אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















פיצוי יחסי לפי מידת השכרות של הנהג

מקרים "רגילים" של נהיגה בשכרות, אינם שונים מעבירות תנועה אחרות. הזכות לתגמולים תוכרע לפי מידת שכרות המבוטח

 

תא   053356/06

סורגנוב סמיון נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט: השלום בתל-אביב

ההחלטה ניתנה ביום: 25/10/2007

ע"י כבוד השופט: ישי הראל

עניינה של ההחלטה: האם מבוטח אשר נהג בשכרות ורכבו ניזוק בתאונה עצמית זכאי לתגמולי ביטוח? השאלה עמדה להכרעה בטרם נתבררו לאשורן העובדות השנויות במחלוקת בתיק על מנת לקבוע את אופן ניהול ההליכים ואם יש צורך להביא ראיות לענין מידת שכרותו של הנהג ונסיבות התאונה. השאלה העקרונית שעמדה  לדיון טרם הוכרעה בפסיקה של בית המשפט העליון.

חברת הביטוח מסרבת לשלם תגמולי ביטוח בשל נזק שנגרם לרכב בטענה שבעת התאונה המבוטח נהג תחת השפעת אלכוהול. נגד המבוטח הוגש כתב אישום הכולל עבירה של נהיגה בשכרות, לאחר שבבדיקת נשיפה, שנערכה לו לאחר התאונה, נמצאה כמות של יותר מפי 4 מהכמות המותרת לפי תק' 169א לתקנות התעבורה. ההליך הפלילי נגד המבוטח תלוי ועומד, והדין טרם הוכרע.

המבוטח טען, כי בפוליסת הביטוח הוחרגה נהיגה תחת השפעת סמים, ולא נהיגה תחת השפעת אלכוהול ולכן נהיגה בשכרות מכוסה על פי תנאי הפוליסה.

המבוטח הסתמך על פסקי דין רבים בהם נקבע בערכאה זו כי פוליסת הביטוח מכסה מקרים של נהיגה בשכרות, וכי נהיגה בשכרות לא תיראה כגרימת מקרה הביטוח במתכוון לצורך שלילת החבות הביטוחית על פי סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981. המבוטח הפנה לפסקי דין הנסמכים גם על פסיקת בית המשפט המחוזי בענין זה. (1632/94, פוגריבצקי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, דינים- מחוזי). בפסקי הדין עליהן הסתמך המבוטח נקבע, כי נהיגה בשכרות אינה שונה מנהיגה רשלנית אחרת, אשר אסורה אף היא על פי תקנות התעבורה, וכשם שלא נשללים מהמבוטח תגמולי הביטוח במקרים בהם נגרמה התאונה בשל עבירות אלה (דיבור בטלפון נייד, אי ציות לתמרור "עצור" וכד'), כך אין לשלול ממנו תגמולי הביטוח במקרה של נהיגה בשכרות.

חברת הביטוח טענה, כי פוליסת הביטוח מגדירה את "מקרה הביטוח" כ"התנגשות מקרית". לטענתה, כאשר המבוטח נוהג ברכב כשהוא שיכור הרי שאין מדובר עוד ב"התנגשות מקרית" אלא בהתרחשות ודאית.

לטענת  חברת הביטוח, תנהגותו של המבוטח, הנוהג בשכרות, עולה כדי עצימת עיניים ושוויון נפש כלפי התרחשות "מקרה הביטוח", ודינה כדין גרימת מקרה הביטוח במתכוון. חברת הביטוח ביקשההחיל לענין זה את הנורמות המקובלות במשפט הפלילי. חברת הביטוח הפנתה  לפסק דינו של הש' ירון בשן, בת.א. (שלום – ת"א) 172514/02, AIGביטוח זהב בע"מ נ' שלומוב ואח', שם נקבע כי נהג הרכב היה שרוי בטמטום חושים והתרחשות צפויה של תאונה היתה ודאית. וכן הפנתה לע"א (מחוזי – ת"א), 4110/04, וייצמן יצחק נ' ביטוח אישי ישיר בע"מ ואח' אשר אינו דן בנהיגה בשכרות אך עוסק בפירוש המונח "במתכוון" שבסעיף 26 לחוק חוזה הביטוח. פסק הדין קובע כי המונח "כוונה" הקבוע בסעיף האמור "עשוי להשתרע גם על מצב דברים שבו אין רצון מפורש להשיג את התוצאה". ומוסיף: "יש צורך בידיעה בדרגה גבוהה של הסתברות כי תאונה עלולה להתרחש, ורק בנסיבות שבהן אפשר לקבוע כי הידיעה שקולה כנגד כוונה." חברת הביטוח ביקשה להחיל עקרונות אלה על נהיגה בשכרות הואיל והנוהג בשכרות יודע כי תאונה עלולה להתרחש בדרגה גבוהה של הסתברות ומכניס עצמו במודע לסיכון ודאי זה.

בית המשפט קבע, כי:

  1. מקרים "רגילים" של נהיגה בשכרות, אינם שונים מעבירות תנועה אחרות, ואם אירעה תאונת דרכים בשל ביצוע העבירה, הרי שמדובר ב"מקרה ביטוח" המזכה בתגמולי ביטוח.
  2. במקרים חריגים וקיצוניים, דוגמת המקרה בו דן השופט בשן, בהם התנהגותו של המבוטח עולה כדי "זדון", ייראה המבוטח כמי שגרם למקרה הביטוח במתכוון והמבטחת תופטר מחבותה.
  3. במקרה הנדון  - שאלת הזכאות לתגמולי ביטוח תוכרע על פי מידת שכרותו של המבוטח  ויתר נסיבות התאונה ואם מכלול הנסיבות ובהן מידת שכרותו של התובע הפכו את התאונה לודאית הרי שאין מדובר ב"מקרה ביטוח" והתביעה תידחה., אם שכרותו של התובע אינה עולה כדי "זדון", הרי שהתביעה תתקבל בכפוף להכרעה בשאלת הנזק.


עוד בנושא נהיגה תחת השפעת אלכוהול ונהיגה עבריינית:

יום עיון בינלאומי של עמותת "אור ירוק"

הסופר יורם קניוק: שקלים נגד תאונות דרכים