אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל

















פסיקה: נדחתה תביעתו של סוכן נגד חברת ביטוח והוא חויב להחזיר לחברת הביטוח עמלות

השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט: התובע לקח על עצמו בדעה צלולה וברורה לקבל סכום מסוים, אם כי נמוך יותר מזה שדרש, וכן להוריד משכמו את הדאגה לתביעת נזיקין של חברת הביטוח נגדו בגין עסקת בזק ומגל
 

 

 

 

תא (ת"א) 17437-11-10 ארז יעקב אלמוג אולצ'יק נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ותביעה שכנגד

 

בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו

  

פסק הדין ניתן ביום: 13/9/2016

 

ע"י כב': השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט

 

מייצגים: התובע: עו"ד ארי סירקין, הנתבעים והתובעים שכנגד עו"ד נירה להב, עו"ד גלית קורס - אביטל

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של סוכן ביטוח למתן צו לחשבונות ולקבל את תביעתו הכספית על סך 1,340,828 ₪ שעניינה עמלות המגיעות לו מחברת הביטוח, לטענתו?

 

רקע: התביעה הוגשה נגד חברת הביטוח, סוכנות הביטוח ו"הרוח החיה", לטענת התובע, בשתיהן. חברת הביטוח וסוכנות הביטוח הגישו תביעה שכנגד על סך 2,399,844 ₪ בגין נזקים שסוכן הביטוח גרם להן, לטענתן.

 

בית המשפט דחה את התביעה של הסוכן ואת התביעה שכנגד למעט טיעון אחד שהתקבל על ידי בית המשפט לפיו חויב סוכן הביטוח להשיב לחברת הביטוח עמלות שקיבל בטעות.

 

מתוך פסק הדין:

 

"הנתבעות אינן מתכחשות לחובת התשלום על רקע שאלת יוצר הקשר לעסקה, והן היו מוכנות לשלם לתובע את מחצית העמלה המוסכמת, אלמלא טענתן כי הכספים אינם מגיעים לתובע מסיבות אחרות, בשל חריגה שלו מההרשאה, שגרמה לחברת הביטוח נזקים וכן בשל כך שהתובע חתם ויתור על תביעות כנגד הסוכנות והחברה, ותמורת זאת הוסר מעליו האיום של תביעת נזק בגין עסקת בזק והוא אף קיבל 60,000 ₪ בגין העמלות (כך שרק חלק קטן מהנזקים שגרם קוזז מתמורת העמלות שהגיעה לו).

 

...

 

אין למעשה חולק כי בעקבות העסקאות של בזק ומגל הגיעו יחסי הצדדים לידי משבר והקשרים העסקיים ביניהם הופסקו.

 

כעולה ממכתבו של התובע אל הסוכנות ביום 12.2.06, אין ממש בטענת התובע בכתב התביעה כי הוא חש שמתנכרים ומתנכלים לו וכי חשד שהסיבה לכך היא שרוצים לנשלו מהשכר המגיע לו. במכתבו האמור של התובע הוא כותב מפורשות "בישיבה הודעתם לי על רצונכם לסיים את עבודתי...". האמור במכתב זה עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבעים שהם אלו שרצו לסיים את עבודת התובע.

 

...

 

אין ספק שהתקליטור שסופק לבזק כלל תעריפים המבוססים על חוזר 2005. התובע כתב לרחמני בהודעת דואר אלקטרוני בעניין זה מיום 5.1.06:

 

"נציגי בזק כולל מר כגן אינם מכחישים את קבלת התקליטור – אך טוענים שלא התייחסו אליו משום שבכל שלבי הדיונים באומרם חשכ"ל התכוונו ל- 2006 ולא ל- 2005".

 

מדברים אלה עולה כי מדובר לכאורה באי הבנה, קצר בתקשורת עם בזק.

 

...

 

מחומר הראיות שלפני עולה תמיכה בגרסת הנתבעים לפיה ידע התובע היטב כי התעריפים שהוצעו ללקוחות (בדיסק) היו מבוססים על חוזר 2005, היקר יותר, בהתאם להנחיות התובעות, אך ללקוחות הוא נתן להבין שהתעריף מבוסס על חוזר 2006, הזול יותר. מי שטיפל בעסקאות אלה, גם לשיטתו של התובע, הוא התובע עצמו, ולא היה מקום להודעת הדואר האלקטרוני המיתממת שהוא שלח לרחמני ביום 5.1.06 כאילו מדובר במי שלא עניינו היה בעסקה והוא אך בא לפתור "קצר בתקשורת" שנוצר ואשר איננו נוגע אליו, וכי יבדוק מה המשמעות הכספית של ההפרש בין שני חוזרי החשכ"ל על מנת לראות אם הפער שנוצר ניתן לגישור. גם אם לשיטתו של התובע הוא אמר, לאורך כל הדרך, לכל מי שטיפל בעסקה כי יש לעשותה לפי חוזר 2006, ידע התובע היטב שיש לך משעות, והיה אמור גם לדעת מה שיעורה של משמעות זו.

 

בין אם היה הדבר באחריות התובע והוא זה שמסר נתונים סותרים ללקוחות מצד אחד ולנתבעות מהצד האחר, כטענת הנתבעות (וכפי שעולה, כאמור לעיל, מחומר הראיות שלפני) או שהדבר היה תוצאה של אי הבנה בעסקאות שבהן התובע עצמו טוען כי הוא היה הגורם היעיל בקשירתן, כטענת התובע, וודאי שברור היה לתובע מהו פשר המשבר ש"נחת" עליו ...

 

...

 

מכאן שהתובע לקח על עצמו בדעה צלולה וברורה לקבל סכום מסוים, אם כי נמוך יותר מזה שדרש, וכן להוריד משכמו את הדאגה לתביעת נזיקין של חברת הביטוח נגדו בגין עסקת בזק ומגל.

 

 

...

 

התובע עצמו טוען כי את כדאיות הפוליסות ניתן בתחילה רק להעריך ומאוחר יותר, לאחר שמתקבלות התביעות, ניתן לבחון את כדאיות העסקה בפועל. מכאן, שבעת שהתנהל המו"מ בין הצדדים ונחתם הסכם הסיום, יכול כל אחד מהצדדים להעריך אם העסקה תהיה כדאית אם לאו, ולא היה בידי אף אחד מהצדדים מידע סופי בעניין זה. מדובר היה באותו שלב בהערכה בלבד, וכל אחד מהצדדים יכול היה להעריך את כדאיות העסקה כרצונו. באותו שלב גם לא היו פערי מידע בין הצדדים שכן אותו זמן עבד התובע בסוכנות ועם החברה, הנתונים היו גלויים בפניו, העסקה אך זה נחתמה וכל המידע היה בידי התובע ממש כשם שהיה בידי הנתבעות.

 

בנוסף, מדובר בהקשר זה בכדאיות עסקה בלבד, ואין בכך כדי להביא לבטלות העסקה או עילה לביטולה.

 

...

 

מכל מקום, כאמור, אין היגיון, לאור ההסכם שבין הצדדים, כי טענה מצד החברה או הסוכנות כי עסקת בזק אינה רווחית, תגרום לתובע לוותר על סכומים המגיעים לו ממנה.

 

...

 

בין אם הסכם הועבר, כטענת התובע, מתוך תקווה שירצה את התובע והוא לא יגיש תביעה, ובין אם הועבר בשל טעות משרדית, אין בכך כדי לשנות את הסכמות הצדדים כאמור בהסכם הסיום ובכתב הוויתור, ו"להקים לחיים" את זכויות התובע לעמלות מעסקאות מגל ובזק, ככל שהיו, טרם החתימה על הסכם הסיום.

 

לאור כל  האמור לעיל, דין התביעה העיקרית, להידחות, הן ברכיב של קבלת חשבונות והן ברכיב הכספי.

 

...

 

בתביעה שכנגד טוענות הסוכנות והחברה כי ההפרש בין דמי הביטוח המגיעים לפי התעריף של החברה עבור הכיסוי הביטוחי שהחברה נאלצה להעמיד לקיבוץ, לבין אלה שהנתבע הציע לקיבוץ לפי כיסוי שאינו כולל נהגים צעירים וחדשים הסתכם, נכון ליום 1.1.06, בסך של 79,011 ₪ (סך של 104,484 ₪ נכון ליום הגשת התביעה שכנגד).

 

כן לטענתן, ההפרש בין דמי הביטוח עבור הכיסוי שחברת הביטוח נאלצה להעמיד על בסיס חוזר 2005 לבין התעריף המבוסס על חוזר 2006 הסתכם, נכון ליום 1.1.06, בסך של למעלה מ- 1,100,000 ₪ (סך של 1,454,641 ₪ נכון ליום הגשת התביעה שכנגד).

 

ביטול הפוליסות שהופקו לפי חוזר 2005 והפקת פוליסות חדשות לפי חוזר 2006 בלחץ זמנים של מספר ימים, כאשר הסוכנות גייסה את כל עובדיה ברחבי המדינה לביצוע המטלה הדחופה והחברה העמידה למטלה עשרה עובדים ומנהלים, עלתה 47,727 ₪ (סך של 63,114 ₪ נכון ליום הגשת התביעה שכנגד).

 

בנוסף לטענתן על התובע להשיב את הסך של 236,937 ₪ ששולם לו בטעות, והוא נדרש להשיבו במכתב מיום 16.4.08 (סך של 277,604 ₪ נכון ליום הגשת התביעה שכנגד).

 

כמו כן טוענות החברה והסוכנות לנזק מוניטין בסך של 500,000 ₪.

 

...

 

אשר לכל רכיבי התביעה שכנגד למעט הסכום ששולם לפי הטענה בטעות, דין התביעה בגינם להידחות, הן לאור הסכם הסיום והן מסיבות נוספות. ההסכם במהותו, הוא כאמור הסכם משולש של ויתור התביעות והטענות של התובע, הסוכנות והחברה אהדדי. הגם שהחברה אינה חתומה על ההסכם, ניתנה הסכמתה באמצעות הסוכנות, הסכמה שהתובע יכול היה להסתמך עליה לאור הסמכות הנחזית של רחמני. אילו היה מעלה על דעתו כי החברה תוכל להגיש נגדו תביעות, מן הסתם לא היה מסכים לוותר על העמלה שהוא סבר שהגיעה לו. גם הסוכנות אינה רשאית לבטל כעת את הסכם הסיום משום שבסופו של דבר הגיש התובע תביעה שנדחתה על יסוד טענתה של הסוכנות (ושל החברה) שהתובע ויתר על זכותו להגיש נגדן תביעות וויתר על זכותו לעמלות המגיעות לו, לטענתו, בין אם בשל עסקאות בזק ומגל ובין בכלל.

 

אעיר גם כי באשר לנזקים הנטענים לא הוגשה חוות דעת, ועלו סתירות מהותיות בעדויות מטעם הנתבעות – התובעות שכנגד  לגבי הרווח או ההפסד שנגרמו בעסקאות ושיעוריהם. גם הפגיעה במוניטין לא הוכחה כנדרש בחוות דעת מומחה. הנתבעות המשיכו לבטח את עובדי בזק ומשפחותיהם, תקופה ממושכת ולכאורה לא נגרם להם מכך הפסד אלא רווח שאחרת לא היו ממשיכות בביטוח זה.

 

די בכך לדחות את התביעה שכנגד (למעט ביחס לסכום שנטען כי שולם בטעות).

 

אשר לסכום הנוסף, אשר שולם על ידי החברה, לטענתה, בטעות. בעקבות קבלת הסכום, שלח התובע לחברה מכתב ביום 25.3.08 בו הוא מודה לה שהעבירה אליו את הסכום על חשבון החוב שלה כלפיו, אולם כי אין בסכום זה כדי לסלק את תביעתו למלוא החוב וכי סכום זה יופחת מסכום כתב התביעה ככל שיוגש. החברה השיבה לתובע ביום 16.4.08 כי הסכום הועבר בשל טעות משרדית, כמוסבר לעיל וכי עליו להשיב את הסכום.

 

 

התובע לא טוען לכל זכות אחרת שיש לו לקבל את הסכום, אלא על חשבון העמלות המגיעות לו שבגינן הגיש את התביעה העיקרית, אשר, כאמור לעיל, נדחתה.

 

משכך על התובע להשיב את הסכום לחברה.

 

לאור האמור לעיל על הנתבע שכנגד לשלם לתובעת שכנגד 1 סך של 277,604 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה שכנגד ועד למועד התשלום ע"י הנתבע שכנגד."