אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל

















פסיקת המחוזי: סוכן הביטוח אינו אחראי לקביעת גבול אחריות בפוליסת רכוש אלא היועץ

השופטת חדוה וינבאום וולצקי: כפי שעלה מן העדויות יועץ הביטוח פעל כשלוח של התובעת ולשם כך נשכרו שירותיו. משכך כל פעולותיו ומצגיו מחייבים אותה מכוח דיני השליחות ואין היא רשאית לבוא בטרוניה בעניין זה אלא כלפי יועץ הביטוח אשר נבחר על ידה, לאור טענותיה הנ"ל
 

 

 

 

 

תא (ת"א) 8370-12-09  נחמיה לחוביץ בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ

 

בית המשפט: בתל אביב - יפו

 

פסק הדין ניתן ביום: 2/1/2017

 

על ידי כב' השופטת: חדוה וינבאום וולצקי

 

עניינו של פסק הדין: מי מבין הגורמים שנתבעו על ידי המבוטחת, שהיא עוסקת ביבוא ושיווק של מוצרי בשר ודגים קפואים, אחראי לאירוע הפריצה, האם המבוטח עמד בתנאי המיגון שנדרשו על פי הפוליסה ומי אחראי למצב שבו נקבע בפוליסה לביטוח רכוש גבול אחריות של 500,000 ₪ לסיכון פריצה כאשר לגרסת המבוטח ולאור ממצאי הפריצה נשוא תביעת הביטוח הנזק שנגרם למבוטח בשל הפריצה עמד על 3,000,000 ₪?

 

רקע: הגורמים שנתבעו על ידי המבוטח הם: חברת הביטוח שביטחה את העסק בפוליסה לביטוח אש מורחב, חברת השמירה, סוקר הסיכונים מטעם חברת הביטוח, סוכן הביטוח שהלך לעולמו במהלך הדיונים ובמקומו נתבעה אלמנתו. כנגד יועץ הביטוח מטעם המבוטח לא הוגשה תביעה.

 

בית המשפט קבע, כי המבוטח יקבל מחברת הביטוח ומסוקר הסיכונים מטעמה סכום של 500,000 ₪ כגבה גבול האחריות לסיכון פריצה בפוליסה, סוכן הביטוח לא נמצא אחראי לקביעת גבול האחריות הנמוך מדי בפוליסה אלא יועץ הביטוח שלא נתבע על ידי המבוטח. חבר המוקד נמצאה אחראית אולם אחריותה הוגבלה לסכום שנקבע בחוזה.

 

מתוך פסק הדין:

 

"דרישה נוספת שנקבעה בסקר ההגנות הינה כי בכל מקרה בו יתקבל קוד הפעלת מערכת אזעקה בחברת המוקד, תימסר הודעה מיידית לנציג המבוטח. זה האחרון יידרש להגיע לאתר התובעת ולבצע בדיקה מסביב ובתוך בית הקירור לבדיקת מקור הפעלת האזעקה (ראה סעיף 8 להערות לחתם בנספח ג' לתצהיר שמואלי).

 

 מעיון בפוליסה עולה כי דרישה זו מהווה תנאי לחבות הפניקס.

 

ואולם, כפי שעולה מהסכם המנוי שבין התובעת לחברת המוקד נדרשת חברת המוקד להודיע על קריאה שהתקבלה רק "במידת הצורך" (זיהוי סימני פריצה ו/או פגיעה ברכוש) .

 

...

 

באשר לאי עמידה בדרישה לגלאי נפח מסוג אנטי מאסק מול הדלתות - הרי שגם מחדל זה לא רובץ על כתפי התובעת שכן היא הפנתה את דרישות המיגון לחברת המוקד והאחרונה לא פעלה להתקנת גלאים אלו. אם מר שמואלי העיד הוא מתקשה להבחין בין סוגי הלגאים הללו - הכיצד ניתן לבקש זאת מהתובעת?!

 

...

 

מכאן שאי העמידה של התובעת בדרישות המיגון הנוגעות לסוג הגלאים אינה רובצת לפתחה ואילו הפניקס מנועה מלדחות תביעת התובעת מטעם זה.

 

משמעות אי העמידה בדרישת ההתייצבות של נציג התובעת

 

הוכח כי התובעת ואנשיה ידעו כי על נציגם, מר בן יצחק, היה  להתייצב באתר בכל עת שקיבל קריאה מחברת המוקד על הפעלת האזעקה.

 

אין חולק כי עובר לגילוי אירוע הפריצה קיבל מר בן יצחק הודעה טלפונית על התראה ממערכת האזעקה ולא יצא לאתר לבחון את סיבת הפעלת המערכת. מכאן שלתובעת אחריות על אי קיום דרישה זו בדרישות המיגון בפוליסה.

 

...

 

על כן בכל הנוגע לאי עמידה בדרישה להתייצבות נציג מטעמה,  הפרה התובעת את דרישות הפוליסה ונותר לדון בהמשך מהי המשמעות של אי העמידה בדרישה זו.

  

...

 

מעיון בהלכות אשר צוטטו לעיל, הרי שהפניקס איה יכולה להסתפק בהוכחה  כי התובעת כשלה בהפעלת אמצעי המיגון. על הפניקס הנטל להוכיח קיומה של פוליסה אחרת בשוק ושיעור הפרמיה שהייתה  נדרשת בגינה או כי מבטח סביר אחר לא היה מסכים לבטח את התובעת אפילו בדמים מרובים.

 

לטעמי לא עמדה הפניקס בנטל זה.

 

במקרה שבפניי לא הציגה הפניקס כל ראיה שמבטחת סבירה אחרת, שפעלה במשק בזמנים הרלוונטיים, לא הייתה מוכנה לבטח את התובעת אפילו בעבור דמי ביטוח גבוהים יותר.

 

לצורך הוכחת טענת הפניקס לפיה לו ידעה כי התובעת אינה מקיימת את דרישות המיגון ו/או מודיעה על שני ניסיונות הפריצה הכושלים, הייתה נמנעת מלבטח את התובעת בפוליסה האמורה, הגישה הפניקס את חוות דעתו של המומחה החיתומי, מר דב דביר.

 

...

 לא ניתן להסתפק בעדותו של מר דביר בחקירתו כי עסק כדוגמת עסקה של התובעת הוא עסק שמבטחות אינן ששות לבטחו. ובמילותיו הוא "עסק שלא "אהבנו" לבטח אותו...".

 

זאת מאחר ומיד לאחר מכן הסביר מר דביר בחקירתו כי היה נכון לבטח את העסק אך בגבולות מלאי מסוימים (במקרה שבפניי של 500,000 ₪) ובהגנות מתאימות כפי שדרש. אך הוסיף: "אני יודע שבחברות אחרות חתמים אחרים לפעמים כן לקחו את הסיכונים האלה."  (ראה עדותו בעמ' 132 לפרוטוקול).

 

...

 

כך גם אף אחת מן העדויות לא ביססה כל נתון בכמה באופן יחסי הייתה הפניקס מייקרת את הפוליסה ועל כן אין בידי כל בסיס לעריכת חישוב תגמולי ביטוח מופחתים בהתאם לסעיף 18 (ג) לחוק חוזה ביטוח.

 

לסיכום הדיון בנקודה זו אני קובעת שחרף העובדה שהתובעת לא עמדה בדרישות הפוליסה הן בכל הנוגע לאי התייצבות נציגה באתר מיד עם קבלת התראה על הפעלת המערכת מחברת המוקד והן באי מתן הודעה על שני ניסיונות הפריצה -  הרי שהפניקס לא הוכיחה מהו שיעור התגמולים המופחתים וכשלה בהוכחה כי אף מבטח סביר לא היה מבטח את התובעת.

 

על כן זכאית התובעת לתשלום תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסה.

 

...

 

אין מחלוקת כי התובעת שכרה את שירותיו של מר אשד על מנת שייעץ לה  בביטוח העסק במקומו החדש. בין היתר נשכרו שירותיו של מר אשד  לצורך הכנת מפרט ביטוחים, העברתו לסוכני ביטוח ומבטחות שונות ומתן המלצות לתובעת איזו הצעה היא הטובה ביותר עבורה.

 

...

 

מכאן עולה כי היועץ אשד הופקד על מלאכת עריכת מפרטי הביטוח לרבות קביעת סכומי הביטוח, בהתאם לדרישות התובעת.

 

לאחר שקיבל מר אשד את המידע אודות הכיסויים המבוקשים ממר לחוביץ', ערך אשד טיוטה ראשונית למכרז "להזמנת הצעות לביטוח נחמיה לחוביץ' בע"מ לשנת 2007". הטיוטה הועברה לקבלת הערותיו של מר לחוביץ' (ראה נספחים ג'1-ג'3 למוצגי מנדלאוי ז"ל).

 

על גבי הטיוטה הראשונית נערכו תיקונים ושינויים. כפי שעלה מהעדויות, הערותיו ושאלותיו של מר לחוביץ' מופיעות בצבע כחול ותשובותיו /הערותיו של מר אשד מופיעות בצבע אדום, על אותו המסמך.

 

בהתאם להערות ולתיקונים נערכו והועברו מספר טיוטות, עד תיקון הסכומים הסופי על ידי מר אשד בטיוטה השלישית.

 

בין יתר השינויים שבוצעו היה שינוי סכום הכיסוי הביטוחי במקרה של פריצה כאשר בתחילה הופיע סכום של 3,000,000$ ובסופו של דבר בטיוטה הסופית שנשלחה להפצה הופיע סך של 500,000 ₪.

 

מר אשד ביקש ממר מנדלאוי ז"ל להמציא לו הצעות מאת מבטחות שונות כאשר סכום הביטוח מפני נזקי פריצה, הועמד על - 500,000 ₪ על בסיס נזק ראשון למבנה ולתכולה.

 

בהתאם למפרט שהופץ, הועברו על ידי מר מנדלאוי ז"ל למר אשד שתי הצעות לביטוח: האחת, הצעת כלל חברה לביטוח בע"מ והשנייה, הצעת הפניקס.

 

התובעת, בהמלצתו של מר אשד, קיבלה את הצעתה של הפניקס.

 

...

 

מכאן שאין בידי לקבל את טענת התובעת כי לא ידעה, שסכום הכיסוי הביטוחי בגין סיכוני פריצה ושוד על בסיס נזק ראשון, עומד על סך של 500,000 ₪.

 

שנית, התובעת שכרה את שירותיו של היועץ אשד לצורך טיפול בנושא הביטוח. יועץ הביטוח הינו שלוח של המבוטח  וסכומי הביטוח שהתבקשו על ידי היועץ אשד מחייבים את התובעת. ככל שהיו לתובעת טענות לגבי טיפולו ומקצועיותו של מר אשד, היה על התובעת להפנות טענותיה אליו. באורח פלא לא כוללת רשימת הנתבעים את מר אשד, הגם שהיה מצופה כי התובעת תגיש את התביעה גם נגדו לאור טענותיה אלו. משלא עשתה כן אין לה להלין אלא על עצמה.

 

שלישית, ראיתי ליתן משקל לעובדה כי הן למר אשד והן למר מנדלאוי ז"ל לא היה אינטרס בהקטנת סכום הכיסוי הביטוחי .

 

...

 

כפי שעלה מן העדויות יועץ הביטוח פעל כשלוח של התובעת ולשם כך נשכרו שירותיו. משכך כל פעולותיו ומצגיו מחייבים אותה מכוח דיני השליחות ואין היא רשאית לבוא בטרוניה בעניין זה אלא כלפי יועץ הביטוח אשר נבחר על ידה, לאור טענותיה הנ"ל.

 

התובעת לא נתנה כל הסבר מדוע בחרה להגיש את התביעה דנן דווקא כנגד סוכן הביטוח מר מנדלאוי ז"ל ולא כנגד יועץ הביטוח, שאת שירותיו כאמור שכרה.

 

...

 

שלא מצאתי להטיל אחריות כלשהי בעניין זה על מר מנדלאוי ז"ל.

 

הימנעותה של התובעת מלהגיש תביעה כנגד יועץ הביטוח, לצרפו כבעל דין לתביעה או לכל הפחות להבהיר מדוע היא נמנעה מלהגיש תביעה כנגדו, פועלת לחובתה.

 

...

 

לאור דבריי אלו מצאתי את  הפניקס אחראית כלפי התובעת מכוח הפוליסה שהוצאה על ידה, היינו בתשלום תגמולי ביטוח בגובה הסכום שבו ביטחה את התובעת על בסיס נזק ראשון. משאין מחלוקת כי שווי המלאי שנגנב עולה משמעותית על הסך של 500,000 ₪ אין צורך לדון בשיעור הנזק המלא בפועל.

 

בהיותו של מר שמואלי סוקר המועסק  בהפניקס הרי שהוא חב כלפי התובעת ביחד ולחוד עם הפניקס בגובה סכום הביטוח המופיע בפוליסה.

 

...

 

הפניקס הגישה הודעת צד ג' כנגד חברת המוקד בטענה כי הפריצה התאפשרה כתוצאה מנטרול הגלאים האקטיביים בקיר הדרומי, מהתקנת גלאי נפח רגילים במקום גלאי אנטי מאסק ומאי דיווח לנציג התובעת על קבלת התראה במוקד בפעם השנייה ביום 23.4.09 שעה 04:40.

 

לטענת הפניקס, ככל שייקבע כי על הפניקס לשפות את התובעת בגין נזקיה, הרי שיש להטיל את החיוב על חברת המוקד אשר אפשרה ברשלנותה את אירוע הפריצה.

 

לאור קביעתי כפי שמובאת לעיל, לפיה חברת המוקד הפרה את חובתה כלפי התובעת והתרשלה בהתקנת אמצעי המיגון כמו גם באי שליחת התראה לנציגה של התובעת כשהתקבלו אותות מן המערכת, יש לקבל את ההודעה לצד ג' ולהטיל על חברת המוקד לשפות את הפניקס.

 

אלא שגם כאן עומדת לחברת המוקד טענת הגבלת האחריות כפי שפורטה לעיל ולא יהיה מקום לחייב את חברת המוקד מעבר לסכום בו חויבה מכוח הפרת חובתה כלפי התובעת.

 

חיובה של חברת המוקד כלפי התובעת אינו מוגבל לסכום הביטוח על פי הפוליסה אלא לסכום ההגבלה המופיע  בהסכם בינה לבין התובעת.

 

מכאן שחיובה של חברת המוקד כלפי התובעת הוא נפרד ומתווסף לחובה של הפניקס מכוח הפוליסה.

 

אלא שאם מחויבת חברת המוקד ישירות למול התובעת, לא ניתן לחייבה פעמיים גם למול חברת הביטוח. על כן הדיון בהודעה לצד ג' לא תהיה  לו משמעות כספית בסופו של יום.

 

 

סוף דבר

 

מצאתי כי הגם שהתובעת לא עמדה במלוא דרישות המיגון אין בכך כדי לפטור את הפניקס - הנתבעת 1 -מתשלום תגמולי ביטוח.

  

מצאתי כי יש לדחות את טענת התובעת לפיה סכום הביטוח לנזקי פריצה עמד על 3,000,000 ₪ וראיתי לקבוע כי הסכום הוא בהתאם לנקוב בפוליסה על בסיס נזק ראשון בסך - 500,000 ₪.

 

הנתבעת 1 והנתבע 3 אחראים ביחד ולחוד כלפי התובעת בגובה הסכום הנקוב בפוליסה.

 

מסכום זה יש לנכות השתתפות עצמית בהתאם לפוליסה ולהוסיף עליו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד קרות הנזק ועד התשלום המלא בפועל.

 

מצאתי כי התובעת כשלה בהוכחת טענותיה כלפי מר מנדלאוי ז"ל ועל כן התביעה כנגד הנתבעת 4 נדחית.

 

מצאתי כי חברת המוקד אחראית כלפי התובעת לאחר שהפרה את הסכם השירות ואף לא טרחה ליידע את התובעת כי הגלאים שהתקינה לאחר הצבת המכולות אינם עונים על דרישות סקר ההגנות.

 

עוד ראיתי לקבוע כי אחריותה זו של חברת המוקד מוגבלת כמפורט בהסכם שבין הצדדים ועומד על 8,051 ₪ כאשר גם לסכום זה יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד האירוע ועד התשלום המלא בפועל.

 

מאחר ואין חולק כי נזקה של התובעת עלה בהרבה על הסכומים המבוטחים, לרבות הסכום בר התביעה מחברת המוקד, לא ראיתי לקיים דיון בשאלת גובה הנזק."