אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















פסיקה: נדחתה תביעת מבוטח לחייב מבטחת לשאת בשכר טרחת עורך דין שטיפל בתביעתו

השופטת לימור ביבי: הנני סבורה כי התובע אינו זכאי, לאור שטר הפיטורין, לתשלום שכר טרחת עורך דין, מעבר לסכום אשר ננקב במסגרת שטר הפיטורין
 

 

 

תא (הרצ') 36763-03-13  אריה חגבי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט: השלום בהרצליה

 

פסק הדין ניתן ביום: 25/11/2015

 

ע"י כב' השופטת: לימור ביבי

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את חברת הביטוח לשאת בהוצאות שכר טרחת עורך דינו של המבוטח בגין ייצוגו בהליכים לשם קבלת תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה?

 

רקע: לאחר דחיית תביעתו של המבוטח הוא פנה למשרד עו"ד חיים קליר ושות'. הסכם שכר הטרחה כלל התחייבות לתשלום סך השווה ל-25% בתוספת מע"מ מכל סכום אשר ישולם למבוטח  ע"י חברת הביטוח כולל לעתיד והכל כמפורט במסגרת ההסכם.

 

בית המשפט דחה את התביעה

 

מתוך פסק הדין:

 

"אקדים אחרית לראשית – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, העדויות כפי שנשמעו והראיות כפי שהוצגו, שקלתי ובחנתי אותן – נחה דעתי כי דין התביעה להידחות ולהלן יפורטו טעמיי.

 

הנני סבורה כי במוקד המחלוקת בין הצדדים עומדת פרשנות שטר הפיטורין אשר גיבש את הפשרה בין הצדדים.

 

שטר הפיטורין, ככל הסכם, יש לפרש בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 הקובע בסעיף (א):

 

"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו."

 

ההתוויות לפרשנות כפי שנקבעו במסגרת סעיף 25 לחוק החוזים הינן כי המקור לפרשנות החוזה הינה לשונו של הכתוב ככל שזו אינה נהירה - הנסיבות חיצוניות להסכם.

 

בחינת שטר הפיטורין, בהתאם להתוויות האמורות, מעלה כי אמנם, בהתאם לקבוע בו נשללה זכותו של התובע לתביעת שכר טרחת בא כוחו וזאת, הן משום לשונו הברורה של שטר הפיטורין והן לאור הנסיבות החיצוניות כפי שהוכחו בפני.

 

אפתח בלשון שטר הפיטורין – הנני סבורה כי מתוך לשונו הברורה של שטר הפיטורין עולה שיש בו בכדי לסלק, באופן סופי, את כלל תביעותיו של התובע בהתאם לפוליסה ולא רק אלו הנובעות מהתביעה כפי שהגיש בהליך הקודם.

 

 

 

הנני סבורה כי ראייה מכרעת באמור מצוייה בכך שבשטר הפיטורין קיים מלבד הסדר כספי  לעבר גם מנגנון הנוגע לתשלומים לעתיד.

 

וביתר פירוט - במסגרת שטר הפיטורין נקבע תשלום חד פעמי בסך 22,728 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין בגין התקופה שעד ליום 9.1.10 ובנוסף נקבע מנגנון אשר בהתאם לו, בגין התקופה שמאותו מועד, הזכאות של התובע לתשלום, תותנה בבדיקה אשר תבוצע על ידי הנתבעת. עוד נקבע כאמור, כי ככל שהתובע לא יקבל את החלטת הנתבעת, יהא רשאי לפנות בהליכים משפטיים.

 

הנני סבורה כי עצם הסדרת זכאותו לעתיד של התובע יש בה בכדי לתמוך בטענה ולפיה שטר הפיטורין מסלק את כלל תביעותיו, לרבות העתידיות.

 

זאת ועוד - לאמור יש להוסיף כי הצדדים פעלו בהתאם לשטר הפיטורין. יתרה מזאת, לא נשמעה בפניי טענה ובהתאם לה שטר הפיטורין בוטל מחמת הפרתו על ידי מי מהצדדים. זאת ועוד, אין חולק כי התובע לא נדרש למנגנון החלופי הקבוע במסגרת שטר הפיטורין, דהיינו, התובע לא נדרש לפנות בתביעה לבית משפט אלא שהתשלומים בוצעו לאחר בדיקת רופא על ידי הנתבעת.

 

מן האמור צא ולמד- שטר הפיטורין דן וסילק את כלל טענותיו של התובע לעבר ולעתיד, הצדדים פעלו בהתאם למנגנון הקבוע בשטר וזה לא בוטל על ידי מי מהם. 

 

בשים לב לאמור, הנני סבורה כי התובע אינו זכאי, לאור שטר הפיטורין, לתשלום שכר טרחת עורך דין, מעבר לסכום אשר ננקב במסגרת שטר הפיטורין לעבר.

 

לעניין זה, הנני סבורה כי לו ביקשו הצדדים לזכות את התובע בתשלום שכר טרחה, היו קובעים זאת מפורשות במסגרת שטר הפיטורין וזאת כפי שעשו עת קבעו את התשלום הכספי בגין התקופה שעד ליום 9.1.10.

 

הנני מוצאת להדגיש כי האמור חל ביתר שאת בשים לב למנגנון החלופי הקבוע בשטר הפיטורין – כך כאמור, במסגרת שטר הפיטורין, נקבע מנגנון ראשוני של פניה ובדיקת התובע על ידי מומחה הנתבעת וזאת, לשם בחינת זכאותו לתגמולי הביטוח ונקבע עוד כי , ככל שהתובע לא יקבל את החלטת החברה באשר לזכאותו בגין התקופה שלאחר תקופת התשלום, הוא יהיה זכאי לפנות לבית המשפט.         

 

מן האמור נובע כי הצדדים העמידו במיקוד המחלוקת העתידית האפשרית רק את שאלת זכאותו של התובע לקבלת גמלאות וכן, קבעו מפורשות כי רק לעניין זה ככל שלא יקבל התובע את קביעת הנתבעת הוא יהא זכאי לפנות לבית המשפט.

 

לעניין זה אציין כי לטענת התובע, אין בשטר הפיטורין בכדי לשלול זכותו לתביעת שכ"ט עו"ד וזאת, בשעה שזכות זו לא נשללה בשטר הפיטורין ואולם, אין בידי לקבל טענתו זו בנסיבות בהן הסכים במסגרת ההסדר לתשלום התגמולים ולזכות תביעה עתידית בהקשר לתגמולים בלבד- הסכמה אשר לטעמי יש בה בכדי לשלול מפורשות זכותו לתביעת שכ"ט עו"ד בנוסף לתגמולים.

 

הנני סבורה כי בוודאי נכונים הדברים מקום בו התובע לא נזקק לתביעה נוספת לשם קבלת התגמולים, אלא שהצדדים פעלו בהתאם למנגנון הקבוע במסגרת שטר הפיטורין ולאחר בדיקה זיכתה הנתבעת את התובע בתגמולים כאמור.

 

יתרה מכך, הנני סבורה כי תימוכין נוסף לקביעתי ניתן למצוא גם בנסיבות החיצוניות ובכלל זה חתימת התובע על הסכם שכר הטרחה עם בא כוחו עוד קודם לשטר הפיטורין וידיעתו- שלא מן הנמנע כי יהא עליו לשלם שכר טרחה לעורך דינו גם לעתיד בכל מקרה, דהיינו, גם במקרה שבו הנתבעת תכיר בזכאותו מיד לאחר בדיקת רופא.

 

 הנני סבורה כי בהינתן שכך הרי שלו סבר התובע שבכל מקרה חלה על הנתבעת החובה בתשלום שכר טרחת בא כוחו – גם במקרה בו תכיר בזכותו להמשך תשלום התגמולים לאחר בדיקת הרופא, הרי שהיה עליו לציין מפורשות טענתו ודרישתו זו. בנסיבות אלו, הנני סבורה כי מששתק התובע, במסגרת שטר הפיטורין, לא ציין חבות הנתבעת בתשלום שכר טרחת בא כוחו וזאת, על אף שידע שהוא מצידו מחוייב בשכר טרחה כאמור גם לעתיד והסכים שכל שיקבע במסגרת שטר הפיטורין הוא מנגנון תשלום התגמולים המבוסס על בדיקתו על ידי הנתבעת – הרי שאין מדובר בלאקונה בשטר הפיטורין, אלא בשתיקה אשר יש בה משום השתק לתובע.

 

הנני מוצאת להדגיש כי במסגרת הטיעון בפניי טען התובע שזכאותו לשכר טרחת עורך דין היתה זהה גם לו למחרת החתימה על הסכם הפשרה היתה הנתבעת מתחילה לשלם תגמולי ביטוח. עוד הוסיף וטען כי עצם דחיית התביעה המקורית, יש בה בכדי לגרום לכך שיהא על הנתבעת לשלם לתובע את כל שכר הטרחה אשר הינו משלם לבא כוחו. הנני סבורה כי טיעונו זה של התובע הוא הנותן שהיה על התובע להודיע במסגרת שטר הפיטורין כי זו טענתו ויתרה מכך, היה עליו לגלם במסגרת שטר הפיטורין והפשרה, דרישתו זו לתשלום שכר הטרחה הואיל ואף לטענתו "הולדתה" במועד בו דחתה הנתבעת את דרישתו של התובע באופן ראשוני – דהיינו מועד הקודם לחתימה על שטר הפיטורין.

 

האמור חל ביתר שאת בשים לב לכך ששטר הפיטורין נחתם כפשרה. דהיינו, יש בו משום גילום סיכון וסיכוי לכל אחד מהצדדים. כך, אין חולק כי במסגרת הסדר הפשרה ויתרה הנתבעת מצדה על טענותיה בדבר היעדר גילוי. זאת ועוד, הנני סבורה כי מתוך הסכם הפשרה נובע שהוויתור כאמור אינו רק לעבר אלא גם לעתיד בהינתן שהנתבעת התנתה ביצוע תשלום לתובע לעתיד, בבדיקת רופא ותו לא.

 

בנסיבות אלו, הנני סבורה כי שומה היה על  התובע להעביר לנתבעת כל מידע הנוגע לטענותיו העתידיות ובכלל זה טענתו ולפיה הינו זכאי לשכר טרחת עורך דין גם לעתיד, טענה אשר ברי כי היתה בידיעתו כפי שפורט לעיל והכל על מנת שהנתבעת תכלכל הסכמתה וויתוריה במסגרת הסכם הפשרה בשים לב לכלל דרישותיו הכספיות של התובע.

 

חיזוק נוסף לכך שהיה על הצדדים לציין מפורשות את נושא שכר הטרחה ולהסבירו במסגרת הסכם הפשרה, ניתן למצוא בכך שאף לדידו של התובע, לא שולם לו במסגרת הסכם הפשרה, בהקשר לעבר, מלוא שכר הטרחה אלא שכר טרחה בשיעור 15% בלבד. לעניין זה, התשלום המופחת כאמור, מלמד על מחלוקת אשר היתה לצדדים לעניין זכאותו של התובע לקבלת החזר שכר הטרחה. זאת ועוד, יש בו בכדי ללמד כי, ככל שהיה התובע מודיע מראש על זכותו הנטענת לקבלת שכר טרחה, לכאורה, סביר שהסדר הפשרה לא היה משתכלל בתנאים כפי שנקבעו, באשר במסגרתו אף לעבר הוסכם על שכר טרחה מופחת. יתרה מכך, הנני סבורה כי הסכמת הצדדים לתשלום שכר טרחה מופחת לעבר, עת נדרש התובע לנקיטה בהליכים משפטיים טרם תחילת ביצוע התשלום, היא הנותנת שלא היתה כוונה לשלם שכר טרחה לעתיד אשר בהקשר אליו נקבע מנגנון שאינו דורש התערבות עורך דין.

 

זאת ועוד, הנני מוצאת להתייחס ולדחות הפניותיו של התובע לפסיקה הנוגעת לפסיקת הוצאות ריאליות באשר הנני סבורה כי פסיקה זו אינה רלוונטית למחלוקת בפניי וזאת הואיל ופסקי הדין המוזכרים עוסקים בפסיקת שכר טרחה, במסגרת פסק דין של בית משפט אשר ניתן לאחר סיום ההליך ומשכך לא ניתן ללמוד מהפסיקה האמורה גזירה שווה לעניין פסיקת שכר טרחה, מקום בו הליך מסתיים בפשרה ובמיוחד מקום בו לטעמי יש בהסדר הפשרה בכדי לשלול את הזכאות לשכר טרחה עתידי.

 

בשולי הדברים הנני מוצאת לדחות טענתו של התובע ובהתאם לה טענת הנתבעת ולפיה אינו זכאי לתשלום שכר הטרחה בהתבסס על שטר הפיטורין, מהווה הרחבת חזית. בהקשר זה, הנני סבורה כי אין ממש בטענה וזאת בשים לב לכך שהטענה הועלתה מפורשות במסגרת סעיף 3 לתצהיר אשר הוגש בתמיכה לבר"ל במסגרתו נכתב כי: "במסגרת הוראות שטר הסילוק, סולקו כל טענות המשיב ביחס לתביעה ונקבע כי המשיב יכול לפנות למבקשת בתביעה חדשה החל מיום 10.1.10".

 

הנני סבורה שבנסיבות בהן לטענת התובע, הבסיס לדרישה לחיוב שכר הטרחה הינו דחיית דרישת התשלום על ידי הנתבעת כפי שבוצעה קודם לתביעה בהליך הראשון הרי שיש באמור בסעיף 3 בכדי להחיל טענה ובהתאם לה פרשנות שטר הפיטורין, שוללת מהתובע הזכות לתביעת שכר טרחת עורך דין עתידי.

 

אשר על כן, לטעמי, דין תביעתו של התובע בכל הנוגע לתשלום שכר טרחת בא כוחו, להידחות.

 

באשר לטענת התובע ולפיה הינו זכאי להפרשי ריבית בגין התקופה שמיום 10.1.10 ועד למועד התשלום כפי שבוצע ע"י הנתבעת, דהיינו עד לסוף שנת 2012. הרי שלעניין זה הנני סבורה כי אין מקום לחייב את הנתבעת בריבית בנסיבות בהן הנתבעת לא עיכבה שלא כדין תשלום המגיע לתובע בידה, אלא פעלה בהתאם למנגנון הקבוע במסגרת שטר הפיטורין והיה זה התובע אשר הפר את המנגנון האמור ועיכב את בירור תביעתו.

 

סוף דבר:

 

אשר על כן, התביעה נדחית."