אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















תחילת מניינה של התיישנות בביטוח

בהוכחת קיום הודאה בכתב ע"י המבטח בדבר זכות המבוטח, מתחיל מניין ההתיישנות מיום ההודאה.

 

תא  054529/05 מץ אלקטרוניקה  נגד אריה חב' לביטוח

בית המשפט: השלום תל אביב-יפו

פסק הדין ניתן: ביום 12/12/2007 ע"י כבוד השופט רחמים כהן

עניינו של פסק הדין: חברת מץ בעלים של משאית אותה ביטחה בחברת אריה בפוליסה אשר כללה כיסוי מקיף למשאית כולל ארגז, שלטים ודופן הידרואלית. בעקבות נזק שנגרם למשאית בתאונת דרכים חברת אריה שילמה לחברת מץ תגמולי ביטוח אולם חברת מץ הגישה תביעה נוספת  ע"ס 29,814 ₪, עבור הנזקים שנגרמו לארגז ולדופן ההידראולית. חברת הביטוח טענה, בין היתר, כי התביעה התיישנה.

בימ"ש השלום קיבל את התביעה בחלקה וקבע, כי

תקופת ההתיישנות המקוצרת של שלוש שנים הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, חלה אך ורק על תובענה לתשלום תגמולי ביטוח.

סעיף 9 לחוק ההתיישנות מהווה חריג לתקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח וכאשר מוכיחים, כי ניתנה ע"י הנתבעת (חברת הביטוח) הודאה בכתב בדבר קיום זכות התובעת (החברה המבוטחת), מתחיל מחדש המניין של תקופת ההתיישנות החל מיום מתן ההודאה.

כאשר מתקיים דין ודברים בין הצדדים לאחר שקרה מקרה הביטוח עשויה להיות חשיבות להוראת סעיף 9 הנ"ל.

במקרה שבו דחיית התביעה אינה מפורשת יש לבחון אם ניתן לראות בתגובה כלשהי של המבטחת  משום הודאה בקיום זכות של המבוטח. המבוטח אינו חייב להצביע על הכרה מפורשת בזכותו: די בכך שיראה כי אדם סביר במצבו היה מסיק ממצגי חברת הביטוח הכרה בחבותה.

משהגיע השיק הראשון שהיה נמוך משמעותית מהאמור בדוח השמאי ללא כל נימוק, ניתן לראות, בשיק הראשון את המועד בו יחל מרוץ ההתיישנות.

ציטוט ספרות מקצועית בנושא ביטוח

"ככלל, תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, חלה אך ורק על תובענה לתשלום תגמולי ביטוח. כלומר, ניתן להחילה באופן מצומצם במסגרת מערכת היחסים בין המבוטח למבטח בלבד ואין היא חלה על זכויות תביעה שיש למבוטח כלפי מבטחו מכוח הדין הכללי, כגון הפרת החובה לנהוג בתום-לב בעת ניהול המשא ומתן, הפרת חובת הזהירות, הפרת חובת הנאמנות וכיו'ב. עילות אלה הן בנות תביעה תוך תקופת שבע השנים שבחוק ההתיישנות. (ראו: י' אליאס, דיני ביטוח, כרך ב', התשס"ב– 2002, עמ' 753; ע"א 3812/91 ברברה גרייס נ' אריה "חברה ישראלית לביטוח בע"מ", פ"ד מח(3) 441)."

"משהודה הנתבע בקיום הזכות נדחה מועד תחילתה של תקופת ההתיישנות ליום מתן ההודאה. כאשר מתקיים דין ודברים בין הצדדים לאחר התרחשותו של מקרה הביטוח עשויה להיות חשיבות להוראת סעיף 9. אין לייחס למבטחת הודאה בזכותו של המבוטח כשהיא דוחה באופן חד משמעי את תביעתו, אולם כאשר הדחייה אינה מפורשת יש לבחון אם ניתן לראות בתגובה כלשהי של המבטחת לפניות אליה משום הודאה בקיום זכות. המבוטח אינו חייב להצביע על הכרה מפורשת בזכותו: די בכך שיראה כי אדם סביר במצבו היה מסיק ממצגי המבטחת הכרה בחבותה. תחולתו של סעיף 9 תלויה אפוא בפירוש הנכון של מצגי המבטחת, בשים לב לנסיבות המקרה." (ש' ולר, חוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981, כרך שני, 2007, עמ' 673).

ציטוט פסיקה
"סעיף 9 לחוק ההתיישנות מהווה חריג לתקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח ומקום בו יוכח, כי ניתנה על-ידי הנתבעת הודאה בכתב בדבר קיום זכות התובעת, יחל מניינה של תקופת ההתיישנות מחדש, מיום מתן ההודאה. "סעיף זה דורש שהודאת הנתבע תכיר "בקיום זכות התובע", כלומר בקיום "הזכות" אותה הוא תובע בבית המשפט. לכל הפחות צריך שהנתבע יודה בקיום כל העובדות הנדרשות כדי לבסס באופן ברור זכות זאת, כך שניתן וצריך יהיה להסיק כי הנתבע מודה, לא רק בעובדות, אלא גם בקיום הזכות ..." (ע"א 1017/91 פסח משה ו-51 אח' נ' הכפר הירוק ע"ש לוי (פסקה 8). "ההודאה חייבת לבוא מצד הנתבע וכי צורת המסמך המכיל לכאורה את ההודאה צריכה להעיד על היותו של המסמך "הודאה"... תוכן המסמך צריך ללמד במפורש על הודאה בקיום הזכות הנתבעת בבית המשפט. לכל הפחות, כך נקבע, על המסמך להעיד על כך שהנתבע הודה בכל העובדות הנדרשות כדי לבסס באופן ברור זכות זאת, כך שניתן וצריך יהיה להסיק כי הנתבע מודה, לא רק בעובדות, אלא גם בקיום הזכות". (רע"א 9041/03 בטחיש נ' מדינת ישראל משרד הביטחון (אתר נבו)"

לפסק הדין המלא באתר הרשות השופטת


ראו גם:

התיישנות בתביעת מבטחים ברכב קל-כבד

התיישנות בתביעת מבטחים בשל ביטוח כפל

התיישנות בביטוח תאונות אישיות

רכב מזויף תקנות שוק והתיישנות