אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל

















פסיקה בעליון: אחריותו של מעביד לבטח את הרכוש המשמש את עובדיו

השופט צ' זילברטל: ובהתחשב במהות היחסים בין המשיב למבקשת – יחסי עובד-מעביד, ייתכן כי ניתן היה לקבוע שאי-עריכת הביטוח המקיף מצד המבקשת מהווה מחדל רשלני, ועל כן יש לה אשם תורם מכריע לנזק שנגרם
 

 

  

רעא 3648/16 ‏מציל חיים בע"מ נ' הישאם סלאמה

 

בית המשפט: העליון

 

פסק הדין ניתן ביום: 15/8/2016

 

על ידי כב' השופט: צ' זילברטל

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את בקשת רשות הערעור של מעסיק על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדרו התקבל ערעורו של העובד פסיקת השלום?

 

רקע: העובד עבד כנהג אמבולנס שכיר אצל המעביד, חברה העוסקת בהפעלת אמבולנסים ובמתן שירותי הצלה ופינוי. כאשר נהג העובד באמבולנס של המעביד, סטה מנתיב נסיעתו והתנגש עם האמבולנס בעץ בצד בדרך, לאחר שהסיט מבטו מן הכביש על-מנת לחפש את ארנקו. בעת התאונה לא היה האמבולנס מבוטח בביטוח מקיף. המעביד תבע מהעובד פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה, בין היתר נזקים לאמבולנס ולציוד שהיה בתוכו, בטענה שהתאונה ארעה בשל רשלנות העובד. העובד מצדו טען, בין היתר, כי בעת שנשכר לעבוד אצל המעביד נאמר לו ש"האמבולנס תקין ומבוטח באופן מלא", וכי אילו ידע מלכתחילה שהאמבולנס אינו מבוטח בביטוח מקיף, לא היה מסכים לנהוג בו כלל. מכל מקום נטען, כי העובד היה רשאי להניח שהאמבולנס מבוטח בביטוח מקיף, אף אם הדבר לא הובא לידיעתו באופן מפורש.

 

בית המשפט העליון דחה את הערעור של המעביד

 

מתוך פסק הדין:

 

"לאחר העיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. המקרה דנא אינו נמנה על אותם המקרים הייחודיים בהם דרושה התערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי", כאשר התערבות מעין זו שמורה למקרים בהם מתעוררת סוגיה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים הישירים למחלוקת, או כאשר עולה חשש לעיוות דין חמור (הלכת חניון חיפה). מרבית טענות המבקשת הן טענות "ערעוריות" מובהקות התחומות לנסיבות הקונקרטיות והספציפיות של התיק הנוכחי ולמערכת היחסים בין המשיב למבקשת, כך למשל טענותיה לעניין "סיווג" רשלנותו של המשיב ולעניין סטייתו מהרשאת המבקשת, ועל כן ברי כי אין בהן כדי להצדיק מתן רשות ערעור במסגרת הבקשה שבפנַי.

 

יודגש, כי בית המשפט המחוזי מצא שבנסיבות העניין יש לקבוע שבין הצדדים התקיימו הסכמות מכללא לפיהן המבקשת לא תתבע את המשיב בגין נזקי רכוש שייגרמו לאמבולנס של המבקשת במקרה של תאונת דרכים, וכי המשיב רשאי היה להניח כי המבקשת ביטחה את האמבולנס מפני נזקי רכוש מעין אלה. אף אם יתכן וראוי היה שבית המשפט לא יוסיף ויקבע קביעות כלליות וגורפות החורגות מגדרי המקרה דנא, ואיני קובע לעניין זה דבר, אין בכך כדי להצדיק התערבות של בית משפט זה בפסק דינו ב"גלגול שלישי". למעלה מן הדרוש ייאמר, מבלי לטעת מסמרות, כי דומה שקביעתו זו של בית המשפט המחוזי, המתייחסת לפן החוזי שביחסי המשיב והמבקשת, עשויה למצוא תימוכין גם בפן הנזיקי של הפרשה ומתיישבת עם דוקטרינות בדיני הנזיקין המבטאות מדיניות ראויה בדבר פיזור נכון של הנזק והחובה לנקוט בצעדים מתבקשים וסבירים לשם כך. בע"א 4493/05 ירושלמי נ' פולריס יבוא כלים בע"מ, פ"ד סב(2) 1 (2007), עלתה טענה של רשלנות בגין אי-עריכת ביטוח תאונות אישיות במיזם ספורטיבי משותף, כשהתובע היה נהג אופנוע שהשתתף במרוץ אתגרי ונפצע במהלכו, והנתבעת היתה חברה שהעניקה תמיכה כלכלית להשתתפותו במרוץ. בפסק הדין עמד בית משפט זה על הקשיים הכרוכים בגישה לפיה אי-עריכת ביטוח מהווה התנהגות רשלנית המקימה חבות על-פי דיני הנזיקין במקרים בהם אין הוראה סטטוטורית המחייבת את עריכת הביטוח האמור. בצד זאת נקבע, כי אין לשלול אפשרות מעין זו באופן גורף, כאשר יש לבחון כל מקרה לגופו. בהקשר זה צוין, כי ייתכן שבנסיבות בהן מתקיימים בין הצדדים יחסי קרבה והסתמכות, "ניתן יהיה לראות באי-ביטוחו של הניזוק כמחדל רשלני". בהיקש מקביעות אלו לענייננו, ובהתחשב במהות היחסים בין המשיב למבקשת – יחסי עובד-מעביד, ייתכן כי ניתן היה לקבוע שאי-עריכת הביטוח המקיף מצד המבקשת מהווה מחדל רשלני, ועל כן יש לה אשם תורם מכריע לנזק שנגרם (השוו גם לדעותיהם החלוקות של השופטים ע' ברון ונ' סולברג בע"א 8146/13 ד"ר ג'ושה נ' בית החולים אלדג'אני (בפירוק) [פורסם בנבו] (21.7.2016), בו נקבע, בדעת רוב, שבנסיבות מסוימות חייב בית חולים לוודא קיומו של כיסוי ביטוחי לרופא הפועל בתחומיו).   

 

 מכל מקום, וכפי שהערתי בעניין אחר:

 

" ... נוכח משאביה המצומצמים של מערכת בתי המשפט ומשימותיה הרבות, ובהן עניינים של פיקוח נפש ממש, יש רגליים להשקפה שלפיה אין מקום להקצות משאבים נוספים לפרשה זו בדרך של מתן רשות ערעור לבית משפט זה, אף אם היתה כרוכה בה סוגיה עקרונית ... גם בהינתן סכום התביעה בו מדובר (לחובה המוטלת בדין האנגלי על בית המשפט לדון בעניין אזרחי באופן שיעמוד ביחס הולם גם להיקפו הכספי, ראו תקנה 1.1 של ה- Civil Procedure Rules 1998האנגליות, תקנה המונה את מטרות העל שבהתחשב בהן יש ליישם ולפרש את תקנות סדר הדין האזרחי)" (רע"א 8126/13 עו"ד כשדי נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט, [פורסם בנבו] פסקה 6 (26.1.2014)).

 

הדברים יפים גם לענייננו, כאשר המבקשת בחרה להגיש את הבקשה דנא לאחר שעניינה נדון בשתי ערכאות שיפוטיות, וזאת בהתעלם מן הסכום הנמוך יחסית שנפסק לטובתה בתחילה, עליו לא השיגה. סבורני כי בנסיבות כגון-דא, מיצוי הדין עד תום, בדרך של פנייה לבית משפט זה בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אינו ראוי ואינו מידתי.

 

נוכח האמור הבקשה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע שבצדה. משלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות."