אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל

















פסיקה: הנתבעת התרשלה אבל גם התובעת התרשלה בכך שלא עשתה ביטוח

הרשם הבכיר, ב' ריאד קודסי: התובעת אף היא התרשלה בכך שלא עשתה ביטוח לעסק שלה והסתמכה, כטענתה על הנתבעת. לעניין זה יובהר כי חברות מסוג הנתבעת אשר מספקת שירותי מוקד אינה בבחינה "חברת ביטוח" אלא מספקת שירותי מוקד וזהו שירות משלים פוליסת הביטוח ועניין זה הודגש לא פעם בפסיקה
 

 

 

 

 

תאמ (נצ') 32370-04-14 מוסך נ. עלית לפחחות וצבע בע"מ נ' מוקד 007 - שירותי בקרה ממוחשבים בע"מ

 

בית המשפט: השלום בנצרת

 

פסק הדין ניתן ביום: 1/9/2016

 

ע"י כב' הרשם הבכיר: ב' ריאד קודסי

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתה של חברה בעלת מוסך לפחחות ולתיקוני צבע כלפי חברת שמירה בגין נזקים אשר נגרמו  לתובעת לכאורה, כתוצאה מהתרשלות הנתבעת ,עת סיפקה  לתובעת שירות לקוי של בקרה ושמירה?

 

בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי וקבע, כי חברת השמירה התרשלה אבל גם התובעת התרשלה בכך שלא רכשה ביטוח. סכום התביעה עמד על 42,936 ₪  בתוספת שכ"ט שמאי בסך של 2,071 ₪ ובית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 6,000 ₪.

 

מתוך פסק הדין:

 

"לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, על כלל נספחיהם, וכן לאחר שהתרשמתי מהעדויות ועיינתי בתמונות שהוגשו לפניי, הגעתי לכלל מסקנה שדין התביעה להתקבל אם כי לא במלוא סכומה, זאת לאחר ששוכנעתי כי התובעת הוכיחה את טענותיה בהתאם למאזן ההסתברויות כפי שנהוג במשפט האזרחי.

 

השמאי טען כי הוא התבסס על חקר שוק שעשה בכל הקשור להערכה השמאית ואישר כי היה מבקר במוסך וראה את הציוד בטרם אירוע הפריצה והגניבה וכי מדובר בכלים פשוטים הנחוצים לפעילות מוסך לפחחות, לעניין זה יצוין שחוות הדעת איננה מדויקת דיא ולא ברור מתי נרכשו החפצים והאם מדובר בחפצים ישנים או שמא חדשים.

 

מר עלי ציין כי הוא זה שהיה מפעיל את האזעקה ואישר כי היה טלפון קווי במוסך ובאשר לרישום נטען כי המדובר ברישום שהינו בשליטת הנתבעת וכי מעולם לא עשה ביטוח מאחר וסמך על הנתבעת.

 

כן אישר מר עלי כי האזעקה לא פעלה ואילו הנתבעת טענה שהאזעקה לא הופעלה.

 

לעניין זה יצוין כי אין מקום לסמוך על הנתבעת בלבד מבלי לעשות ביטוח ועניין זה יובהר בהמשך פסק הדין.

 

הנתבעת הודתה שהייתה תקלה שהינה קיימת הרבה זמן והתובעת טענה בתגובה שהבעיה הינה שהנתבעת יודעת אודות התקלה ולא מודיעה לתובעת אודותיה.  טענה זו מקומה להתקבל משום שממהות עבודתה של הנתבעת מוטלת עליה החובה ליידע אודות תקלות כגון דא במיוחד כאשר קיימת גישה למערכת דרכה ובקלות היא יכולה לדעת אודות התקלה על כן היידוע בדבר התקלה היה יכול להפחית את הנזק שנגרם.

 

באשר להבדל בין רשימת הציוד שנגנב אשר נמסרה בהודעה למשטרה לבין זו שנמסרה לשמאי נטען שלאחר ההודעה למשטרה גילה כי ישנם עוד חפצים שנעלמו. טענה זו לא הוכחה ועל כן הנזק הנטען לא הוכח במלואו.

 

כשנשאל מנהל התובעת על הדוח המודפס שיוצא מהמערכת שלו הוא ענה כי מדובר בפונקציה שיוצאת למוקדנית להסתכל במדפסת כי במדפסת לידה ישנה שורה מהי התקלה דהיינו המנהל מנסה לטעון כי בעת הדפסת הדו"ח במדפסת שלו יוצא דו"ח נוסף שכולל שורה או טבלה שיש בה פירוט נוסף על אותה תקלה ועל כן נשאלת השאלה למה לא צירפה הנתבעת את אותו דו"ח נטען ועל-כן , יש לזקוף זאת  זה לחובתה. מצאתי מקום לקבל טענה זו כי האפשרות לצרף הדוח הנטען הינה בהישג ידה של הנתבעת ומשלא עשתה כן יש לזקוף זאת לחובתה.

 

התובעת אף היא התרשלה בכך שלא עשתה ביטוח לעסק שלה והסתמכה, כטענתה על הנתבעת. לעניין זה יובהר כי חברות מסוג הנתבעת אשר מספקת שירותי מוקד אינה בבחינה "חברת ביטוח" אלא מספקת שירותי מוקד וזהו שירות משלים פוליסת הביטוח ועניין זה הודגש לא פעם בפסיקה:

 

ראה תא (חי') 10981/04 חיים בלום נ' אמינות מוקד ארצי (1978) בע"מ:

 

"אין מחלוקת כי חברות המספקות שירותי מוקד אינן שומר שכר, שכן תפקידן מתחיל רק לאחר תחילת אירוע הפריצה וכן כי אין הן מספקות שירותי ביטוח ושירותיהם הניתנים בתמורה לתשלום סכומים זעומים אינם מהווים תחליף לביטוח.

 

בתי המשפט בערכאות השונות נתנו תוקף לתניה המגבילה את גובה הפיצוי המקסימלי שיש על חברת שירותי המוקד לשלם במקרה והפרה התחייבויותיה על פי הסכם ההתקשרות. ראה  בת.א. 1924/95 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' אמינות מוקד ארצי (1978) בע"מ, עמ' 9 לפסק הדין:

 

"אין חולק כי המשיבה אינה חברת ביטוח והשירותים שניתנים על ידה אינם שירות של פיצוי מנוי כנגד פגיעה או נזק לרכושו. דמי המנוי משתלמים למשיבה תמורת אספקת מערכות אזעקה ושירותי מוקד, על כן יש לשים גבולות לחבותה של המשיבה וכאשר מוכח כי פעלה היא על פי התחייבויותיה, אין לאפשר עילת תביעה כנגדה, לא על ידי המנוי ולא על ידי מבטחו, כחליפו. אשר לשיעור החבות, במידה והמשיבה התרשלה בקיום ההסכם, על הסיכון שהמשיבה נוטלת על עצמה לעמוד ביחס סביר לדמי השירות אותם היא מקבלת, אחרת לא תוכל לספק את שירותיה לציבור במחיר שווה לכל נפש. בפסקי הדין שלעיל אומץ שיעור הפיצוי המשתווה ל"דמי השירות החודשיים כפול 60" ונראה לנו כי זוהי תקרת פיצוי סבירה. נושא זה כבר נידון והוכרע על ידינו ברוח זו בע"א 1866/94 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חברת השמירה בע"מ, מיום 24.6.97.

 

אשר על כן, יש ליתן תוקף לסעיף זה ביחס לאחריותה של המשיבה, בכפוף לתיקון שיעור הפיצוי כאמור, ולא כפי שצויין (מחצית דמי המנוי ששולמו על ידי המנוי בשנת ההתקשרות)".

 

לאור האמור היה על התובעת לבצע ביטוח ולא לסמוך כתפיה על הנתבעת אשר כאמור איננה מהווה ביטוח או פיצוי.

 

אף הנתבעת היה מחובתה ליידע את התובעת אודות התקלה הנטענת שמופיעה אצלה במערכת וזאת בכדי להפחית את הנזק אשר עלול להיגרם כתוצאותיה מהתקלה האמורה. 

 

...

 

23.  על כן מצאתי לפסוק על דרך האומדנה סך כולל של 6,000 ש"ח בגבול התקרה המותרת לחייב בה את הנתבעת וזאת לאור התרשלותה באי מתן הודעה אודות התקלה.

 

שאר הנזק לא הוכח ואף אם הוכח הנתבעת לא הייתה נושאת בו כיוון שהתובע הסתמך בחוות דעתו על תמונות בלבד, ולא הוצגו אסמכתאות עליהם התסמיך השמאי.

 

בנוסף קיים הבדל בין הפריטים שנמסרו למשטרה לאלה שהוגשו לשמאי.

 

מצד שני היה מחובתה של הנתבעת ליידע את התובעת אודות התקלה.

 

שני הצדדים לא זימנו או צירפו עדים רלוונטיים כך התובעת לא צירפה מר אחמד שטענה שנכח איתה בעת גילוי הפריצה וגם הנתבעת לא צירפה את הדוח שמפרט את התקלה,

 

בנסיבות אלו יש להפעיל כלפי שני הצדדים  את החזקה בעניין אי הבאת עדים רלבנטיים, קרי לו היה מוזמן עד הראיה הייתה עדותו פועלת לרעתה. (ע"א 620/74 יוסף מור נ' פלונית, פ"ד ל(1) 218; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, עמ' 657).

 

התובעת מצידה התרשלה בכך שלא עשתה ביטוח ואיננה יכולה להטיל את כל הנזק שנגרם על כתפי הנתבעת וגם הנתבעת התרשלה בכך שלא הודיעה לתובעת אודות התקלה.

 

אי-לכך,  הסכום נפסק על דרך האומדנה.

 

סוף דבר

 

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 6000 ₪ ."