אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל

















פסיקה: ביטוח סחר רכב אינו מכסה שימוש פרטי

השופט אמיר לוקשינסקי-גל: השתכנעתי כי הנתבעת הוכיחה כי השימוש ברכב לא היה למטרת סחר ואף לא לכל מטרה אחרת הקשורה בעסקו או במקצועו של המבוטח, אלא שימוש פרטי החורג מהכיסוי הביטוחי.
 

 

 

תאמ (פ"ת) 24752-09-15  לוי אוטו טרייד בע"מ נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט: השלום בפתח תקווה

פסק הדין ניתן ביום: 10/11/2016

על ידי כב' השופט: אמיר לוקשינסקי-גל

עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את חברת הביטוח לשלם תגמולי ביטוח לפי פוליסת "סחר רכב" בגין נזקים שגרם המבוטח לצד שלישי ולשיפוי הפיצויים ששילם המבוטח לניזוק?

רקע: חברת הביטוח טענה, כי השימוש שנעשה ברכב הינו למטרה פרטית, החורגת מהיקף הכיסוי הביטוחי.

בית המשפט דחה את התביעה

מתוך פסק הדין:

"לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדים, ועיינתי במסמכים שהוגשו במהלך הדיון, השתכנעתי כי הנתבעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להראות כי השימוש ברכב היה שימוש פרטי.

...

הראיה המרכזית לטעמי בתיק זה היא פלט השיחות של מכשירי הטלפון הנייד של מנהל התובעת, אשר צורף במסגרת נ/2.

...

יש להוסיף כי בפי מנהל התובעת לא היה הסבר סביר לפער בין הגרסה הראשונה שמסר לחוקר שלפיה הנסיעה לא היתה למטרת הצגת הרכב למכירה, לבין הגרסה בחקירה הנוספת (לאחר המכתב שבו הנתבעת הודיעה על היעדר כיסוי ביטוחי) שלפיה כן נסע עם הרכב לפגישת מכירה. מנהל התובעת השיב בחקירתו בסוגיה זו, כי "אני לא מכחיש את זה, סידורי עסק, זה להראות אוטו" (עמ' 3, ש' 23) וכי אם החוקר היה שואל אותו האם נסע להראות את הרכב, הוא היה משיב ש"זה היה גם על מנת להראות את הרכב" (עמ' 4, ש' 15-16). ואולם, בהתאם לתרשומת שערך החוקר, ואשר מנהל התובעת חתם עליה (עמ' 3 לפרו' ש' 19-20) מנהל התובעת שלל במפורש את האפשרות שנסע עם הרכב לשם הצגתו (עמ' 2 לתרשומת שצורפה לנ/1, ש' 18-19). יצוין כי החוקר אישר בחקירתו כי הפגישה הוקלטה, וציין כי לא הביא את ההקלטה מפני שלא התבקש לכך (עמ' 9, ש' 21-26). אכן, מן הראוי היה לצרף את תמליל ההקלטה, ולא להסתפק בתרשומת, ומשקל התרשומת נמוך יותר. ואולם בנסיבות העניין, בשים לב גם לחתימת מנהל התובעת על המסמך, עדיין משקל התרשומת משמעותי. כמו כן, בחקירתו הנגדית הבהיר החוקר כי דובר בשאלת הבהרה על מנת להבין למה התכוון מנהל התובעת ב"סידורים של העסק", והאם הסידורים הללו כוללים הצגת הרכב למכירה (עמ' 11, ש' 14-30). עדות החוקר, בכללה, היתה מתונה סדורה ועקבית והיתה מהימנה עליי.

בנוסף, התובעת לא הביאה לעדות עד ניטראלי משמעותי שיכול היה לתמוך בגרסתה, והוא הלקוח שהפגישה עמו בוטלה ביום התאונה. מדובר באדם שמר ימין ידע לנקוב בשמו, וציין היכן משרדו, ולא ניתן כל הסבר סביר לאי הבאתו לעדות. חסר זה נזקף במישור הראייתי לחובת התובעת, ומכרסם אף הוא במהימנות גרסתה.

ממכלול השיקולים המפורטים בסעיף זה השתכנעתי, כי גרסת הנתבעת מסתברת יותר מגרסת התובעת.

יצוין כי הפוליסה אינה מכסה רק נסיעות לצורך הצגת הרכב למכירה. גם נסיעות למטרות אחרות ובכללן נסיעות "למטרות עסקו של המבוטח או למקצועו" נכללות בכיסוי הביטוחי (ר' ס' 7(2) לפוליסה המגדיר את השימושים המותרים). ברם בענייננו הועלתה גרסה מפורשת בכתב התביעה שלפיה הנסיעה היתה למטרת סחר, ולא צוינו מטרות נוספות אשר עשויות היו להיכלל בכיסוי הביטוחי. בחקירה הנגדית של מנהל התובעת אמנם נטען כי מטרה משנית של הנסיעה היתה הפקדת שיק (עמ' 3, ש' 14-18) וכן נטען באופן כללי שהנסיעה היתה לצורך סידורי עבודה מעבר למכירת הרכב  (עמ' 3, ש' 17, 24-27; עמ' 4, ש' 12-16; עמ' 5, ש' 2-3). ברם, משהופרכה הגרסה שלפיה הנסיעה נעשתה לצורך הצגת הרכב, גם אין בסיס לטענות בדבר מטרות משניות לצורך העסק שנכללו כביכול באותה נסיעה. כמו כן, מנהל התובעת לא טען שמדובר בשיק של העסק דווקא ובנוסף לא ניתן ולו פירוט מינימאלי מהם אותם "סידורי עבודה" נוספים. במקום אחר אף נטען כי "סידורי עסק" זה "להראות את האוטו" (עמ' 3, ש' 23). כמו כן, מדובר בטענה שהיא בבחינת הרחבת חזית. בנסיבות אלה, השתכנעתי כי הנתבעת הוכיחה כי השימוש ברכב לא היה למטרת סחר ואף לא לכל מטרה אחרת הקשורה בעסקו או במקצועו של המבוטח, אלא שימוש פרטי החורג מהכיסוי הביטוחי.

סוף דבר: דין התביעה להידחות."

 

ראו גם

פסיקה: מגבלות הכיסוי לפי הפוליסה לביטוח סיכוני סחר רכב