אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל

















פסיקה: הכיסוי הביטוחי לאחריות בשל נזק שנגרם ממוצר שנרכש בחנות

השופטת רויטל באום: המבטחת דנן צריכה הייתה להודיע לחנות-המבוטחת על קיומה של הרחבה לאחריות למוצר פגום, הרחבה הקיימת בפוליסה של המבטחת; משלא עשתה כן, הפרה חובתה כלפי המבוטחת – החנות
 

 

 

 

 

ת"א 49590-09-12 דיין נ' פרארי יבוא ושיווק אלקטרוניקה בע"מ ואח'

 

בית המשפט: השלום בחיפה

 

פסק הדין ניתן ביום: 6/12/2016

 

על ידי כב' השופטת: רויטל באום

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את חברת הביטוח שביטחה בעל חנות בפוליסה לביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי לפצות לקוח של החנות בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מרכישת מוצר פגום?

 

רקע: חברת הביטוח טענה להיעדר כיסוי ביטוחי כלפי החנות במסיבות המקרה הנדון.

 

בית המשפט קיבל את התביעה

 

מתוך פסק הדין:

 

"משמעות הדבר היא כי היבואנית מבצעת בדיקות מדגמיות במוצרים, במעבדה לחשמל של מכון התקנים (הואיל ומדובר במוצר חשמלי), ומכאן שהיבואנית לא הוכיחה כי ביצעה בדיקות בטיחות כלשהן במוצר הספציפי המדובר עובר ליציאתו ממפעלה, ועל כן – וגם אם הקולט נפגם לאחר שיצא ממחסניה - לא תוכל לחסות תחת ההגנות של חוק אחריות מוצרים פגומים, ויש להטיל עליה אחריות לאירוע ולנזקיו של התובע.

 

קל וחומר שאין ליבואנית כל הגנה אם המוצר הגיע פגום למחסניה או אם נפגם כשהוא בחזקתה.

 

אחריות החנות

 

אין ספק, כי החנות מכרה לתובע מוצר פגום, שגרם לנזק גוף לתובע.

 

לא יכול להיות ספק, כי חנות אינה אמורה למכור מוצר שחלקו עשוי זכוכית - כאשר הזכוכית שבורה ועלולה לגרום לחתכים, כפי שארע כאן.

 

מכאן, שהחנות התרשלה כלפי התובע במכירת קולט האדים המדובר.

 

קיומו של כיסוי ביטוחי – חבות המבטחת

 

המבטחת טענה כי החנות לא רכשה ממנה כיסוי ביטוחי מתאים לנסיבות התאונה דנן, ועל כן אין להטיל עליה כל חבות לפיצוי בגין נזקי התובע.

 

עוד טענה המבטחת, כי משלא קיבלה הודעה מהמבוטחת (החנות), אין כיסוי ביטוחי גם מטעם זה; אעיר לעניין טענה זו, כי בהתאם להוראות חוזר ביטוח אלמנטי 1998/8 (מוצג ת/4) –

 

"... חברת הביטוח... אינה יכולה לדחות את דרישתו של צד ג' רק בשל העובדה שלא קיבלה הודעה מהמבוטח שלה או שהמבוטח שלה אינו משתף עימה פעולה. דברים אלו נקבעו במפורש בבית המשפט בת"א (ת"א) 53887/95...".

 

מכאן שדין טענה חלופית זו של המבטחת דחייה כבר כעת.

 

בנוסף טענה המבטחת טענה מקדמית, כי התביעה כנגדה התיישנה נוכח מועד התאונה (21.7.11) ומועד הגשת כתב התביעה המתוקן (6.8.14); ביחס לטענה זו, לאור המפורט בבקשת התובע מיום 24.7.14 (בק' מס' 14), ומאחר והתובע לא ידע, ולא יכול היה לדעת על קיומו של ביטוח לחנות עד ליום 23.7.14 (וראו סע' 6 לבקשה הנ"ל, וכן מכתבו של עו"ד אמיר בר לב שצורף לה), אני קובעת כי התביעה לא התיישנה, והוגשה כנגד המבטחת מיד כאשר נודע לתובע דבר קיומו של ביטוח כאמור.

 

תוך מהלך שמיעת העדים הסתבר, כי החנות רכשה את הכיסוי הביטוחי מ'אריה חברה לביטוח בע"מ' (מוצג ת/3, עדות הגב' אתי ירון, עובדת המבטחת, שזומנה לעדות ע"י ב"כ התובע, בעמ' 29 ש' 4-5), וכי המבטחת רק "חידשה את הפוליסה כפי שהיא" (שם ש' 21).

 

...

 

אין זה משנה שלא המבטחת היא שקיבלה את הצעת הביטוח מהחנות; משקיבלה על עצמה המבטחת את האחריות לביצוע כיסוי ביטוחי לחנות, אף קיבלה פרמיות בגין נטילת אחריות זו, שומה היה עליה לבצע בדיקה כי המבטחת הקודמת ביצעה את כל הנדרש לצורך הקמת הפוליסה, לתקן את הטעון תיקון ולהשלים את הטעון השלמה בהצעה הקודמת. אם לא עשתה כן – הפרה חובתה כלפי המבוטח, כשם שקודמתה הפרה חובתה כלפי המבוטח. המבטחת לא תוכל לטעון כי כיסוי מסוים, על אודותיו לא גילתה למבוטח בניגוד לחובתה לעשות כן, אינו חל.

 

למבטח אחריות כבדה כלפי המבוטח, הן מפאת יחסי הכוחות הברורים ביניהם והן מחמת כמות המידע העומדת לרשות המבטח לעומת זו העומדת לרשות המבוטח;

 

המבוטח סומך על המבטח כי גילה לו את כל שהיה עליו לגלות, כי סיפר לו על כל האפשרויות הסבירות להרחבות רלוונטיות העומדות בפניו, והבחירה היא בידי המבוטח אם לקבלן אם לאו;

 

המבטח אינו יכול לנהוג, כפי שנהגה המבטחת כאן, לקבל הצעה קיימת ולחדש פוליסה כפי שהיא ללא כל בדיקה. האחריות מוטלת על המבטח שמקבל את דמי הפרמיה. אם הוא סומך על מבטח קודם, שביצע את כל הטעון ביצוע, ובסופו של יום מסתבר שלא כך היה – האחריות מונחת לפתחו.

 

המבטחת דנן צריכה הייתה להודיע לחנות-המבוטחת על קיומה של הרחבה לאחריות למוצר פגום, הרחבה הקיימת בפוליסה של המבטחת; משלא עשתה כן, הפרה חובתה כלפי המבוטחת – החנות.

 

בעל החנות, מר אורי סט, אישר בעדותו, כי לו היה יודע על קיומו של כיסוי ביטוחי למקרים דוגמת המקרה דנן – "יכול להיות שהייתי עושה"

 

...

 

המדובר בחנות קמעונאית לממכר מוצרים ללקוחות פרטיים; מהות העסק היא כי המוצרים יוצאים מתוך החנות ומגיעים לבתי הלקוחות, שם הם מוצאים מאריזותיהם ושם נעשה בהם שימוש.

 

פגיעה ממוצר פגום, אם תקרה, סביר יותר להניח כי תקרה מחוץ לחנות, בבית הלקוח. לא הגיוני לצפות מבעל החנות לדעת כי מוצר פגום שמכר ללקוחו – וגרם לנזק, אינו מכוסה בפוליסה שרכש, אשר נקראת "מטריה לעסק" ואשר כוללת פרק אחריות כלפי צדדי ג'. חובה על המבטחת לידע את המבוטח על כך באופן ברור ובולט, דבר שלא נעשה.

 

גם כאן – אם לא הוסבר למבוטח ע"י המבטחת קיומו של כיסוי שכזה שעה שהייתה חובה למתן הסבר זה, לא תוכל המבטחת לטעון להעדר כיסוי מסיבה זו.

 

לפיכך, ומשנמנעה מהחנות המבוטחת האפשרות לדעת על ההרחבה האמורה, מניעה שמקורה בחברת הביטוח או בסוכן הביטוח שהוא שלוח של חברת הביטוח - לא תוכל המבטחת לטעון כי אין לחייבה "בהעדר כיסוי ביטוחי" הואיל והסיבה להעדרו של כיסוי כאמור הוא מחדלה של המבטחת עצמה.

 

...

 

חלוקת האחריות בין הנתבעות: בנסיבות העניין, הואיל ולא ניתן לדעת מתי נפגם קולט האדים, ונוכח קביעותיי לעיל בדבר חבות היבואנית, החנות והמבטחת שלה, אני מורה כי האחריות תחולק שווה בשווה בין היבואנית לבין החנות באמצעות המבטחת שלה. חלוקה זו הינה בין הנתבעות לבין עצמן בלבד; החיוב כלפי התובע הוא כמפורט בסע' 21.3 להלן.

 

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 250,000 ש"ח, בצירוף הוצאות משפט (אגרה ושכ"ט מומחה) בסכום של 2,500 ש"ח, ושכ"ט עו"ד התובע בסכום של 30,000 ש"ח. כן אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשאת ביתרת אגרה."