדות אשר לא מהוות חלק מרמת הגימור של הדגם המשווק על ידי היצרן. הנתבעת הפנתה בהקשר זה לעמ' 20 לפוליסה המלאה, שם צוין כי "אביזרים ותוספות מיוחדות לרכב משמעו פריטים שאינם מהווים חלק סטנדרטי של דגם הרכב המבוטח...", ואילו ברשימת הפוליסה נכתב בצורה מפורשת כי ערך הרכב לצורך קביעת הפיצוי במקרה של אובדן גמור לרכב הוא "ערך הרכב הבסיסי", וכי ערך הרכב הבסיסי לפי הגדרתו בסע' ו' בעמ' 4 לרשימה "אינו כולל אביזרים ותוספות מיוחדות לרכב שנרכשו או הוספו לרכב (גם אם נרכשו או הוספו לרכב בעת רכישת הרכב מהיבואן) ואשר אינם מהווים חלק בלתי נפרד מרמת הגימור של הדגם המשווק על ידי היצרן שבוטח בפוליסה. אביזרים ותוספות מיוחדות אלו יכוסו אך ורק אם הם בוטחו בנפרד בסעיף ההרחבות הרלוונטי לעניין זה".

 

מאחר שהתובע אינו חולק על תנאי הפוליסה, ולנוכח ההגדרה שהובאה לעיל בכל הקשור להגדרתו של 'ערך הרכב הבסיסי', אני מוצאת כי התובע אינו זכאי לפיצוי בגין האביזרים והתוספות אשר פורטו לעיל, למעט בנושא ריפוד הרכב שלגביו ארחיב בהמשך, שכן די אם נעיין במפרט הטכני של הרכב אשר צורף על ידי התובע כדי להיווכח כי אביזרים ותוספות אלה אינם כלולים במפרט, ולכן אין הם 'חלק בלתי נפרד מרמת הגימור של הדגם המשווק על ידי היצרן'.

 

בטרם אעבור לדון באופן ספציפי בנושא הריפוד, רואה אני לנכון לציין כי על אף שמערכות המיגון הותקנו ברכב לפי דרישת הנתבעת וכתנאי לכיסוי הביטוחי, אין בדבר כדי לשנות מהעובדה כי מערכות אלו אינן עונות על ההגדרה של 'ערך הרכב הבסיסי', כמפורט לעיל.

 

 

 

אשר לריפוד העור – התובע טוען כי ריפוד העור במושבי הרכב תואם את רמת הגימור המוצעת על ידי היצרן בהיות הרכב מדגם 'לארדו' וככזה ריפוד העור הוא בגדר תוספת שהיצרן מציע כחלק בלתי נפרד מרמת הגימור הכללית של הרכב.

 

לעומת זאת טוענת הנתבעת כי מדובר בתוספת לכל דבר ועניין, אף אם הלקוח הזמינה מאת היצרן.

 

והשאלה שיש להכריע בה כעת היא, האם ריפוד העור שהיה ברכב הוא בגדר 'רמת גימור של הדגם המשווק על ידי היצרן' באופן שהתובע זכאי לפיצוי בגינו, או שמא מדובר בתוספת שאינה מכוסה לפי הפוליסה?

 

לאחר בחינה מדוקדקת של המפרט הטכני של הרכב אל מול ההגדרה שבפוליסה, מצאתי כי הדין הוא עם התובע. אפתח בכך, כי ההגדרה של הפוליסה לגבי ערך הרכב הבסיסי אינה חפה מקשיים, שכן לא ברור אם המונח 'רמת גימור של הדגם המשווק על ידי היצרן' (אשר מופיע ברשימת הפוליסה) מתייחס בהכרח לרמת הגימור הבסיסית והזולה ביותר.

 

מנגד, לפי המפרט הטכני בדגם הספציפי של רכב מסוג לארדו, להבדיל מדגם אחר (מסוג למיתיד) שגם הוא מוזכר במפרט, ריפוד עור למושבים הוא בגדר 'אופציה' (כך לפי המפרט) שניתן לבחור בה בדגם הספציפי הזה, כאשר אופציה זו אינה אפשרית בדגם האחר. ויודגש, ריפוד העור של המושבים לא הוגדר במפרט כתוספת, אלא כאופציה – ללמדנו, כי מדובר בשתי רמות גימור אפשריות בדגם ספציפי זה, ולא כתוספת.

 

העובדה כי בשני המקרים – בין אם מדובר באופציה ובין  אם מדובר בתוספת - הלקוח נדרש לשלם תוספת תשלום, אינה מעלה ואינה מורידה לצורך העניין, וגם הנתבעת לא ביקשה לקשור בין ההגדרה שבפוליסה לבין מחיר הרכב אצל היצרן.

 

המסקנה אליה הגעתי מתחדדת על רקע העובדה, כי להבדיל מאופציית ריפוד העור שהוזכרה במפרט, המפרט הטכני של הרכב אינו כולל למשל וו גרירה או מצלמת רוורס (במפרט אף נכתב מפורשות כי בדגם הספציפי הזה, להבדיל מהדגם האחר, אין מצלמת רוורס) או שאר האביזרים שצוינו בכתב התביעה. לפיכך, התקנתם ברכב היא בגדר התקנת 'תוספות' שאינן חלק מרמת הגימור של היצרן, אף אם תוספות אלו, כולן או חלקן, הותקנו על ידי היצרן טרם מסירת הרכב לתובע.   

 

הנה כי כן, ריפוד העור אינו תוספת אלא אופציה אפשרית כחלק בלתי נפרד מרמת הגימור המסופקת על ידי היצרן. אם להוסיף לכך, כי הגדרת הפוליסה אינה מתייחסת בצורה מפורשת לרמת הגימור הבסיסית והזולה ביותר של הרכב, אזי ברור כי התובע זכאי ליהנות מהפרשנות המטיבה עמו, ובהתאם לכך על הנתבעת לפצותו בגין ערך ריפוד העור.

 

בהעדר מחלוקת לגבי שווי הריפוד, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 10,000 ₪."