אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















פסיקה: בתביעה בגין אי עריכת ביטוח חיים משכנתא יש להוכיח נזק

השופטת נסרין עדוי: התובעים לא הביאו ולו ראיה אחת שתלמד על קבלת המנוח לביטוח בחברת מגדל על סמך הצהרת הבריאות בלבד וללא תלות במצבו הרפואי האמיתי. לא זו אף זו, התובעים לא הוכיחו כי מגדל הייתה מאשרת את התביעה
 

  

ת"א 33296-01-13 בונזיצקי (המנוח) ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

 

בית המשפט: השלום בחיפה

 

פסק הדין ניתן ביום: 20/9/2015

 

ע"י כב' השופטת: נסרין עדוי

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את הבנק הנתבע בפירעון יתרת סכום ההלוואה אותה נטלו התובעים  ובהשבת כל הסכומים ששולמו על חשבון ההלוואה החל ממועד פטירתו של אחד הלווים?

 

רקע: התובעים טענו, כי.במועד נטילת ההלוואה נציג הבנק הושיב את התובעים באזור ההמתנה, ובמהלך שהותם בסניף איש לא ניגש אליהם בהסברים, לא בשפה העברית שממילא אינה מובנת להם ולא בשפה האוקראינית או הרוסית. בין המסמכים עליהם נדרשו התובעים לחתום נמצא מסמך שכותרתו "בקשת הצטרפות לביטוח חיים של מקבלי המשכנתא והערבים, הצהרת בריאות וויתור על סודיות רפואית" וטופס "מצב הביטוחים בעת ביצוע ההלוואה". רק לאחר מותו של אחד הלווים הודיע הבנק הודיע לאלמנתו (התובעת), כי המנוח לא היה מבוטח. 

 

בית המשפט דחה את התביעה

 

מתוך פסק הדין:

 

"שלוש הן השאלות העומדות להכרעה. האחת, שאלת הפרת חובות הבנק והיקף המידע בנושא הביטוחי שנמסר לתובעת ולמנוח בעת החתימה על מסמכי ההלוואה והביטוח. השנייה, שאלת הנזק. השלישית, שאלת הקשר הסיבתי בין ההפרה לבין הנזק.

 

יחד עם זאת, ולנוכח המסקנה אליה הגעתי בשאלת הקשר הסיבתי, דומה כי הדיון בשתי השאלות הראשונות מתייתר לחלוטין. על כן, אפנה לדיון בשאלה השלישית.

 

הקשר הסיבתי בין ההפרה לבין הנזק:

 

גם אם אצא מתוך הנחה כי הבנק הפר את כל החובות הנטענות על ידי התובעים, לא הביא לידיעת הלווים כי איגור לא בוטח עקב מצב בריאותי לקוי ולא הביא לידיעתם את האפשרות לפנות לחברת ביטוח אחרת לעריכת הביטוח עבורו, וגם אם אצא מתוך הנחה כי לתובעים נגרם נזק, עדיין דין התביעה להידחות, שכן התובעים לא הרימו את הנטל בהוכחת קיומה של מבטחת אחרת שהייתה מסכימה לקבל את המנוח לביטוח חיים במועד חתימת מסמכי ההלוואה ולא הביאו כל ראיה שתלמד על קיומה של מבטחת פוטנציאלית שהייתה מסכימה לקבל את המנוח לביטוח חיים במצבו הרפואי האמיתי שהיה קיים ערב החתימה על מסמכי ההלוואה והביטוח.

 

יתרה מכך, התובעים לא טענו ולא הוכיחו כי המנוח היה מתקבל לביטוח הקבוצתי במגדל. מהתיעוד הרפואי הקיים בתיק עולה באופן חד משמעי כי בשנת 1996 (כשנה לפני חתימתו על מסמכי ההלוואה) איגור סבל מאירוע מוחי ומדיכאון עמוק ועל פניו דומה כי מגבלת הבריאות הנאותה, שהיוותה תנאי להצטרפותו לביטוח הקבוצתי במגדל, לא התקיימה בעניינו.

 

זאת ועוד, אף אם אצא מתוך הנחה כי איגור היה מצהיר על מצב בריאותי תקין ומתקבל לביטוח במגדל, עדיין לא ניתן לקבוע כי מגדל הייתה מאשרת את התביעה. שכן, התובעים לא הביאו ולו ראיה אחת שתלמד על קבלת המנוח לביטוח בחברת מגדל על סמך הצהרת הבריאות בלבד וללא תלות במצבו הרפואי האמיתי. לא זו אף זו, התובעים לא הוכיחו כי מגדל הייתה מאשרת את התביעה ומוותרת על טענת תרמית העשויה לעמוד לה בנסיבות העניין.

 

משלא הוכח הקשר הסיבתי בין ההפרה לבין הנזק, מיותר לדון בשאלות ההפרה והנזק.

 

...

 

.לאחר בחינת מכלול עדויות התביעה ולאחר עיון בכלל המוצגים בתיק, אף נוצר בי הרושם כי התובעים יצרו ערבוביה בין ההסברים בנושאים הכספיים ותנאי ההלוואה עצמה, לבין ההסברים בנושא הביטוחי.   

 

מכל מקום, ואף אם אצא מתוך הנחה כי הסתירות שהובאו לעיל הן סתירות שאינן יורדות לשורשו של עניין – ולא היא – עדיין אין די בהוכחת עצם ההפרה. כאמור, משכשלו התובעים בהוכחת הקשר הסיבתי בין ההפרה לבין הנזק, ברי כי דין התביעה להידחות."

 

 על פסק הדין להלן, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי ונדחה על ידו ביום 14/2/2016