אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל

















ההיסטוריה של ביטוח חיים

ביטוח החיים הנתפש כמוצר המתאים לחיים בעידן הטכנולוגי, תחילתו עוד במאה השלישית שלפני הספירה. מדובר בחברות לעזרה הדדית (מועדוני קבורה) שנהגו להושיט עזרה בתשלום הוצאות קבורה לשאירי חברים שנפטרו.
 

פוליסה חתומה על-ידי זאב ז'בוטינסקיביטוח החיים הנתפש כמוצר המתאים לחיים בעידן הטכנולוגי, תחילתו עוד במאה השלישית שלפני הספירה. מדובר בחברות לעזרה הדדית (מועדוני קבורה) שנהגו להושיט עזרה בתשלום הוצאות קבורה לשאירי חברים שנפטרו. התשלום נעשה מכספים ששולמו ע"י החברים. חברות מסוג זה היו קיימות במצריים העתיקה, בסין ובהודו. ברומי פעלו חברות בשם קולגיות שבימי הקיסרות חוקקו חוקים מיוחדים להסדרת פעולתן. חברות אלו דאגו בנוסף להוצאות הקבורה אף לסיוע כספי לחברים חולים וזקנים. בתקנון אחת החברות נמצא סעיף לפיו חבר מאבד את זכויותיו אם הוא מתרשל בתשלומים או מאבד עצמו לדעת. בתקנון גילדה של בורסקאים בלונדון נאמר, כי אם בעל מלאכה ירד מנכסיו בשל זקנה או חוסר יכולת לעבוד, יקבל שבעה פנסים לשבוע מהקופה המשותפת כל עוד ישמור על שמו הטוב. באותו סכום תזכה אלמנת חבר, ישרת דרך, כל עוד תישאר באלמנותה. הביטוח אינו נזכר בתנ"ך אולם יש בין חוקריו הרואים בדיני הייבום, סוג של ביטוח הנועד להבטיח את עתידה הכלכלי של אלמנה שלא ילדה ילדים.


במאות ה-16 וה-17 היו נהוגות בבריטניה פוליסות לתקופה קצרה שנועדו לכסות מקרי מוות בתוך תקופה מוגדרת. המבוטחים היו בעיקר סוחרים נודדים ואחרים שביטחו את חייהם כערובה לנותני הלוואות. הפוליסה המוקדמת ביותר הידועה כיום, היא פוליסה שנחתמה על-ידי שישה עשר חתמים ב- 18 ביוני 1583 למשך 12 חודש לביטוח חיוו של וויליאם גיבונס. הפוליסה כללה את המשפט "ינצור האל את בריאותו ויאריך את חיוו של סטנלי גיבונס". לרע המזל נפטר  גיבונס ב 9 במאי 1564 והחתמים נאלצו לשלם את סכום הביטוח.

במאה ה-17 פעלו בבריטניה מועדונים לביטוח הדדי שביטחו בסכום קבוע את חבריהם. מדי שנה, הועמד כל הסכום שנצבר (בניכוי ההוצאות) לרשות התלויים בחברי המועדון שנפטרו באותה שנה. כך שגבה הפיצוי היה תלוי במספר החברים ובמספר הפטירות בכל שנה.

בשנת 1774 אסר הפרלמנט הבריטי (לפי חוק ההימורים) התערבות על מותם של אנשים, שהתנהלה עד אז, בין היתר, בקפה של "ללוידס".

החברה הראשונה לביטוח חיים בבריטניה קיבלה התר לפעול מהמלכה אן בשנת 1706 אולם ביטוח החיים בצורתו המודרנית בבריטניה הגדולה נולד "רק" בשנת 1762. נורויץ' יוניון הוא שמה של אחת החברות שפעלו באותה תקופה, חברה זו (שהיא כיום חברת הביטוח הגדולה בבריטניה ונמנית עם קבוצת אויוה) רכשה בשנת 1808 את חברת ביטוח החיים הראשונה (נורוויץ' פעלה בישראל בביטוח כללי עד שנת 1982 בייצוג חברת נורשיפקו).

הפרסום הראשון של לוחות התמותה היה של הערים לונדון וברסלאו (ששימשו את אדמונד האלי) נעשה כבר בשנת  1693 ע"י ה ROYAL SOCIETY.

עוד נרשם בספרי ההיסטוריה, כי ביסמארק הנהיג ביטוח מפני מחלות בשנת 1883 ומפני זקנה בשנת 1889.

ביטוח החיים הראשון בארה"ב נערך בפילדלפיה ב 22 למאי שנת 1776. ביטוח החיים בארה"ב התפתח רק כעבור 80 שנה לאחר שפחתה ההתנגדות לביטוח מצד קבוצות דתיות.

במהלך המאה ה-19 נוסדו בבריטניה  אגודות רבות שפעלו  למטרות ביטוח חיים הדדי של חבריהן.

ביטוח החיים בארץ נערך עוד בתחילת המאה הקודמת. באותה תקופה נקראה חברת הביטוח "יהודה" כ"חברה לאחריות ובטחון" והמוטב/ת נקרא/ה "נהנה". בין המסמכים המצויים במצודת זאב נמצא כתב יד של זאב ז'בוטינסקי בנושא ביטוח חיים שערך בתקופת עבודתו כסגן נשיא וגזבר בחברת הביטוח "יהודה". כתב היד עוסק בהסבר פוליסת ביטוח החיים של "יהודה" וניתן ללמוד ממנו, כי נושאים כמו ביטוח חיים מעורב, ביטוח אובדן כושר עבודה ושחרור מתשלום במקרה של אי כושר עבודה, היו ידועים כבר בשנת 1929.

חוק הביטוח העותומאני משנת 1323 (1904), שקדם לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, לא התייחס לביטוח חיים מתוך השקפה דתית שהחיים הם בידי האל ולפיכך אין לבטחם.

ביטוח החיים הצמוד למדד החל בישראל בשנת 1957 ונמשך למעלה מ- 30 שנה והתאפשר תחילה תודות לאגרות חוב צמודות שהונפקו על ידי חברת החשמל ומשנת 1962 תודות לאגרות צמודות של הממשלה שנמכרו למבטחים. בשנת 1989 החל שיווק הפוליסות המשתתפות ברווחים. בשנת 2001, החלה הרפורמה בביטוח חיים, כאשר עודכנו לוחות התמותה, מרכיב הריסק הוזל ומרכיב הקצבה התייקר, העמלות שבעבר הגיעו לפעמים לכדי 180% מהפרמיה בשנה הראשונה נפרשו לאורך כל חיי הפוליסה ופועל יוצא מכך הוא ערכי פדיון גבוהים שנוצרו כבר בשנים הראשונות לתחילת הביטוח.

 

מקור הכתבה: אתר "על ביטוח"