אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















פסיקה: המבוטח לא קיבל את ההודעה על התליית רישיונו ועל כן הביטוח תקף

הרשם הבכיר אלעד טל: הפסיקה מדגישה את "ידיעתו" של הנהג על הפסילה כמוטיב בלעדיו לא נכנסת הפסילה לתוקף ואת הצורך בהודעה אקטיבית, וזאת לאור המשמעויות כבדות המשקל שיש לנהיגה בזמן פסילה


 

 

 

תאמ (נצ') 54362-09-14  אהרון אלחסוב נ' יצחק אטדגי

 

בית המשפט: השלום בנצרת

 

פסק הדין ניתן ביום: 31/12/2015

 

ע"י כב' הרשם הבכיר: אלעד טל

 

עניינו של פסק הדין: האם אישור מסירה של מכתב רשום מטעם משרד התחבורה – אגף הרישוי המודיע לנהג אודות התליית רישיונו אשר חזר עם הכיתוב "לא נדרש", מהווה טעם מספק לקביעה כי הודע לנהג על השלילה ולפיכך ממועד ההודעה ואילך רישיונו של הנהג אינו בתוקף וכך גם ביטוח הרכב שבו הוא נוהג?

 

בית המשפט קיבל את התביעה

 

מתוך פסק הדין:

 

"מטבע הדברים עליי לעסוק תחילה בשאלת הכיסוי הביטוחי לאירוע שכן ככל שייקבע כי לא קיים כיסוי ביטוחי ומאחר וניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבע 1, אין מקום להידרש לשאלת הנזק.

 

ראשית עליי לציין כי נדרשתי לסוגיה זו בעבר ובשני פסקי דין שניתנו על ידי קבעתי כי במקרה בו אישר המסירה של דואר רשום מטעם אגף הרישוי ובו הודעת התלייה חוזר עם כיתוב "לא נדרש", אין המדובר ביידוע הנהג אודות השלילה ולפיכך יש לראותו כבעל רשיון נהיגה בתוקף (וראה: תא"מ (נצ) 57247-11-13 מנורה מבטחים בע"מ נ' זאהר עיאד; תק (נצ) 56525-02-14 סאמר אבו ערב נ' אחמד אבו אלנעאג').

 

לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים וכן בפסקי הדין אותם אזכרה הנתבעת 2 הגעתי לכלל מסקנה כי דין טענת הנתבעת 2 לאי כיסוי ביטוחי בשל רישיון נהיגה לא תקף של הנתבע 1 במועד התאונה, להידחות.

 

כאשר עסקינן במקרה העונה על הגדרת "מקרה ביטוח" על פי הפוליסה, טענת המבטחת לפטור אותה מן החבות ע"פ הפוליסה מחמת תחולת חריג או סייג מסוים הנאמרים בה, הינה בבחינת טענת הגנה ועליה מוטל נטל הראיה להוכיח טענתה זו (ע"א 188/84, צור חב' לביטוח בע"מ נ' חדד , פ"ד מ (3), 1).

 

...

 

לסיכום עניין זה, הפסיקה מדגישה את "ידיעתו" של הנהג על הפסילה כמוטיב בלעדיו לא נכנסת הפסילה לתוקף ואת הצורך בהודעה אקטיבית, וזאת לאור המשמעויות כבדות המשקל שיש לנהיגה בזמן פסילה.

 

בעניין חאדג'ג' נדונו  בין היתר שיטות העבודה של רשות הרישוי שנהגה לשלוח מכתבים המודיעים על התליית רשיון בדואר רגיל (להלן "מכתב ההתליה").

 

כבוד השופט מלצר חיווה דעתו כי לו היה מכתב ההתלייה נשלח בדואר רשום ולא נדרש על ידי הנמען, היה ביכולתה של הרשות עת נודע לה על כך לנקוט בדרך הודעה אחרת כגון שליח על מנת להביא את עובדת השלילה לידיעת הנהג (פסקה 33):

 

". אם לא הגיע הדואר ליעדו – ניתן לדעת ככלל מדוע לא הגיע (הימנעות מאיסוף, סירוב לחתום, וכיוצא באלה, או שמא כתובת שאיננה עדכנית). במקרה של אי-הגעת ההחלטה לידי הנמען – רשות הרישוי יכולה לפעול בהתאם: לוודא שהכתובת שבידה היא מעודכנת, ולהחליט אם לנקוט דרכי יידוע חלופיות.

 

.......

 

"מבחינה מעשית, אין מניעה שרשות הרישוי תשלח את הודעותיה בדואר רשום, וככל שאלו לא ניטלו – תאחוז באמצעים חלופיים שונים על מנת להביא את דבר ההתלייה לידי בעל הרישיון (למשל באמצעות שליח, או בכל דרך אחרת).

 

מאמירות אלו משתמע לכאורה כי חזרת דבר דואר עם הכיתוב "לא נדרש" אינו מהווה תחליף לידיעת הנהג, שכן בית המשפט העליון מצפה ממשרד הרישוי לנקוט בדרכי המצאה חילופיות כפי שפורט לעיל, "על מנת להביא את דבר ההתליה לידי בעל הרישיון".

 

...

 

אם לבעל הרישיון לא היה כל מידע כי הודעה כגון דא צפויה להישלח, לא יהא באי איסוף המכתב כדי להקים חזקת מסירה וידיעה.

 

(ולעניין זה ראה גם פ"ל 1292-09 מ"י ענף תנועה ת"א נ' יצחק ברבי שם נקבע כי חזרת מכתב התלייה עם הכיתוב "לא נדרש" אינה מהווה ידיעה של הנהג אודות הפסילה).

 

מיותר לציין כי לא הובאה בפני  כל ראיה לפיה ידע הנתבע כי מסמך ובו הודעה על התליית הרישיון אמור להישלח אליו.

 

...

 

מן הסיבות שפורטו לעיל, בענייננו איני רואה בדבר הדואר בו נכללה ההודעה על התליית רישיונו שחזר לאגף הרישוי עם הכיתוב "לא נדרש", כיידוע הנתבע 1 אודות שלילת רישיון הנהיגה שלו. הדבר אינו מתיישב עם החקיקה הנוקטת במפורש בלשון "מי שהודע לו" ואינו מתיישב עם תכליתה של רמת הידיעה הנדרשת המובעת בפסיקת בית המשפט העליון. לפיכך, אני קובע כי במועד התאונה נשוא התביעה היה רישיונו של הנתבע 1 בר תוקף והנתבעת 2 בהיותה מבטחתו אינה זכאית לכפור בכיסוי הביטוחי לאירוע נשוא התביעה."