חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

הערכת כשירות הנהיגה של נהגים קשישים ישראליים

מטרת מחקר זה הייתה להשוות התנהגות נהיגה של קשישים במסגרת תצפית טבעית על ביצוע הנהיגה, לעומת הערכת נהיגה מובנית- סטנדרטית ולבחון את מידת ההתאמה של התצפית הטבעית להערכת כשירות הנהיגה של הקשיש

המחקר פורסם ב-12/07/17
12/07/2017

 

החוקרות: פרופ' נעמי יוסמן וד"ר רחלי קיצוני


המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח בישראל

 

תקציר המחקר:


לאור הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים, אחוז הקשישים מתוך כלל האוכלוסייה עולה. קבוצת הקשישים מזוהה כקבוצה בסיכון גבוה להיפגעות בתאונות דרכים, ולכן עולה החשיבות להעריך את יכולתם לנהוג. מחד, יכולת הקשישים לנהוג מהווה גורם משמעותי המשפיע על עצמאותם ואיכות חייהם, ומאידך, העובדה שיכולות הקשורות לנהיגה עלולות להתדרדר עם הגיל מציבה את הקשישים כגורם המסכן את כלל החברה בתאונות דרכים. מטרת מחקר זה הייתה להשוות התנהגות נהיגה של קשישים במסגרת תצפית טבעית על ביצוע הנהיגה, לעומת הערכת נהיגה מובנית- סטנדרטית ולבחון את מידת ההתאמה של התצפית הטבעית להערכת כשירות הנהיגה של הקשיש. 

שבעים נבדקים בגילאי 65 ומעלה, בעלי רישיון נהיגה תקף המתגוררים בצפון הארץ או מרכזה השתתפו במחקר. הנבדקים עברו הערכות נהיגה באמצעות מבחנים משרדיים להערכת נהיגה, דוגמת שאלות הערכה עצמית של הנהיגה והערכה מוטורית-סנסורית וקוגניטיבית של הנבדק. כמו כן, הנבדקים השתתפו בשתי הערכות נהיגה בפועל: 1. הערכת נהיגה מובנית המדמה מבחן נהיגה מעשי בנוכחות מורה לנהיגה. 2. תצפית טבעית על נהיגת הנבדק בסביבת מגוריו. שתי הערכות הנהיגה בפועל תועדו על ידי מצלמות דרך וסרטוניהן קודדו לאחר מכן באמצעות תוכנה להערכת ביצוע נהיגה הקרויה: Electronic Driving Observation Schedule (eDOS). מדדי התוצאה אשר חושבו להשוואה בין שני סוגי הערכות הנהיגה כללו ציון כללי של ביצוע הנהיגה, מספר טעויות קריטיות שעלולות היו לגרום לתאונה ומספר טעויות באחוזים בקטגוריות נהיגה שונות, כגון- טעויות צומת, מעבר נתיב, איתות, שמירת כללים ומהירות.

ממצאי המחקר הראו מרבית הנבדקים תפסו את הנהיגה כחשובה ביותר עבורם (60%), כאמצעי תחבורה העיקרי שלהם (61.4%) וציינו שהם מעדיפים לנהוג בעצמם (78.6%). נמצאו קשרים בין שתי הערכות הנהיגה, המובנית והטבעית, ומספר הטעויות הקריטיות בשתי הנהיגות היה דומה. בנוסף, נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הנהיגות, באופן בו בתצפית הטבעית נצפו יותר טעויות מאשר בנהיגה המובנית (z=-4.36, p=.000). באשר למתאמים בין משתנים ממבחני הערכת נהיגה משרדיים למשתני נהיגה בפועל, נמצאו מתאמים מובהקים בודדים בלבד. לציין כי נצפה שעם העלייה בגיל רמת הביצוע במבחן נהיגה מובנית יורדת (r=-.28,p=0.02).

לסיכום, מסקנות מחקר זה מראות כי תצפית הנהיגה הטבעית מתאימה ככלי תקף להערכת נהיגה של קשישים, ואף משקפת יותר טעויות נהיגה בהשוואה למבחן הנהיגה המובנה. הערכות הנהיגה המשרדיות אינן משקפות די הצורך את הנהיגה בפועל. לכן, על מנת להעריך את כשירות הנהיגה של האדם הקשיש באופן מהימן, חשוב לערוך הערכות נהיגה בפועל ולשלב בתוכן תצפית טבעית על הנהיגה המחזקת את התוקף האקולוגי של ההערכה. מסקנות אלו עשויות לתרום לבניית מדיניות הערכת נהיגה באוכלוסיית הקשישים, לבניית מערך החלטות לגבי המשך נהיגה בטוחה של קשישים ואף שינוי במערך הביטוחי של נהגים קשישים.

 

פרופ' נעמי יוסמןד"ר רחלי קיצוני

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עבור לתוכן העמוד