אתר הביטוח - איגוד והתאחדות המבטחים בישראל
















המחוזי: דחיית ערעור הפרת חובת הגילוי

די במקרה זה להסתפק בקביעת בית משפט קמא שהמערער מסר בכוונת מרמה לסוכן הביטוח באופן כוזב כי מדובר ב"עסק חדש"

 

 עא 3749/06 ו עא 3749.1/06

 

יוסף זכריה נגד  הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ו מיכאל ממן

 

בית המשפט: המחוזי בתל-אביב

 

פסק הדין ניתן ביום: 1/9/2008

 

ע"י כב' השופטים: י' שנלר – אב"ד, כב' השופט ד"ר ק' ורדי, כב' השופטת ר' לבהר שרון

 

עניינו של פסק הדין: המבוטח שבבעלותו ובבעלות משפחתו שני בתי עסק לתיקון תקרים תבע את המבטח ואת הסוכן לשלם תגמולי ביטוח בשל פריצה שארעה לעסק מבוטח. התביעה נדחתה בבית משפט השלום ובית המשפט המחוזי דן בערעור.

 

חברת הביטוח טענה, כי המבוטח הסתיר מפניה בכוונת מרמה את העבר הביטוחי העשיר שלו וכי שום מבטח סביר לא היה מסכים לבטח את עסקו של המבוטח, אף לא תמורת פרמיה גבוהה יותר, לו היה יודע על עברו הביטוחי. בנוסף לכך, טענה חברת הביטוח, כי הפריצה בוימה על ידי המבוטח ולא הוכח מקרה הביטוח. 

 

כמו כן טענה חברת הביטוח, כי המבוטח חיבל במלאכת בירור החבות והגיש תביעה כוזבת תוך זיוף מסמכים, וכי לא הוכיח את גובה הנזק הנטען.

 

במקביל להגשת כתב ההגנה, הגישה חברת הביטוח הודעת צד ג' כנגד סוכן הביטוח לפיה אם תקבל טענת המבוטח, כי מסר את כל המידע המהותי אודות עברו הביטוחי לסוכן הביטוח, הרי שסוכן הביטוח לא העביר את המידע לחברה ובכך התרשל והפר את חובת הנאמנות כלפיה, ולכן יהיה חייב לשפות את החברה  במקרה ותחויב לשלם למבוטח.

 

סוכן הביטוח טען, כי המבוטח הסתיר ממנו את המידע אודות עברו הביטוחי, וכי כל המידע שנמסר לו על ידי המערער הועבר על ידו לחברת הביטוח.

 

בית משפט השלום דחה את תביעתו של המבוטח בשל עברו הביטוחי שכלל שלושה ביטולים של פוליסות ביטוח על ידי שלוש חברות ביטוח שונות במועדים שונים אשר  דחו את תביעתו לקבלת תגמולי ביטוח בגין אירועים ביטוחיים שונים, וכנגד שלושתן הגיש תביעות שונות בבית המשפט.

בית משפט השלום קבע, כי עבר זה הינו בבחינת "ענין מהותי" מנקודת ראותו של כל מבטח סביר כאמור בסעיף 6(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981. כן נדחתה טענתו של המבוטח לפיה אמר לסוכן הביטוח שמדובר בעסק נוסף לקיים ולא עסק חדש ונפרד.

 

בית משפט השלום, קבע גם, המבוטח הסתיר את עברו הביטוחי מסוכן הביטוח וסיפר לו באופן כללי בלבד, שהיו מספר פריצות ותביעות בנוגע לעסק נוסף וכן כי הגיש תביעה נגד חברת ביטוח בעניין פריצה, תביעה בה זכה בסופו של דבר, אך, לא טרח לספר לסוכן הביטוח על ביטולי הפוליסות, על כך שדרישותיו לתגמולי ביטוח נדחו על ידי כל חברות הביטוח, ועל הטענות החמורות שנטענו כלפיו של הצתה, ביום, הסתרת עברו הביטוחי ותרמית. זאת, בניגוד לחובת הגילוי המוטלת עליו לפי סעיף 6 לחוק חוזה הביטוח.

 

בית המשפט המחוזי דחה את תביעת הערעור והוא מצא, כי הקביעות והממצאים העובדתיים, שקבע בית משפט השלום מעוגנים היטב בחומר הראיות שהיה מונח בפניו, ומבוססים על התרשמותו הישירה והבלתי אמצעית מהעדים שנשמעו בפניו.

 

בית המשפט המחוזי דן בשאלה האם אכן, כפי שקבע בית משפט השלום, כי המבוטח הפר את חובת הגילוי ונהג בכוונת מרמה בהצגת העסק המבוטח כ"עסק חדש" ומשמעותו.

 

" למעשה, די במקרה זה להסתפק בקביעת בית משפט קמא שהמערער מסר בכוונת מרמה לסוכן הביטוח באופן כוזב כי מדובר ב"עסק חדש", שאין לו קשר לעסק המשפחתי הקיים, על מנת שיערוך לעסקו ביטוח, בהיותו ער לחשיבות גילוי עברו הביטוחי וביודעו, לאחר שנדחו תביעות שלו לתגמולי ביטוח מחמת אי גילוי העבר הביטוחי, שמבטחת אשר תדע את עברו הביטוחי לאשורו, לא תסכים לבטחו."

 

 

אזכור פסיקה וספרות משפטית:

 

ע"א 1845/90 סיני נ' מגדל חברה לביטוח: "...בבואה להחליט אם להעניק למבקש ביטוח ובאילו תנאים, מעוניינת חברת ביטוח לדעת, אם קיימים נתונים המייחדים את הרכוש המבוטח או את המבוטח עצמו ושעלולים להגדיל את תוחלת הנזק... מכאן, כי מנקודת מבטה של חברת הביטוח, עניינים מהותיים הם אותם נתונים שיש בהם כדי להשפיע על תוחלת הנזק, ובהתאם על גובה הפרמיה או על נכונותה הבסיסית של החברה לבטח...הלכה למעשה, מה שמשפיע על היות העניין מהותי או לא הם נתוניו הספציפיים של כל מבוטח. לפיכך, בבואנו להכריע אם שאלה מסוימת היא שאלה מהותית, יש לבוחנה על רקע נתונים מיוחדים אלה ובהתאם לתשובות שנתן המבוטח, תוך העברתם, מבחינת מהותיותם, במבחן האובייקטיבי כפי שרואה אותם בית המשפט."

 

אליאס "דיני ביטוח", עמוד 164

 

דודי שוורץ, ריבי שלינגר, "דיני ביטוח", עמוד 293

 

ע"א 212/71 רונן נ' "לה פונסייר" חברה לביטוח: "אכן ניתן לומר כי כל אדם הרוצה לבטח את נכסיו או את עצמו יבין כי החברה תהסס לבטח אדם שהוא רמאי, או גנב... ועל כך אין צורך בהוכחה, שהרי ההגיון מחייב זאת." ובהמשך: "אכן מסתבר כי חשוב לחברה לדעת אם לקוח שלה הוא אדם הגון ואם לאו..." 

 

ע"א 1809/95 הלמן נ' לה נסיונל חברה לביטוח: "לא די בהוכחה שהמבוטח ידע את העובדות העירומות כשלעצמן- אותן עובדות אשר, לפי הטענה, הן עניין מהותי- אלא שידיעתו חייבת לכלול גם את הערכתו שהן מהוות עניין מהותי."

 

ע"א 1064/03 אליהו חברה לביטוח נ' פיאמנטה : "הדרישה היא כי המבוטח ימסור פרטים שברור, ולא יכול להיות ספק שהם משמעותיים במידה ניכרת למבטח, כאשר הוא מעריך האם כדאי לו להיקשר בחוזה עם המבוטח ובאילו תנאים. בעיקרו של דבר מדובר בפרטים הנוגעים במישרין ללב ליבו של הסיכון המבוטח. ייתכן ואין בפרטים אלה די למבטח, אולם אלה הם פרטים שקשה לקבל כי המבוטח לא היה מודע לחשיבותם לצורך הביטוח ולכן עליו להביאם לידיעת המבטח גם אם אל נשאל על כך".

 

 רע"א 10337/06 דוד מנשקו נ' המגן חברה לביטוח בע"מ.