חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

פסיקה: הספק אינו אחראי להתמוטטות גגו של אהל מסחרי במהלך סופת שלגים

השופטת דורית פיינשטיין: אני קובעת כי המשחקייה כבר לא הייתה פעילה בחודש ינואר, והתובעת עמדה לסגור את עסקיה בשועפט, ולפרק את האוהל ממילא.
19/10/2015

 

 

 

(י-ם) 3483/09 תא (י-ם) 3483-09  החב` האירופאית הפלסטינית לשירותים עולמיים בע"מ  נ' גבי יעיש

 

בית המשפט: השלום בירושלים

 

פסק הדין ניתן ביום: 12/10/2015

 

ע"י כב' השופטת: דורית פיינשטיין

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את ספק האהל המסחרי ואת חברת הביטוח שביטחה אותו לפצות את הרוכש בשל התמוטטות חלק מגגו של האהל במהלכה של סופת שלגים?

 

בית המשפט דחה את התביעה

 

מתוך פסק הדין:

 

" אפתח ואומר כי התרשמתי באופן קשה ביותר מאמינותו של ח'ליל, ואין בידי לקבל את גרסתו להשתלשלות האירועים. במהלך פסק הדין אתייחס לא פעם ולא פעמיים לסתירות בעדותו של ח'ליל. בטרם אפנה לדון בסתירות אלו, אתייחס לכך שבהליך שלפני טען ח'ליל טענות שונות מאלו שטען בהליך הפלילי בבית המשפט לעניינים מקומיים.

 

...

 

עדות זו עומדת בסתירה לטענתו של ח'ליל בהליך שלפני כי התכוון לכך שהאוהל יהיה מבנה קבע, ושהוא נאלץ לפרק אותו בשל קריסת האוהל. בבית המשפט לעניינים מקומיים ח'ליל העיד כי התכוון שהאוהל יהיה זמני, ולכן לא ידע שעליו להשיג היתר בנייה, והוא גם לא הזכיר את השלג וקריסת האוהל כגורם לסגירת המקום.

 

ח'ליל טוען כי המתורגמן בדיון בבית המשפט לעניינים מקומיים לא הבין אותו, והוא לא אמר את הדברים המיוחסים לו. יש לציין כי, אכן ברור מהפרוטוקול כי הקלדנית או המתורגמן טעו, כאשר נרשם שלתובעת פרויקטים דומים באתיופיה (הדבר צוין בחלק של הפרוטוקול שלא צוטט על ידי, כשח'ליל פירט שהיו פרויקטים כאלו בספרד) במקום אירופה, וכאשר צוין שהאוהל תימני על אף שהוא גרמני. אך אין בטעויות אלו, שלטעמי הן טעויות פונטיות, כדי לגרום לפסילת כל עדותו בפרוטוקול הדיון.

 

כאמור, ח'ליל הציג גרסה מאוד מפורטת בבית המשפט לעניינים מקומיים, ומכוח גרסה זו כתב האישום שהוגש נגדו בוטל. אין בידי לקבל את הטענה שהמתורגמן המציא גרסה שלמה. מדובר בהשתק שיפוטי לכל דבר ועניין, וח'ליל מנוע היום מלטעון טענות עובדתיות  סותרות.  רעא 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, נט (6) 625; עא 513/89 S/interlego aנ' lines bros. S.a-exin, מח (4) 133 עא 9984/04 ניסן חקשורי נ' משה בובליל [פורסם בנבו, 09/06/10]).

 

הדין הוא כי פרוטוקול של הליך משפטי משקף את עיקרי הדברים שנאמרו בדיון, ( ראו ס' 68א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984) קל וחומר שעה שלא הוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול. בדיון בפניי ח'ליל טען כי לא ציין את מאורעות השלג, כי היה לחוץ בדיון בבית המשפט לעניינים מקומיים. קשה לקבל טענה זו נוכח הגרסה הארוכה והמפורטת שהציג בהליך הפלילי, ושבסופו של יום שחקה לטובתו. התרשמותי היא שנוח היה לח'ליל לטעון בבית המשפט לעניינים מקומיים שהוא אינו עבריין, ושכבר החל בפירוק המבנה הלא חוקי, ואילו בהליך לפניי נוח היה לו לטעון שהשלג גרם לקריסת המבנה והסב לתובעת נזקים קשים.

 

יש בסתירות אלו כדי להעיד על המהימנות הנמוכה שניתן לייחס לדברי העד.

 

על כשלים נוספים באמינותו של העד אעמוד בהמשך הדברים, שכן כאמור, היו סתירות נוספות רבות בעדותו. 

 

גם עדויות של עדים נוספים מטעם התובעת, וחוות דעת המומחים שהוגשו על ידה, לא שכנעו אותי, לא בגורמים לקריסת האוהל, ולא בהיקף הנזקים שהתובעת טוענת לו. על עדויות אלו ותוכנן עוד אעמוד בהרחבה, אך אומר כבר עתה כי נוכח כל אלו אני קובעת כי התביעה נדחית במלואה.

 

...

 

האוהל החזיק מעמד במשך למעלה משנה ממועד התקנתו, לא היה בשליטת הנתבעים מאז התקנתו ככל, ובוודאי שלא בשליטה מלאה שלהם, ואין כל  ראיה כטענת התובעת כי מדובר בתנאי מזג שגרתיים, אלא השלג נצבר במשך כשני לילות. על כן נטל הראיה רובץ לפתחה של התובעת.

...

 

מסקנתי היא על כן כי התובעת לא הרימה את הנטל ולא הוכיחה כי האוהל קרס שנה וחודש לאחר התקנתו בשל התקנה לקויה, ועל כן לא הוכיחה את אחריותם של הנתבעים לנזקיה.

 

די היה בכך כדי שאקבע כי דין התביעה להידחות, אך כדי להתייחס באופן מלא לטענות הצדדים, אבחן גם את שאלת הנזקים וגובהם.

 

...

 

בחקירה הנגדית של ח'ליל, ועל פי עדותו של רואה החשבון מטעם הנתבעים מר זיתוני, התגלה כי חלק מהמכונות שנטען כי נגרם להן "אובדן מוחלט" הועברו לשימוש במשחקייה החדשה ביריחו, והן לא נרשמו בספריה של התובעת תחת סעיפי ההפסד. כלומר טענת התובעת כי לא ניתן לעשות שימוש במכונות אלו נסתרה.

 

על כן אני דוחה את חוות הדעת של השמאי מטעם התובעת, ככל שהיא נוגעת לתכולה בתוך האוהל.

 

השמאי התייחס בחוות דעתו גם לגובה הפיצוי שמגיע לתובעת, בגין האוהל שניזוק. השמאי חישב את הנזק על פי המחיר שהתובעת שילמה בשעתו עבור האוהל תוך הפחתה של 40,000 ₪ בגין שרידיו. איני בידי לקבל תחשיב זה, וזאת מכמה טעמים. ראשית, התובעת השתמשה באוהל במשך שנה, והשמאי התעלם בתחשיביו מכך שלאוהל נגרם בלאי טבעי, וגם פחת חשבונאי, בגין שנת השימוש. כלומר השווי של האוהל במועד הקריסה נמוך משוויו במועד הרכישה.

 

שנית, אין כל הסבר או ראיה לכך שהשרידים אכן שווים 40,000 ₪ בלבד. השמאי לא הציג הצעות רכישה בעניין זה, והעד מטעם התובעת, שהוזמן כדי לפרק את האוהל, העיד כי האוהל נשמר לאחר הפירוק במחסן. כאשר נשאל אם הוא עצמו היה משתמש באוהל, הוא לא ציין כי מצב האוהל אינו מאפשר תיקון והקמה מחדש, אלא אמר שהיה מעדיף לא להשתמש באוהל שכבר נפל, ובנס איש לא נפגע בעת נפילתו. כאיש מקצוע, שהעיד על עצמו שהקים אוהלי ענק במשך השנים, היה ראוי שיסביר מדוע האוהל לא ניתן לתיקון. 

 

על כן אני דוחה את חוות הדעת השמאית במלואה, וקובעת כי התובעת לא הוכיחה את הנזקים הישירים.

 

...

 

על כן גם אם אקבל את טענת התובעת,  שהשלג גרם לקריסה חלקית של האוהל, בשלב זה התובעת כבר הייתה מעוניינת בסיום פעילותה בשועפט, והיא החלה בהקמת מיזם חדש ביריחו.

 

חיזוק נוסף למסקנה זו עולה מהמסמכים שהתובעת עצמה צרפה, ובהם דו"חות כספיים ודו"חות למע"מ. בחודש ינואר 2008 לא הוציאה התובעת ולו חשבונית אחת, ולא דיווחה למע"מ על הכנסות כלל.  כלומר לא היו תקבולים בכלל או שהתקבולים לא דווחו לרשויות המס, וספק אם המשחקייה אכן הייתה פעילה בחודש ינואר. ח'ליל בעדותו טען כי היו הכנסות זעומות באותו חודש, אך לא הייתה לכך כל ראיה.

 

...

 

התובעת לא הגישה חוות דעת מטעמה בנוגע לרווחיה ולהוכחת טענותיה כי נגרמו לה הפסדים כתוצאה מקריסת האוהל, וחוות דעתו של רואה החשבון זיתוני לא נסתרה. על כן כל טענה בדבר נזק עקיף נדחית, ואני קובעת כי המשחקייה כבר לא הייתה פעילה בחודש ינואר, והתובעת עמדה לסגור את עסקיה בשועפט, ולפרק את האוהל ממילא.

 

יוזכר גם כי לתובעת לא היה  היתר בניה, וכפי שהתברר בהליך זה היא לא עשתה דבר כדי לקבל היתר בנייה, ונראה כי גם שיקול זה וההליך הפלילי עמדו לנגד עיניה, כאשר החליטה על סגירת העסק.

 

על כן אני דוחה את טענת התובעת כי נאלצה לסגור את העסק בשל קריסת האוהל בשלג, וקובעת כי אין היא זכאית לפיצוי בגין נזקים עקיפים ואובדן הכנסות. מדובר בעסק שממילא התובעת החלה בסגירתו והוא לא היה פעיל כחודש לפני השלג, ועל כן טענות התובעת בעניין זה נדחות.

 

סיכום :

 

נוכח כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי יש לדחות את התביעה במלואה.

...

 

סיכומו של דבר: התובעת תישא בהוצאות הנתבע 1 והנתבעת 3 בסך 10.000 ₪ (שכן המומחים הוזמנו על ידם) ובהוצאות הנתבע 2 בסך של 5,000 ₪. בנוסף תישא התובעת בשכר טרחת בא כוח הנתבע 1, ובא כוח הנתבעים 2 ו-3 בסך 50,000 ₪ כל אחד מהם (כולל מע"מ). הוצאות אלו נפסקות גם בשים לב להיקף העבודה החריג שנדרש מבאי כוח הנתבעים בתובענה זו, בשל התנהלות התובעת."

 

 

עבור לתוכן העמוד