אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל

















מלקחי סופת ההוריקן קתרינה

השינויים האקלימיים הקיצוניים דורשים היערכות אקטיבית להקטנת סיכונים מצד המבטחים בארה"ב ובמדינות נוספות הנערכים להתמודדות מול נזקי פגיעה באיכות הסביבה
 

 

בחודש יוני 2006 קיבלו 30,000 מבוטחי דירה באזור לונג איילנד וניו יורק הודעה מחברת הביטוח שלהם, Allstate, כי ביטוח הדירה לא יחודש הואיל והם נמצאים באזורבעל רמת סיכון גבוהה להיווצרות של הוריקן.

מדובר בצעד הנחשב כקיצוני, לאור העובדה שההוריקן האחרון באזור היה לפני כמעט 70 שנה, אך אינו  צעד מפתיע. הוריקן קתרינה, שפגע בניו אורלינס וסביבותיה לפני כשנה, היווה נקודת מפנה לענף הביטוח בארה"ב בשל ההפסדים העצומים שנגרמו למבטחים שנדרשו לעשות חשבון נפש נוקב לגבי הסיכונים הסביבתיים בעתיד.

 המהלך ש-Allstate עשתה הוא אחת התוצאות של תהליך זה אשר הביא את המבטחים בחו"ל להכיר  בקשר הסיבתי שבין ההתחממות הגלובלית והגידול במספר ובעוצמת האסונות שקשורים למזג האויר.

הכרה זו הופכת לאיטה את שוק הביטוח העולמי לאחד מסוכני השינוי החשובים ביותר בקידום דפוסי ההתנהגות ירוקים, שמטרתם הפחתת פליטה של גזי חממה והאטת ההתחממות הגלובלית.

תעשיית הביטוח היא התעשייה הגדולה בעולם עם הכנסות מפרמיות 2005 בשווי 3.4 טריליון דולר וטריליון נוסף בהכנסות מהשקעות. בשנת 2005 היה התעשייה הענקית הזו צריכה להתמודד עם נזקי אסונות טבע הקשורים למזג אויר בסכומים הגבוהים ביותר בתולדותיה.

נזקי הוריקן קתרינה הסתכמו ב 45 מיליארד דולר. בנוסף לכך ספגה התעשייה נזקים נוספים בסך של כמעט 35 מיליארד דולר (רובם ככולם בארה"ב), ובסה"כ, כמעט שמונים מיליארד דולר (שווה ערך לפי ארבע מהנזקים של פיגועי 11 בספטמבר, לשם השוואה). אומנם צריך לזכור שמדובר בפחות משליש מסך הנזקים הכלכליים שתעשיית הביטוח נדרשת לממן (216 מיליארד דולר ב-2005), אולם גם כך מדובר בסכום גבוה לאין שיעור ממה שחברות הביטוח הורגלו לשלם בשל אסונות הקשורים למזג האויר.

מדובר למעשה בתהליך הדרגתי שלא הפתיע את המבטחים. בשנות ה-70 הוערכו  נזקי אסונות הקשורים במזג אויר בארה"ב בנזקים בסדרי גודל של כמיליארד דולר בממוצע, בשנות ה-90 עלתה ההערכה ל-17 מיליארד דולר ובשנת 2005, הוערכו הנזקים בארה"ב בסכום של 71 מיליארד דולר. 

את תחושת הדחיפות של המבטחים להיערך להתמודדות עם המצב האיצו תחזיות הצופות היווצרות של הוריקנים נוספים, כדוגמת קתרינה. בנוסף, צפוי גידול במספרם ועוצמתם של פגעי מזג אויר אחרים, כמו: שיטפונות, בצורות, שריפות, גלי חום ושאר מרעין בישין. בעקבותיהם גדל הצפי לנזקים כלכליים במודלים אקלימיים בעלייה שנתית ממוצעת של 44% כתוצאה מסופות חורף באירופה, שצפויות להיות חזקות ותכופות יותר.

המבטחים באירופה וגם באסיה ידעו לקרוא את המפה בשנים האחרונות. לעומתם המבטחים בארה"ב, הבינו רק לאחרונה, כי מדובר בהשפעה מהותית. גם אם לא ידועה תרומתה של ההתחממות הגלובלית לגידול בהיקף ובעוצמת האסונות שקשורים למזג האויר ותרומתם של בני האדם להתחממות הגלובלית.

המבטחים בעולם הבינו, כי השינויים האקלימיים הקיצוניים, אלו שכבר התרחשו ואלו שיבואו, דורשים היערכות אקטיבית להקטנת סיכוניהם. חלק מהתהליך היה להיפטר ממבוטחים שגרים באזורים בעלי סיכון יחסי גבוה (קרוב לחוף, אזור עם היסטוריה של הוריקנים וכו'), כפי שעשתה Allstate בניו יורק. חלק אחר בתהליך היה לנסות ולהילחם במקור הבעיה – תרומת בני האדם להתחממות הגלובלית.

תעשיית הביטוח זיהתה מצב של win-win, בו ככל שפרטים ועסקים ינהגו באופן יותר ידידותי לסביבה, כך יפחת הסיכון של חברות הביטוח באופן ישיר ועקיף: באופן ישיר, כפי שיראו הדוגמאות בהמשך, אימוץ דרכי פעולה ירוקות מפחית סיכונים בריאותיים ובטיחותיים, מגדיל את רמת הבטיחות בבית ובמשרד ומקטין את ההסתברות לשריפה, תאונה, או כל מקרה ביטוח אחר.

התנהלות ידידותית לסביבה תביא במקרים רבים להקטנת פליטת גזי חממה ובסופו של דבר, יכולה לסייע בהקטנת מספר האסונות שקשורים למזג האויר. 

בסופו של דבר, גילו המבטחים בחו"ל, כי כדאי ומשתלם לעודד מבוטחים להיות ידידותיים לסביבה.

ארגון Ceres פרסם בחודש אוגוסט דוח הסוקר את השינויים שעוברים על ענף הביטוח בהקשר זה. הדוח מצא 190 מוצרים ושירותים ביטוחיים (זמינים או בתכנון), המוצעים על ידי כ-12 חברות ביטוח ב-16 מדינות, המייצרים מצב של win-win.

דוגמא טובה לשילוב שכזה, הוא שינוי שיטת החיוב של ביטוח הרכב ומעבר לתשלום בהתאם למספר הקילומטרים שהנהג נוסע בפועל, כאשר ניתן אחוז גדל של הנחה ככל שנוסעים פחות. צורת חיוב שכזו, שאומצה, לדוגמא, על ידי חברת הביטוח האמריקאית GMAC (עוד ב-2004), מתמרצת נהגים להפחית  בנסיעתם ככל שניתן, ומקטינה בכך גם את הסיכון שלהם להיות מעורבים בתאונות וגם את כמות גזי החממה שנפלטים מרכבם.

התוכנית אשר אומצה על ידי מספר חברות, יכולה להביא על פי הערכות להפחתה של 10-15 אחוזים בכמות המיילים שנוהג הנהג המבוטח, עובדה האמורה להביא לירידה מקבילה בפליטת גזי החממה. יש כאן פוטנציאל לא מבוטל - בארה"ב, לדוגמא, רכבים תורמים כ-25% לפליטת גזי החממה.

דוגמא נוספת בתחום ביטוחי הדירות והמשרדים היא שילוב אמצעים להגברת היעילות בצריכת אנרגיה, על מנת להקטין את פליטת גזי החממה והקטנת הסיכונים הכלכליים והבטיחותיים.

על פי משרד האנרגיה האמריקאי, קיימות כ-80 טכנולוגיות ושיטות המאפשרות להפוך את הבית וגם או  המשרד לירוק וחסכוני יותר מבחינת צריכת האנרגיה. מנקודת מבטם של המבטחים, שימוש בתאורה חסכונית, המייצרת פחות חום ובכך מקטין את סיכון האש וכך גם מעבר מבישול על חשמל לבישול על גז, שהוא גם יעיל יותר מבחינת צריכת אנרגיה וגם פחות מסוכן, הן רק שתיים מני אפשרויות רבות.

חברת הביטוח המתרגמת זאת לשפת המעשה היא חברת Fireman's Fund, אשר בכוותנה להציע הנחות בפרמיה לבניינים מסחריים שיעמדו בתקנים סביבתיים שהחברה תגדיר.

מדובר בפוטנציאל עצום לשיפור - על פי נתוני המשרד האמריקאי לאיכות הסביבה (EPA), בניינים תורמים (באמצעות צריכת אנרגיה) כ-38% מסך פליטת גזי החממה בארה"ב. אימוץ סטנדרטים של בנייה ירוקה עשוי להפחית את התרומה של כל בניין במחצית, ונראה, כי ככל שהמגמה החדשה תתפוס תאוצה, ייטב לכולם ובכלל זה למבטחי הבניינים.

במטרה לקדם הפחתה של פליטת גזי חממה נוקטים המבטחים בדרכי פעולה נוספות.

כך למשל ניתן למצוא ביניהן ביטוח סיכונים של חברות שמחפשות מקורות אנרגיה גאו-תרמיים (Munich Re הגרמנית), יעוץ ללקוחות בתחומי הזיקוק, ייצור חשמל ופטרוכימיה כיצד לזהות ולממש אפשרויות להתייעלות תפעולית תוך הקטנת כמות הפליטות (HSB Solomon Associates האמריקאית), ביטוח סיכונים של חברות שמשקיעות בפרויקטים של סחר בפליטות במדינות מתפתחות (חברות Swiss Reו-RNK Capital) ושתילה של עצי מנגרובה בתאילנד, אינדונזיה ומדינות אחרות לצמצום נזקים כתוצאה מסופות ציקלון (חברת Tokyo Marine& Nichido Life היפנית).

זהות האינטרסים הכלכליים של ענף הביטוח והתנהגות ידידותית לסביבה המובילה להפחתת הפליטה של גזי חממה, אינה מקרית.

זהות זו  נובעת מדפוסי התנהגות ופעולה ירוקים שהם בדרך כלל מפחיתים סיכונים מסוגים שונים (כלכליים, בריאותיים, בטיחותיים וכדומה) ומייצרים תועלות כלכליות הן למשתמשים בהם והן לסביבתם הכלכלית.

אפשר לתלות תקוות בסיוע מצד ענף הביטוח לעניין איכות הסביבה משום הסיכון הגבוה מבחינתו העשוי להפוך למלחמת קיום, אם ינחתו עליו בזמן קצר מספר אסונות כדוגמת הוריקן קתרינה.

השאלה המרכזית היא מה יעשו המבטחים בנוסף לעידוד המבוטחים להקטין את פליטת גזי החממה. התקווה שלי היא שענף הביטוח יפעיל את כובד משקלו על קובעי המדיניות.

אם הוא הצליח לשכנע ממשלות לשים לנו קסדה כשאנחנו רוכבים על אופנוע ולחגור חגורה כשאנחנו נוסעים באוטו, אולי הוא גם יצליח לשכנע את קובעי המדיניות, בייחוד בארה"ב, שכדאי מאד לאמץ חקיקה ירוקה ולאכוף הפחתת פליטת גזי חממה בחקיקה. אולי לתעשייה הגדולה בעולם מישהו יקשיב.

פורסם באתר האינטרנט NRG

  

הכותב הוא כלכלן, בעל תואר שני במנהל עסקים, יועץ לשעבר לשר הפנים ועוסק בפיתוח עסקי של עסקים ירוקים בהווה.

 

ראו גם:

סיכוני הסביבה - שינוי תפיסה בסקטור הפיננסי ובענף הביטוח

הביטוח כזרז למניעת נזקים לסביבה

השפעת סיכוני הסביבה על תשלום תגמולי הביטוח

מלקח סופת ההוריקן קתרינה

 

 בחזרה לראש הדף