אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















אחריותן של מבטחת וש.ח.ר. לפי דיני הנזיקין

התביעה התקבלה בחלקה הקטן. המבטחת וש.ח.ר. חויבו לשלם, לפי החלטת בית המשפט, את הסכומים אשר הוכחו

א  9928/02

 

צ'יף יישומים ישראל בע"מ, אלדד גלקר, פליסה גלקר נגד כלל חברה לביטוח בע"מ וש.ח.ר שירותי חרום בע"מ

 

בית משפט: השלום בירושלים

 

פסק הדין ניתן  ביום: 17/09/2008

 

על ידי כב' השופט: יצחק מילנוב

 

עניינו של פסק הדין: האם על חברת הביטוח והחברה לשירותי צנרת לפצות את המבוטח בשל סכומים שהוצאו על ידו לתיקון ליקוי רטיבות על סמך אבחנה שגויה של החברה לשירותי צנרת?

 

עילת התביעה: בעסקו של המבוטח התגלתה רטיבות בתקרת הקומה השניה נציג של ש.ח.ר. הודיע, כי סיבת הרטיבות הנ"ל היא תוצאה של כשל במערכת האיטום של הגג,  וכי ליקוי זה אינו מכוסה ע"י הפוליסה.  בהתאם ל"אבחנה" זו ביצע המבוטח איטום של הגג בעצמו  ועל חשבונו. המבוטח טען, כי התיקון לא הואיל וכי התגלה מוקד רטיבות נוסף גם בקומת המרתף. נציגי ש.ח.ר. הודיעו למבוטח, כי  מקור הרטיבות באיטום לקוי של הקירות החיצוניים ועל כן בוצע . גם איטום מחדש  של קירות המרתף שגם  הוא לא פתר את בעיית הרטיבות. במהלך החודשים שלאחר מכן חזרו נציגי ש.ח.ר לא מצאו פתרון לבעיה, ואמרו זאת  במפורש.

 

המבטח טען להתיישנות בשל כך שחלפו יותר משלוש שנים ממועד קרות מקרה הביטוח. טענה זאת לא נתקבלה הואיל ונעלמו מן התובע, העובדות המהוות את עילת התובענה.

 

אזכור וציטוט פסיקה:ע"א 3812/91 ברבארה ג'רייס נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, טייכר נ' אייר פראנס נתיבי אויר צרפתיים, 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח דוד אמיתי בע"מ, בר"ע (מחוזי-ת"א) 1171/07  מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' זביטישווילי לאה ואח' דברי  כב' השופטת ד' גנות: 

"מהוראות הסעיף ניתן ללמוד כי במקרים מסוימים, יחל מרוץ תקופת ההתיישנות בהתאם לסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, רק עם גילוי אותן "עובדות" אשר נעלמו מעיניו של התובע, ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה לגלותן. ודוק: חוק חוזה הביטוח קובע הסדר מיוחד לענין ההתיישנות, אולם הוראות חוק ההתיישנות – למעט הסעיף הנוגע לתקופת ההתיישנות – חולשות באופן מלא על תביעות "

 

המבטחת וחברת ש.ח.ר. טענו כי מקור הרטיבות בשני המוקדים, בגג ובמרתף. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה המוסכם, אשר קבע, כי הרטיבות בגג הדירה נבעה  מפיצוץ צינור דוד השמש שעל הגג, וכי  הרטיבות במרתף נבעה מנזילה בגומיה שמחוברת לצינור המשאבה.  

 

בית המשפט מצא את חברת ש.ח.ר. אחראית בנזיקין בשל התרשלותה באיתור ובזיהוי מקור הרטיבות, וכי ה"אבחנה" שנתנה לתובעים, בדבר קיומו של כשל במערכת האיטום – היא שגרמה למבוטח לשאת בהוצאות מיותרות.

 

התביעה התקבלה בחלקה הקטן. המבטחת וחברת ש.ח.ר. חויבו לשלם למבוטח את הסכומים אשר  לפי החלטת בית המשפט, עלה בידו להוכיח, כי הוצאו לתיקון האיטום ולא לשיפוץ כללי של הבית. כמו כן חויבו המבטחת וחברת ש.ח.ר. לשלם סכום של 5,000 ש"ח בגין עגמת הנפש שנגרמה למבוטח.