אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















פסיקה: התקבלה תביעת תחלוף של מבטח נגד מע"צ בשל נזק לרכב מבוטח

השופטת שרון הינדה: הנתבעת הספציפית האמונה על תחזוקת הכביש, אשר סביר להניח כי יש לה ניסיון בתחזוקת כבישים לאורך זמן, יכולה הייתה לצפות כי בימי החורף יגרמו מפגעים בכבישים, לרבות הכביש הספציפי, ולדאוג מראש לתחזוקתו או למניעת המפגע בו
 

 

 

 

תאמ (ת"א) 7482-09-13  הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית אריאל

 

בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו

 

פסק הדין ניתן ביום: 21/12/2015

 

ע"י כב' השופטת: שרון הינדה

 

עניינו של פסק הדין: האם היש לקבל את תביעת התחלוף של חברת הביטוח ששילמה תגמולי ביטוח  למבוטח שלה לפי פוליסת הרכב בשל תאונה שנגרמה כאשר המבוטח נסע בכביש 5 בגשם שוטף ואיבד את השליטה ברכב כתוצאה מסחף בכביש.

 

רקע: בראשית הוגשה התביעה כנגד עיריית אריאל ומע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ. לבקשת התובעת נמחקה עיריית אריאל מכתב התביעה והיא נותרה בעינה כנגד הנתבעת 2 - מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ.

 

בית המשפט קיבל את התביעה

 

מתוך פסק הדין:

 

"לאחר ששמעתי את העדויות, סבורני כי דין התביעה להתקבל מהטעמים שיפורטו להלן:

 

לא הועלתה מחלוקת בדבר חובת הזהירות המושגית שיש לנתבעת כלפי התובעת בשל היות קטע הכביש בו אירעה התאונה בתחום שיפוטה ואחריותה.

 

באשר לחובת הזהירות הקונקרטית אשר היא המקימה הקימה עילת התרשלות כנגד הנתבעת, המבחן לגביה הוא מבחן הצפיות המורכב משני היבטים: האחד – היבט עקרוני האם ביחס לסיכון מסוים קיימת חובת זהירות, והשני – היבט ספציפי האם קיימת חובת זהירות בהתחשב בנתוני המזיק והניזוק ובנסיבות האירוע בו נגרם הנזק (ראו: ראו ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח, פ"ד לז(1)113).

 

אין חולק בין הצדדים כי התאונה התרחשה ביום מאד גשום ובתנאי מזג אוויר סוער ועל כן ניתן לומר כי בבחינת ההיבט הראשון ניתן לצפות כי מזג אוויר סוער וגשמים מרובים יגרמו להצפה וסחף בכבישים ועל כן מוטלת על הנתבעת אחריות בהיבט העקרוני לדאוג כי הכבישים בתחום אחריותה יהיו תקינים ובטוחים לנסיעה.

 

מן ההיבט הספציפי:

 

נהג התובעת הציג גרסה סדורה אודות נסיבות קרות התאונה לפיה זרימת מי גשמים יצרה על הכביש סחף שבגינו איבד ברכבו ונסחף לעבר המעקה ופגע בו. נהג התובעת תיאר בצורה אותנטית כיצד הרגיש שהוא נסחף שמאלה וכשניסה לחזור לכביש הוא פשוט זרק אותו שמאלה לכיוון התעלה והתנגש בתעלה.

 

נהג התובעת העיד כי הגיע שוטר שאמר לו שהוא לא הראשון וכי היו חמישה בבוקר. עדותו זו של נהג התובעת לא נסתרה.

 

לתמיכה בגרסתו הציג נהג התובעת צילומים שצילם במקום התאונה, בזמן שהמתין לגרר. בצילומים האמורים נחזה רכב התובעת בצד הכביש ובצילומים נוספים נראים כלי רכב נוספים בשולי הכביש כשהם פגועים ואחד מהם התהפך מעבר למעקה הבטיחות. צילומים אלה מחזקים את גרסת נהג התובעת לגבי אמרת השוטר ולגבי קיומן של תאונות נוספות כפי שהעידה גם רעיית הנהג.

 

כנגד גרסת נהג התובעת, העיד עד הנתבעת כי מהנתונים שקיבלו ממוקד הנתבעת ומצילומי נהג התובעת עולה כי לא היה סחף על הכביש בשעת התרחשות התאונה, דהיינו בשעות הבוקר, אלא רק בשעות הערב המאוחרות. הנתבעת הציגה את דו"ח מוקד הבקרה המלמד על שעות שיבושי התנועה בכביש ביום התאונה.

 

בצילומי נהג התובעת נראות שלוליות בשולי הכביש אולם לא נראית זרימת מים על הכביש. נהג התובעת העיד כי אכן לא רואים את הסחף בתמונות והסביר כי הסחף היה 300 מטרים אחרי וכי צוות מע"צ שהגיע כעבור חצי שעה או שעה עלה וחפר תעלה בנקודה שבה היה הסחף והזרימה על המים פסקה. הסבר זה של נהג התובעת מניח את הדעת ומקבל חיזוק גם כן בתמונות בהן ניתן לראות נוכחות אנשי מע"צ במקום.

 

בנוסף, עיון בדו"ח מוקד הבקרה מלמד כי אכן דיווח על מפגעי טבע קיים משעות הערב אולם בשעות הבוקר קיים דיווח על שבר בטיחותי ותאונה עם שבר המתיישב עם גרסת נהג התובעת כי היו כלי רכב נוספים שפגעו במעקה הבטיחות. עוד עולה כי אחד מדיווחי הבוקר נמסר על ידי שוטר שנמצא בשטח באופן המחזק את גרסת נהג התובעת ורעייתו כי היה שם שוטר. העובדה כי אין דיווח במוקד הבקרה על סחף בשעות הבוקר אינה מעידה אלא זאת בלבד, שכן ייתכן והעניין לא דווח למוקד הבקרה ועדיין אין בכך לשלול כי היה סחף. לפיכך, ומשעולה מהצילומים כי צוות מע"צ היה במקום, אני סבורה כי משקל היעדר הדיווח נמוך ואינו סותר את גרסת נהג התובעת וככל שהנתבעת רצתה להוכיח היעדר הסחף היה עליה להביא לעדות מי מאנשי הצוות שלה שהיו במקום.

 

בנסיבות אלה אני מעדיפה את גרסת נהג התובעת לפיה רכבו נסחף בשל הסחף בכביש על פני גרסת הנתבעת אשר לא הוכחה כי איבד שליטה ברכבו בשל החלקה.

 

משהובררו נסיבות האירוע, טענת התובעת הינה כי הסחף לא נמנע על ידי הנתבעת בכביש שהוא בתחום אחריותה.      

 

טענת הנתבעת היא כי אין לצפות ממנה להיות בכל מקום ביום סוער, כאשר צוותי הכוננות רצים ממקום למקום, וכי לא ניתן להטיל עליה אחריות להקים תשתית שתתאים לתחזק כל מפגע בכבישים שבתחומה בכל אירוע מזג אוויר חריג, ומאחר וצוותיה הגיעו למקום בהתאם לקריאה שהתקבלה במוקד הבקרה בשעה 11:48 אין לטעון כי התרשלה.

 

איני מוצאת ממש בטענת הנתבעת.

 

הנתבעת לא הציגה כל ראיה כי מדובר היה במזג אוויר חריג ויוצא דופן שלא ניתן היה לצפות במחוזותינו. הנתבעת אף לא טענה כי זהו מקרה ראשוני שלא ידעה כמותו בחלק הכביש הרלבנטי. אי לכך הנתבעת הספציפית האמונה על תחזוקת הכביש, אשר סביר להניח כי יש לה ניסיון בתחזוקת כבישים לאורך זמן, יכולה הייתה לצפות כי בימי החורף יגרמו מפגעים בכבישים, לרבות הכביש הספציפי, ולדאוג מראש לתחזוקתו או למניעת המפגע בו.

 

במקרה דנן משהוכח בפניי כי בסמוך לתאונה הנדונה, היו במקום תאונות נוספות שתוצאתן דומה, כפי שנראה בצילומי נהג התובעת, המסקנה היא כי לא אשמת הנהג הספציפי היא לקרות התאונה אלא כטענתו הסחף בכביש, שהוא גורם חיצוני, הוא שגרם לרכבו להיסחף ולהינזק. בנוסף, הטענה כי לאחר שצוותי מע"צ הגיעו למקום וביצעו חפירה, הסחף נפסק מלמדת כי קיים קשר ישיר בין הסחף, תחזוקת הכביש והתאונה.

 

הטענות שהעלתה הנתבעת בדבר מגבלות התחזוקה שהיא יכולה לספק בכבישים והיקף התשתיות שניתן לצפות ממנה להקים, אין בהן כדי להפחית מאחריותה כלפי ניזוקים בנסיבות מקרה זה. שכן, טענות הנתבעת הינן במישור השיקולים הכלכליים שהיא שוקלת בהקצאת משאביה, כאשר למעשה מה שהנתבעת מבקשת הוא "לגלגל" את הנזק הנמצא בתחום אחריותה חזרה אל הניזוק משיקוליה הכלכליים. הדבר אינו מתקבל על הדעת וחזקה על הנתבעת כי במסגרת שיקוליה התקציביים, היא משקללת גם תשלומי פיצויים בגין נזקים שנגרמים במקרים ספציפיים בהם מצאה לנכון שלא להשקיע משאביה כגון במקרה של כביש מדרג אחד על פני כביש מדרג אחר.

 

סיכומו של דבר משהגעתי למסקנה כי התאונה נגרמה כתוצאה ממפגע בכביש שהיה מחובתה של הנתבעת לדאוג לתחזוקתו והיא לא עשתה כן, הוכחה התרשלות הנתבעת. על כן אני קובעת כי מלוא האחריות לתאונה רובצת לפתחה של הנתבעת."