אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















תבע פיצוי מנהג פגע וברח ולא מביטוח חובה

הנהג הדורס שנמלט ממקום התאונה חויב לפצות את הנפגע במלוא סכום התביעה ולשאת בהוצאות המשפט של התובע. הנתבע אותר רק תודות לתושייתו של התובע ואף חויב בדין פלילי.

 

תא 041898/05 אלי אייל מירב נגד עופרי בני

בית משפט: השלום תל אביב-יפו

פסק הדין:  ניתן ביום 22/03/2007 על ידי כב' השופט קליין מנחם

עניינו של פסק הדין: פיצוי הנפגע (התובע) על ידי התובע שדרס אותו בעת שנסע ב"רמפה", בין החניון למוסך במשרדי החברה בה עבד בתל אביב. לאחר הדריסה, התנער הנתבע מהתובע, נמלט מהזירה, ולא השאיר פרטים. רק נחישותו של התובע, התמדתו בהתחקות אחר סוג המכונית, צבעה ויתר הפרטים שסיפק עובר אורח והגשת תלונה במשטרה, הביאו למציאת הנתבע ולפתיחת הליכים פליליים נגדו. מרגע הדריסה ועד להרשעתו של הנתבע עברו לא פחות משלוש שנים.

התובע השקיע מזמנו, וסיפק באופן עצמאי את הראיות המספקות בכדי שהמשטרה תוכל להגיש כתב אישום, נשפט הנתבע בבית המשפט לתעבורה ונמצא אשם בדין.

ציטוט פסיקה: "התובע נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי פ"ד כ"א (2) 358, 364)"

מתוך פסק הדין: דווקא העובדה שהתובע מודה שלא נגרמה לו נכות צמיתה ולא תבע שום פיצויי עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (אפילו לא כאב וסבל) אלא התרכז במה שבאמת גרם לו להוצאות ולעוגמת נפש (התנהגותו  של הנתבע לאחר ארוע הדריסה) היא הוכחה שהתובע איננו "רודף בצע" הקופץ על כל הזדמנות בכדי לעשות "עושר ולא במשפט" על גב הנתבע.

"ראוי לציין כי נסיבות מקרה זה הינן מיוחדות ולא הכלל. אינני סבור שניתן לתבוע פיצויים מכל נאשם עת הקורבן נאלץ להגיש עדות כזו או אחרת. דבר זה יכול לפגוע קשות בזכויות נאשמים להליך הוגן במישור הפלילי,  במקרה דנן הנתבע לא נשאר במקום התאונה ומשכך נאלץ התובע להשקיע מזמנו ומרצו בכדי לתת עדויות בתחנות המשטרה וכן לאסוף ראיות שיצדיקו את הגשת כתב האישום נגד הנתבע, תוך  שהנתבע מכפישו, ללא יסוד לאורך כל הדרך.

בנסיבות אלו הסכומים שנדרשו, הן בגין הנזק הממוני והן בגין הנזק הלא ממוני, סבירים ומן הדין שלא להפחיתם לפי אומדנה של בית המשפט."

סיכומו של דבר: התביעה ע"ס 17,800 ₪ התקבלה במלואה ובנוסף נפסק, כי הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.