חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

פסיקה: שימוש תעבורתי של הגרירה לעניין כיסוי לפי ביטוח חובה לרכב

השופטת: רבקה איזנברג: המדובר בשימוש העונה על ההגדרה הבסיסית שכן, ניתן לראות בנפילת המוט כהתנתקות או נפילה של חלק מרכב עומד, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו
3/03/2016

 

 

 

 

תא (מסעדה) 23429-12-14  סלאמה אבו סאלח נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

 

בית המשפט: השלום במסעדה

 

פסק הדין החלקי לעניין החבות ניתן ביום: 25/2/2016

 

ע"י כב' השופטת: רבקה איזנברג

 

עניינו של פסק הדין: האם התאונה במהלכה נפגע התובע מהווה תאונת דרכים, לפי הגדרתה בחוק הפלת"ד?

 

רקע: לטענת התובע, הוא נפגע, כתוצאה מתאונה שארעה כאשר בעת פירוק מרסס שהיה מחובר לטרקטור מונע?

 

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי האירוע במהלכו נפגע התובע, מהווה תאונת דרכים לפי הגדרתה בחוק הפלת"ד.

 

מתוך פסק הדין:

 

"האם המדובר בתאונת דרכים כהגדרתה ע"פ החוק?-הדרך לבדוק האם תאונה מהווה תאונת דרכים ע"פ החוק הובהרה בפסק דין בעניין עוזר (רע"א 8061/95 עוזר יצחק נ. אררט חברה לביטוח בע"מ): בשלב הראשון יש לבדוק את ההגדרה הבסיסית בחוק. אם אחד מרכיבי ההגדרה הבסיסית אינו מתקיים, יש לעבור לשלב השני ולבדוק האם המקרה הנידון נופל תחת אחת החזקות החלוטות המרבות הקבועות בחוק. אם גם התשובה לשאלה זו שלילית ברי כי אין המדובר בתאונת דרכים. אם המסקנה היא כי אכן חלה אחת החזקות החלוטות המרבות, על ביה"מ להבחין ולבחון את השלב השלישי- האם לא חלה באותו מקרה חזקה חלוטה ממעטת.

 

במקרה דנן, אין המדובר בקיום אחת החזקות המרבות או הממעטות ויש לבחון את ההגדרה

 

הבסיסית המופיעה בסעיף 1 לחוק המגדיר תאונת דרכים בלשון הזו:

 

"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"        

 

ההגדרה זו כוללת שבעה מרכיבים: (1) מאורע; (2) נגרם; (3) לאדם נזק גוף; (4) עקב; (5) שימוש; (6) רכב מנועי; (7) למטרות תחבורה. במקרה דנן, אין ספק כי מדובר ב "במאורע", הטרקטור הינו "רכב מנועי" דו ייעודי, וכי לתובע נגרם "נזק גוף". אך, יש לבחון האם נזק הגוף נגרם "עקב שימוש ברכב מנועי למטרת תחבורה".

 

...

 

המדובר בשימוש העונה על ההגדרה הבסיסית שכן, ניתן לראות בנפילת המוט כהתנתקות או נפילה של חלק מרכב עומד, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו. בספרו תאונת הדרכים-סדרי דין וחישוב הפיצויים" בעמ' 201 כותב השופט ריבלין:" החוק מדבר בה בעת על הינתקות חלק מהרכב (תוך כדי נסיעתו) או הינתקות מרכב (כשהרכב עומד) ולכאורה לא ברור אם יש צורך בהינתקות של חלק אינטגראלי שניתק מן הרכב או שמא די בהינתקות חלק שלא היווה חלק אינטגראלי של הרכב" . יחד עם זאת ביחס למקרה של נגרר, או עגלה נגררת, כבר הביעו ביה"מ דעתם כי הנגרר מהווה חלק של הרכב העונה על הגדרה זו. ראה ע"א (ת"א-יפו) 1689/96 אורית דוד נ' רשות העתיקות ואח'(אשר אוזכר בת"א 16516-12-09 שאוזכר לעיל), שם נדון מקרה שבמהלכו עסקה התובעת בניתוק הנגרר מרכב טנדר שהיה מחובר אליו. בזמן ניתוק הנגרר כאמור, התדרדר הנגרר ופגע בתובעת. ביה"מ קבע כי  האירוע מהווה שימוש ברכב מנועי מבחינת רכב הטנדר:

 

"אמנם הנגרר מהווה "רכב מנועי" על פי הגדרת רכב מנועי בחוק. עם זאת מאחר שהנגרר אין לו אפשרות הנעה עצמית והוא תלוי בהנעתו של הגורר, הרי שניתן לדעתי לראותו על-פי הנסיבות לא רק רכב בפני עצמו אלא גם חלק מהרכב המוביל וגורר אותו. חלק משמעו רכיב, אלמנט מתוך מכלול. על-מנת להשתמש בנגרר לצורך נסיעה יש לחברו אל הגורר ואז הופכים שניהם ביחד למכלול של רכב אחד, המורכב משני חלקים. ממש כשם שאוטובוס המורכב משני חלקים הוא רכב אחד המחולק לשניים באמצעות מפרק. העובדה שהאחד מחובר חיבור של קבע והשני חיבור ארעי אין לה נפקא מינה לעניין זה. אין חולק כי ניתוק חלק מרכב נכנס בגדר הגדרת השימוש ודי בכך לענייננו".(הדגשה שלי ר.א).

 

במקרה דנן, אין גם לקבל את טענת הנתבעת בסיכומיה כאילו מדובר באירוע שארע תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו. בע"א 3024/94 יונאי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, כבר נקבע כי הסייג לעניין ביצוע טיפולים ותיקונים "במסגרת עבודה", חל על אלה שמקצועם הוא בתיקונים או בטיפולים בכלי רכב. ולכן אין המדובר בסייג המתייחס לתובע שהינו מורה וחקלאי ולא מכונאי וכיוב'.

 

מאחר שכאמור המדובר בשימוש העונה על ההגדרה הבסיסית, נותר לבחון האם מתקיים התנאי של "למטרות תחבורה"-ראשית אציין כי התובע הבהיר כי רצה לפרק את המרסס מהטרקטור על מנת להחזיר לדודו את הטרקטור שכן גם הדוד צריך לרסס. מכאן שהפירוק היה לצורך המשך הנסיעה בטרקטור והחזרתו לדוד. ברי כי המדובר לפיכך בשימוש למטרות תחבורה-הנסיעה בטרקטור, ללא המרסס.

 

שנית אבהיר כי הפסיקה הרחיבה את שימוש הגרירה כך שכמעט תמיד ייחשב למטרות תחבורה שכן גרירת הרכב טומנת בחובה מעצם מהותה סיכון תחבורתי. בעניין זה ראה רע"א 7509/98 אורן כהן נ. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ,שם דובר בנפגע בעת שניסה לגרור ג'יפ באמצעות כננת שהייתה מחוברת לג'יפ, כחלק ממשחק עם אחרים. ביה"מ העליון קבע  כי מאחר שמטרתו של הנפגע הייתה לגרור את הרכב, יש לראות בשימוש שנעשה ברכב כשימוש למטרות תחבורה ואין לקבל את הטענה כי השימוש היה למטרת משחק: "בענייננו, נקבע כמימצא עובדתי על ידי בית משפט השלום, כי "התובע נפגע תוך כדי ניסיון לגרור את הרכב בכבל" ... מימצא זה לא נסתר על ידי בית המשפט המחוזי. עולה אפוא, כי מטרת השימוש בכננת הייתה ל"מטרות תחבורה". אכן, זיהוי מטרתו של המשתמש אינה קלה, והיא כרוכה לעתים בקשיי הוכחה ובשאלות של מהימנות (ראו רע"א 8548/96). אולם, בנסיבות המקרה, אין חולק כי ה"שימוש" ברכב המנועי היה בסופו של יום, למטרות תחבורה. העובדה, שלפיה סיבת השימוש ברכב למטרות תחבורה, בנסיבות המקרה, הייתה משחק ילדים, אינה מעלה ואינה מורידה".

 

אמנם במקרה דנן, מדובר בפירוק המרסס בסיום גרירתו ע"י הטרקטור, אולם כאמור מדובר בחלק מאותו שימוש תעבורתי של הגרירה וראה  בת"א 16516-12-09 אשר אוזכר לעיל: "במקרה זה ניתוק הנגרר מן הגורר נמצא בסוף שרשרת השימושים שנעשו ברכב ושכולם היו למטרות תחבורה. נסיעת האב  ברכב כשהנגרר רתום לטרקטור, והעמדת הטרקטור בחצר הבית הן פעולות שכרוך בהן סיכון תעבורתי מובהק. בנסיבות אלו לא ניתן לנתק את הפעולות שביצע האב לצורך ניתוק הנגרר מהשימוש הקודם שנעשה ברכב. על כן, בחינת מכלול השימושים שנעשו ברכב לפני ניסיון האב לנתק את העגלה מלמדת, כי ברכב ובעגלה נעשה שימוש שהינו במהותו למטרות תחבורה".(הדגשה שלי ר.א).

 

לאור כל האמור, המדובר בפגיעה שארעה בנסיבות המהוות תאונת דרכים כמשמעותה ע"פ חוק הפלת"ד התשל"ה והנתבעת אחראית לפצות את התובע על נזקיו."

עבור לתוכן העמוד